"אין לי ספק שצריך ואפשר להציל את פרי הגליל", אומר שלמה נס, המכונה "המשקם הלאומי" ולחילופין "המפרק הלאומי".
"זהו מפעל רווחי תפעולית וחובה להגיע להסדר שישיל את גיבנת חובות העבר, כולל מחיקה ופריסה, תוך מעורבות פעילה של כל הצדדים. לפני מספר שנים ליווינו את החברה וגיבשנו תוכנית הבראה שהחזירה את המפעל למסלול עבודה רגיל. עכשיו כולם צריכים לשבת יחד ולהגיע להבנה - בעלים, עובדים, בנקים, רשות מקומית, הממונה על הגבלים העסקיים וגם אנשי התמ"ת. רק שזה לא קורה היום, כי כל צד מושך לכיוון שלו", סבור נס.
"מצב של לחץ כלכלי עצום, הוא הזמן האידיאלי לשינויים עמוקים, ועכשיו זה הזמן", אומר נס. "כולם מבינים ומרגישים את חומרת המצב ויש לגיטימציה לצעדים לא שגרתיים, אמיצים, עם ראש אחר. שיקום של מדינה, כמו שיקום חברה גדולה, מחייב יצירתיות, אומץ, שינוי בגישה, הרבה שקט פנימי ושיקול דעת, לצד - וזה עניין חשוב מאוד, שעליו יקום או ייפול דבר - העברת שינויים בנועם הליכות ושותפות אמת בין כל הגורמים".
אחרי הצלת מקום העבודה של 3,000 עובדי הקלאב מרקט, פרשת בורגר ראנץ', מעורבות אישית בסדרה ארוכה של חברות תעשייה, נדל"ן וקמעונאות שנכנסו לקשיים, מעורבות ניהולית במגזר העסקי, ביטוח, תקשורת, שוק הון ופעילות ציבורית-כלכלית רחבה, נס מדבר מניסיון. "המשבר הנוכחי כל-כך רחב ועמוק, שהטיפול בו ידרוש טיפול אישי, ייחודי ואינטנסיבי בכל אחד מענפי המשק. דומה למה שאנחנו עושים - נכנסים לחברה ומבצעים בה טיפול רב-תחומי. המטרה היא לשקם ולהציל את העסק ואת פרנסת העובדים".
אבטלה קשה, זה הדבר הכי מאיים במשבר הנוכחי.
"טיפול באבטלה המתגברת הוא נגזרת של הטיפול הספציפי בענפי המשק. בכל תחום שנתערב בו ונצליח להמריץ, יהיו הרבה פחות פיטורים, ומהר מאוד גם גיוסי עובדים חדשים".
בינתיים המצב הולך להיות ממש גרוע.
"ממה שאנחנו רואים, בעסקים שפונים אלינו מדי יום, שיעור האבטלה הולך להיות גבוה מהחזוי. רמת האבטלה עלולה לעבור את ה-10% תוך כמה חודשים. יש כמה דברים פשוטים ואלמנטריים שרק דורשים תשומת לב: למשל, המדינה נתנה עד לאחרונה הטבות למועסקים בפריפריה. מועד ההטבות הסתיים, ויש להאריך אוטומטית את תקופת ההטבות. כך גם עניין הטבות המס לתושבי קו העימות".
תוכנית חירום רב-תחומית
מה הצעד הראשון של משקם בכניסה לחברה בקריסה? מה אתה מציע לראש הממשלה ולשר האוצר החדשים?
"קודם כל לפעול להסכמה על תוכנית חירום בין גורמי המשק השונים. תוכנית החירום, בכל אחד מהתחומים, צריכה לכלול טיפול ממוקד וספציפי שישלב הצלה והמרצה".
יש איום גדול באי יכולת פירעון אג"ח קונצרני.
"בעיניי, המצב הקיים שבו חברות לא מסוגלות לשלם את חובותיהן, הוא סכנה גדולה לכלל המשק ולציבור. קריסת עשרות ומאות חברות עלולה ליצור משבר עמוק ביותר בשוק ההון, וייקח שנים ארוכות לצאת ממנו, זאת בנוסף לאבטלה של עשרות ומאות אלפי עובדים ולשחיקה חמורה יותר בפנסיות ובחסכונות הציבור.
"ההיקף העצום של אשראי העומד לפירעון בשנתיים הקרובות, כ-70 מיליארד שקל, הוא צונאמי בהיקף בלתי נתפס. המבוכה, חוסר ההבנה והעדר האומץ לפעול מצד הגורמים המוסדיים, נאמני האג"ח וגם משרד האוצר, מביאים לצעדים מסוכנים של פעולות הנעשות תחת לחץ ופחד מתביעות, במקום לפעול ביישוב דעת ולחפש פתרונות לטווח ארוך".
מה היית עושה?
"קודם כל, מביא באופן דחוף ביותר להידברות בין ראשי המערכת הבנקאית, הגופים המוסדיים הגדולים, עם בנק ישראל והממשלה באמצעות משרד האוצר. על הממשלה להבין ולהפנים שהבנקים נמצאים היום בלחץ עצום, חלקם אף בפאניקה. חשש מקריסת חברות שחובות הענק שלהן יימחקו ויסכנו את דו"חות הבנקים. הגופים המוסדיים המחזיקים כמחצית מההר הענק של האג"ח הקונצרני מבוהלים גם הם מקריסת החברות ואי תשלום בגין אג"חים.
"האוצר, בחסות ראש הממשלה, חייב ליזום בדחיפות מסגרת הידברות במטרה להביא לפריסה ולדחייה של פירעונות האג"ח הצפויים בשנתיים הקשות הקרובות, לתקופה של שלוש-ארבע שנים. ניתן לעשות זאת תוך אישור שינויים בתנאי האג"חים. במקביל להסכמת המוסדיים והציבור לפריסה ולדחייה של ההחזרים לאג"חים, יידרשו הבנקים לדחות ולפרוס את מועדי החזר ההלוואות והאשראי שנתנו לחברות".
למה?
"כי אחרת הציבור יוותר על פירעון מיידי ויפרוס את החוב, אבל החברות לא ייהנו מהכסף וגם לא הציבור המחזיק באג"ח ובמניות. שכן, הבנקים יידרשו את כספם במועד הנקוב ואז הכסף, שנועד לשיקומה של החברה וליציאה שלה מהמשבר, ילך כולו לבנקים".
ומה עם הבעלים?
"גם בעלי החברות יידרשו לוויתורים. תמורת הדחייה והפריסה של החובות, ייקבע שלא תהיה חלוקת דיבידנדים למשך מספר שנים, יוטלו מגבלות על משיכת דמי ניהול וגם הגבלות על גובה משכורות לבעלים ולמנהלים. הדבר המרכזי הוא שהסדר מרצון בין הגורמים השונים, תוך הכוונה של משרד האוצר, יביא אוטומטית ומיידית לשיפור עצום בשוק ההון. זה ירגיע את השוק, יחזיר מידה של אמון, וממילא יסייע גם לבעיה הקשה של שחיקת הפנסיות והחסכונות".
גירעון? לא מבהיל אותי
נגיד בנק ישראל מוריד את הריבית, אבל המשק והציבור לא נהנים מההפחתה.
"צעדי בנק ישראל נכונים וחשובים, אבל לא מספיקים. לא די בהם להביא לעצירת המשבר ולהכנת המשק ליציאה מהמיתון בזמן סביר. משרד האוצר חייב להתערב ולשמש גורם-על מכוון בתחום האשראי במשק. אכן, הורדת הריבית איננה מגיעה למגזר העסקי ולצרכנים, אבל במערכת הבנקאית קיימת פאניקה בעוצמה שלא ראינו. היא מביאה לעצירת אשראי, המסוכנת למערכת העסקית ולכלכלת המדינה".
תוכנית ההאצה של האוצר מייחדת 6 מיליארד שקל לבנקים למתן אשראי, אבל לטענתם, דרישת המפקח על הבנקים להעלות את יחס הלימות ההון למינימום 12%, אינה מאפשרת להם להפנות אשראי למשק.
"ניתן לדחות את דרישת המפקח להעלאת יחס הלימות ההון, למשך תקופה מסוימת של שיא המשבר. במקביל, הממשלה צריכה לתת לבנקים הלוואות או ערבויות גבוהות יותר בתנאים מוטבים. זאת, בתנאי שהבנקים יוכיחו גידול במתן אשראי למגזר העסקי.
"השמרנות של הבנקים, שאמנם עזרה לנו להיכנס למשבר הנוכחי במצב טוב יחסית לעולם, איננה מתאימה את עצמה למצב הנוכחי וליציאה מהמשבר. שינוי תודעה הוא צו השעה, וזה חייב להגיע גם לראשי הבנקאות, כמו גם לראשי האוצר, בנק ישראל והממשלה, שחייבים לדחוף, לשחרר ולאפשר לבנקים תנאים הולמים לדרישות המשק".
הכנסות המדינה בקריסה, הגירעון התקציבי מזנק, תוכנית כשלך עולה כסף רב ותביא לגירעון מסוכן, אפילו של 10%.
"במצבים קשים כאלה אני לא ממש נבהל מהמילה 'גירעון'. ברור שמחויבת העלאה זמנית בגירעון לצורך דחיפת המשק להתרחבות ולהצלה. אבל, בלי להתפרע, בלי להשתולל. לחשוב היטב ולעומק על כל הוצאה, ולחזור מיד אחרי כן למסלול איזון המשק, צמצום יחס חוב-תוצר והפחתת הגירעון".
כמה זמן אפשר להחזיק גירעון גבוה?
"2009 היא שנה קריטית למשק וליכולת הישרדותו. גם 2010 תהיה שנה לא פשוטה, וכמובן שזה תלוי במה שיקרה אז בארצות-הברית. כרגע, בארץ אנחנו על סף העמקה משמעותית ביותר של המשבר. את זה אנחנו חייבים לעצור, ויש לזה מחיר. במקביל יש לבצע גיוסי הון בעולם, תוך שימוש בתמהיל של ערבויות אמריקניות וערבויות של ממשלת ישראל, מה שיאפשר גיוס רחב בתנאים ממוצעים".
רפורמות מקיפות בנדל"ן
הנדל"ן נחשב לקטר המשק, רק שהקטר תקוע.
"העת הזו היא העת המתאימה ביותר לקידום רפורמות ששנים לא הצליחו להזיז, למשל בנדל"ן. קיים מחסור גדול בדירות, אבל היום כולם עסוקים במיתון, לא קונים דירות ולא מתחילים לבנות בניינים. רגע אחרי היציאה מהמיתון המחירים יזנקו והזוגות הצעירים יהיו הנפגעים הגדולים.
"לכן, מחויבת רפורמה מקיפה במינהל מקרקעי ישראל, ובהתייחסות המדינה למקרקעין. חלק מזה הוא פעילות ישירה להמרצת ענף הנדל"ן. למשל, הוראה למינהל לשחרר יותר קרקעות בפריפריות, ולאפשר תשלום דחוי ומותנה ליזמים, וכך לקדם פרויקטים של בנייה ועידוד התיישבות בפריפריות, כמובן בצמוד לדחיפת תשתיות תחבורה ורכבות לעידוד התעסוקה שם".
מה פירוש "תשלום דחוי ומותנה ליזמים"?
"שהמינהל יאפשר לקנות היום ולשלם בעוד זמן, כשהמכירות יתממשו. יותר מזה, לתת ערבות רכישה של המדינה ליזמים, סוג של הבטחת קנייה עתידית, למשל של 20% מהדירות. זה ייתן ביטחון ליזמים. מצד שני, הסיכוי שהמדינה תצטרך, בתקופה של חמש שנים, לממש את התחייבות הרכישה הזו, שואף לאפס. אלה יהיו דירות במחירים טובים, שכן מחיר הקרקע הופחת משמעותית, ואין סיבה שבתוך חמש שנים הן לא יירכשו במלואן, בעיקר נוכח המחסור הקיים בדירות".
די בזה לעורר את נדל"ן המגורים?
"הייתי משלב בזה גם קידום רפורמה להכרה בריבית על המשכנתאות כהוצאה לצורכי מס. זה ייתן למעמד הביניים תמריצים לרכישת דירות בטווח בינוני וארוך".
מה עם מיעוטי יכולת והקצבאות עבורם?
"ראשית, יש להאיץ ולהגדיל את נושא מס הכנסה שלילי. שנית, אני לא רואה פסול בהחזרת גובה הקצבאות למה שהיה בעבר, אבל בתנאי שזה יינתן רק למשפחות הנזקקות לכך. אין כל היגיון שהמדינה תיתן כסף כקצבת ילדים למשפחות שלי ושל הרבה מחבריי.
"בנוסף, ובעיניי זו שערורייה אמיתית, רואים רמות שכר של עשרות אלפי שקלים במגזר הציבורי. היום העסקים הפרטיים מקצצים בשכר, ובמקביל חייבים לבוא הקפאה ואפילו קיצוץ בשכר המגזר הציבורי. זהו המגזר הגדול ביותר בישראל, והוא משום מה תלוש מהמציאות הכלכלית הקיימת".
