התקופה שבה סיפקו הקניונים הקלות לרשתות האופנה והמסחר נגמרה. כעת מחדשות רשתות הקמעונאות את המלחמה מול הקניונים.
עם תחילת יולי פגה התקופה, שבה סיפקו קבוצות קניונים ומרכזי קניות הקלות והנחות בנוגע לגובה דמי השכירות לרשתות האופנה והמסחר. כעת הצדדים חזרו לנקודת המוצא כשרשתות האופנה נחושות להפחית את עומס שכר הדירה, שלתחושתן לא תואם את הפדיונות בקניונים, ובקניונים ובמרכזי הקניות חשים שכבר הלכו כברת דרך ארוכה לקראת הרשתות עם שורה ארוכה של הקלות מסוגים שונים, וכי כעת על הרשתות לעמוד על הרגליים בעצמן.
הפערים הללו הגיעו אתמול (ג') לשיא במכתב ששלחה קבוצת מליסרון, שבשליטת ליאורה עופר, לקבוצת קסטרו, שבשליטת משפחת רוטר. במכתב טוענת מליסרון, כי קסטרו עיכבה תשלומים בהיקף של כ-4 מיליון שקל, באמצעות ביטול חד-צדדי של הוראות קבע. בשל כך, מליסרון דרשה מקבוצת האופנה לפנות שתיים מהחנויות של רשת קסטרו מתוך 20 מרכזי הקניות שהיא מפעילה בתוך עשרה ימים, והצהירה כי תחלט את הערבויות של הרשת שבידה.
המחלוקת של מליסרון עם קבוצת קסטרו לא עומדת בחלל ריק. היא מצטרפת לכך שקסטרו בחרה לא לפתוח כמה מהחנויות שלה, בין היתר בקניון מבשרת, בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה ובקניון TLV בתל אביב. קסטרו מנסה לשפר את מצבה באמצעות קביעת עובדות בשטח, על ידי הפעלת לחץ להורדת דמי השכירות והניהול. את זה, ראוי להזכיר, היא עושה במקביל לרצף של צעדי התייעלות והורדות שכר פנימיים, כמו גם פיטורים ממוקדים ומימוש נדל"ן.
דוגמה למאבק הענפי
קסטרו אמנם נמצאת בימים אלה בתקופה מאתגרת, אולי המאתגרת ביותר שידעה אי פעם. המאבק שלה מול מליסרון דומה למאבק שמנהלות קמעונאיות אחרות בענף מול לא מעט משכירים, וניתן ללמוד ממנו יותר מאשר על מצבה של קסטרו, על המלחמה המתחוללת בעת הזו בין בעלי מרכזי הקניות לבין הקמעונאים בכלל.
כדאי להדגיש גם כי לקבוצת קסטרו-הודיס חנויות רבות בקניונים של קבוצת מליסרון, והדרישה לפינוי כעת ניתנת לשתי חנויות בלבד של המותג קסטרו ולא של יתר מותגי הקבוצה. נראה, כי מדובר בחלק ממשא ומתן שמתנהל בימים האחרונים לא רק מול קבוצת קסטרו, כי אם גם מול קבוצות אופנה נוספות.
כבר בגל הראשון של משבר הקורונה, קסטרו, כמו גם קבוצות אחרות בתחום, הודיעו בחודש מרץ על ביטול חד-צדדי של תשלום דמי השכירות לקניונים.
כעת, עם סיום תקופת ההקלות, רשימה הולכת ומתארכת של קמעונאיות אופנה נוקטות שיטות שונות כדי לצמצמם את הנזק שנגרם להם מהתקופה הממושכת של ההסגר שכפתה עליהן המדינה ומהשחיקה בפדיונות. המשבר הנוכחי הגיע על רקע משבר ישן יותר שפקד את ענף האופנה.
אחת השיטות שנוקטות הקמעונאיות, שבה נקטה קסטרו, היא ביטול הוראות הקבע לתשלום דמי שכירות וניהול למגוון רחב של בעלי קניונים, בהם גם קבוצות שמחזיקות במספר מצומצם של מרכזי קניות.
ל"גלובס" נודע כי בין הרשתות שעצרו בחודש יולי הוראות קבע למרכזי קניות שונים נמנות קבוצות אופנה בולטות וחזקות דוגמת H&M, רנואר, ותמנון.
מבחינת הרשתות הללו, הן נחושות שמרכזי הקניות והקניונים יעניקו הקלות נוספות שיספקו להן ודאות בנוגע להמשך ויתאימו את עומס שכר הדירה לפדיונות, במציאות שבה חלק נרחב בציבור לא מגיע לקניונים. יצויין כי חלק ממרכזי הקניות כלל לא סיפקו לשוכרים הקלות.
שחיקה נמשכת בפדיונות
כפי שמגלים נתוני ריס (RIS), עליהם דיווחנו ב"גלובס", מאז החזרה לפעילות בתום הסגר מרכזי הקניות הפתוחים נהנים מצמיחה של מעל ל-20% בפדיונות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (7 במאי עד סוף יוני). לעומתם, הקניונים האזוריים סובלים מירידה של 4% בפדיונות לעומת אותה תקופה ב-2019. כאן המקום להזכיר שגם 2019 הייתה שנה חלשה של שחיקה בפדיונות הענף.
כך או כך, רשתות האופנה לוחצות על הקניונים ליצור מציאות שתאפשר להן לקצץ בהוצאות. כלי נוסף לכך הוא צמצום והגבלת שעות הפתיחה שלהן בקניונים. בתחילת השבוע התירו עזריאלי ומליסרון לרשתות האופנה לא לפתוח את החנויות במוצאי שבת, ולקצר את שעות הפעילות באמצע השבוע ולסגור את החנויות כבר ב-20:30.
בקניונים שבהם הבעלים לא הלכו לקראת הקמעונאים, הרשתות החזקות מכתיבות את המציאות. כך למשל, בקניון TLV, שבשליטת מוטי בן משה באמצעות רבוע כחול נדל"ן, קבוצת זארה שמפעילה כחמש חנויות של מגוון מותגים בקניון, החליטה על דעת עצמה להקדים את סגירת החנויות באמצע השבוע ולהשאיר אותן סגורות במוצ"ש, כדי לחסוך עלויות ולצמצם נוכחות בשעות בהן קיימת פעילות מועטה.
תמונת השוק השתנתה, אומר ל"גלובס" תמיר בן שחר, מחברת הייעוץ והמחקר הכלכלי צ'מנסקי בן שחר. "הקניונים והרשתות יצטרכו למצוא את הנוסחה המשותפת לשינוי כללי המשחק. מצד אחד, הרשתות לא יכולות להמשיך ולשלם את מה שהיה עד היום. מצד שני, למרכזים יש גם זכות קיום, כשעד היום, מתחילת המשבר, הקניונים ספגו ונתנו מעצמם - והצד השני לא שילם כלום".
לדברי בן שחר, "חלפו מספר חודשים בהם מרכזי הקניות התחשבו והעמיסו על עצמם את הסיכון, וכעת עם החזרה לפעילות המרכזים לא יכולים להמשיך לשאת אותם על גבם. גם להם יש התחייבויות. הרשתות לא יכולות להרשות לעצמן לוותר על הקניונים ולכן כללי המשחק צריכים להשתנות בהידברות". בן שחר טוען, כי המחיר הקבוע של דמי השכירות יצטרך להשתנות, כשהחלופה היא מעבר לתשלום של אחוז קבוע מתוך הפדיונות של הרשתות. אלא שלדבריו, השינוי הזה חייב להתרחש ולא באופן חד-צדדי מצד הרשתות.
"המצב בתחום האופנה היום הוא שהשוק מייצר מחזורי מכירות יותר גדולים, אבל הרווחיות יותר נמוכה, כך שהמחזור הוא לא המחזור של פעם", והוא מוסיף: "בגלל אובדן מכירות של חודש וחצי, הרשתות נדרשות כעת לחסל את הסחורה שלהן בפרק זמן קצר יותר כדי להיפטר מאופנת הקיץ, ולהיערך לאופנת הסתיו והחורף. לשם כך הרשתות נותנות הנחות עמוקות ששוחקות להן את הרווחיות, כך שהיכולת שלהם לשלם שכר דירה על אותו מחזור נחלשת. כעת שני הצדדים צריכים לראות איך לגרום לנו להוציא את הכסף שלנו בישראל כל עוד השמיים סגורים, ולא בחו"ל".
ברשת תמנון סירבו להגיב לפניית "גלובס" באופן רשמי, אך גורמים בסביבת החברה אישרו בשיחה עם "גלובס" כי מדובר על 5-6 חנויות. ממאץ' ריטייל, זכיינית קבוצת H&M בישראל, נמסר: "אנו מנהלים שיח פתוח ומקדם עם כל השותפים שלנו ומכבדים את התחייבותנו".
מקבוצת רנואר נמסר כי: "כמדיניות, קבוצת רנואר אינה מכחישה או מאשרת ידיעות הקשורות להתנהלות הפנימית של החברה".
אחרי מועד פרסום הכתבה במסגרתה רנואר בחרה שלא להתייחס לטענות לגופן, ביקשה רנואר לעדכן את תגובתה ומסרה: "רנואר נמצאת שנים רבות ביחסים אדוקים וטובים עם כל קבוצות הקניונים ומתנהלת מולם ביושר, כבוד ומשלמת לשביעות רצון של כול הצדדים. כחברה פרטית, את המשאים ומתנים העיסקיים שלה, מנהלת רנואר מול הגורמים הרלוונטיים ולא בתקשורת".
מחברת קסטרו נמסר: "קסטרו מאז ומעולם עמדה בכל התחייבויותיה הכספיות וכך יהיה גם בעתיד. אנחנו מוחים על כך שמי בחברת מליסרון מנסה להלך עלינו אימה באמצעות התקשורת על החברה. אנו תמהים על כך כי במילסרון בניגוד לכל חברות הקניונים האחרות, עדיין לא הפנימו את צו השעה בעולם כולו בכלל, ובישראל בפרט. אנו מצפים יותר מתמיד לאוזן קשבת. כולנו בסירת הקורונה. ולכן, הדרישה של מילסרון היא לא במקום בלשון המעטה. כמו כן אנו רואים בחומרה שעד היום לא קיבלנו החזרים על התקופה בה קניוני מליסרון היו סגורים".
הכתבה עלתה באתר גלובס