אחרי חודשיים שבהם התמקד האוצר בתוכניות מגירה למשבר הפיננסי בלבד נראה כי שר האוצר, רוני בר-און, מתכוון כעת לטפל גם במשבר הריאלי שמאיים על המשק הישראלי. במפגש עם ראשי המשק בלשכתו בתל אביב היום (ה') אמר בר-און כי "אנו מגבשים חבילת צעדים להתמודדות עם ההאטה הצפויה בקצב הצמיחה במשק". השר הוסיף כי הכיוונים אותם בוחן האוצר כוללים האצת תהליכים מעודדי צמיחה שעוגנו בתקציב 2009, פעילות בתחום התשתיות, שוק העבודה, מצאי האשראי במשק, האצת שינויים מבניים והסרת חסמים ביורוקרטיים בתחומים החיוניים לצמיחת המשק. "המטרה העומדת לנגד עיננו היא הפעלה זהירה, מדודה, רלוונטית ואחראית של צעדים שיקלו על התמודדות המשק עם האתגרים העומדים בפניו ויזרזו תהליכים מעודדי צמיחה" אמר בר-און.
ל"גלובס" נודע כי כבר בשבוע הבא יתחילו להתגבש צוותי משנה לפי נושאים - תשתיות לאומיות, אשראי לעסקים, בנייה, שוק העבודה ועוד - בראשות בכירי האוצר ובהשתתפות בכירי המשק אשר נכחו במפגש. לגבי עלות חבילת הצעדים אמר בר-און כי "קיימת חשיבות בשמירה על עקרונות התקציב הנשענים על מדיניות פיסקלית אחראית, הקצאה ניכרת של משאבים תוספתיים לתשתיות ותחומים מעודדי צמיחה, בצד הובלת מהלכים נרחבים לעידוד הצמיחה".
בכיר באוצר אמר ל"גלובס" כי "לא הכול עולה כסף וחלק מהצעדים כבר תוקצבו בתקציב המדינה ל-2009. חלק ניכר מההיקף הכספי של התוכנית תלוי בדרישות הקואליציונית. השר מחויב לאחריות פיסקלית".
בפגישה נכחו גם בכירי האוצר בהם מנכ''ל המשרד ירום אריאב, הממונה על אגף התקציבים רם בלינקוב, החשב הכללי שוקי אורן והממונה על שוק ההון ידין ענתבי. בנוסף השתתפו מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל קרנית פלוג, יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' דני צידון ופרופ' רפי מלניק.
נקודות משותפות
נציגי המשק אשר נכחו במפגש היו ראשי הארגונים הכלכליים המובילים: נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, מנכ"ל ארגון העצמאיים (להב) מוטי שפירא, נשיא לשכות רואי חשבון ראובן שיף ונשיאי התאחדות הקבלנים והמלונאים. לצדם ישב גם יו''ר ההסתדרות, עופר עיני.
כל אחד מראשי המשק הציג תוכניות חירום המורכבות מצעדים שונים. כל התוכניות מתאפיינות במספר רב של נקודות משותפות, מהן אפשר כבר ללמוד איזו פעולות עיקריות ינקוט האוצר. בין הנקודות המשותפות בולטת במיוחד הדרישה להשקעות מסיביות בתשתיות לאומיות בשנתיים הבאות לצורך עידוד הצמיחה, תוך הסרת חסמים ביורוקרטיים אשר תאפשר את תחילת ביצועם לאלתר. ברוש אף הציע לחייב תחילת בניית פרויקטים בחוק, כפי שכבר הונהג בעבר.
נקודה נוספת קשורה לבעיות נזילות קשות שצפויות להתעורר עקב מחנק האשראי שעלול לפקוד את המשק בשנים הבאות בגלל המשבר הפיננסי העולמי. לין ושיף הציעו שמשרד האוצר יעמיד רזרבה תקציבית משמעותית לטובת הבנקים, כדי שיוכלו לסייע בשיפור הנזילות במשק ולמנוע קריסת גופים שהינם רווחיים אך חסרי נזילות. חלופה אחרת היא מתן ערבות מדינה לבנקים לצורך מתן אשראי לעסקים בריאים. לין אמר כי "הבעיה המרכזית כתוצאה מהמשבר הפיננסי הפוקד את העולם הינה מצוקת האשראי. המדינה צריכה להקצות כ-5 מיליארד שקל שישמשו ערבויות להלוואות שיינתנו על ידי המערכת הבנקאית וקופות הגמל. אין מדובר בהזרמת כספים ולא בהשקעה במניות גופים אלה אלא בקביעת נפח ערבויות מוגדר, שיחולק על ידי המערכת הפיננסית לחברות עסקיות על בסיס קריטריונים קבועים בפיקוח בנק ישראל. הערבויות תיועדנה אך ורק לעסקים בריאים העלולים להתמוטט".
בתחום הבנייה למגורים הציע נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, לתת מענקים לרכישת דירות בפריפריה או להכיר בריבית של המשכנתאות כהוצאה מוכרת. בתחום התעסוקה דרש טלמון להעניק דמי אבטלה לעצמאיים, מהלך שנמצא כבר בתהליכי חקיקה.
ראשי הארגונים הכלכליים גם דרשו מבנק ישראל להמשיך בהפחתת הריבית במשק וכן להמשיך בפעולות התומכות בפיחות השקל מול הדולר.
חסינות פלילית
שיף הציע בפגישה מהלך של "הכשרת הון", שיאפשר להכניס לרשת המס הישראלית סכומים בארץ ובחו"ל, שלא הוצהר עליהם עד כה, ואשר יש ספק אם הם חייבים במס או לא. שיף מציע לאפשר הסדרים על כספים אלה, שהוא מעריך את היקפם בעשרות מיליארדי דולרים, תוך הענקת חסינות פלילית. הסדרים דומים נעשו באחרונה במסגרת ההקלות לעולים חדשים ותושבים חוזרים.
שפירא, יצא מרוצה מאוד מהפגישה. "לשם שינוי, הדברים שהצגנו היום תאמו מאוד את העמדות שביטא שר האוצר", אמר שפירא ל"גלובס". לדבריו, בר-און ומנכ"ל משרדו, ירום אריאב, הדגישו את החשיבות בשמירה על בעלי עסקים קטנים ובינוניים דווקא בזמן משבר.
כחלק מן התוכנית שהציג שפירא ישנה דרישה להגדיל את תקציב קרן הסיוע לעסקים קטנים מרמה של 250 מיליון שקל כיום לרמה כפולה של 500 מיליון שקל. כן מוצע להקים קרן למיקרו-הלוואות לצורך פתיחת עסקים קטנים, עם ביטחונות ממשלה. "הסברתי לשר כי ביום שיפטרו אנשים משוק ההון, מההיי-טק ומענפים אחרים, יהיו הרבה שיבקשו להקים עסקים קטנים, כאלה שהלוואה בסדר גודל של 20 אלף שקל אפילו תעזור להם מאוד", אומר שפירא.
ברוש אמר ל"גלובס" לאחר הפגישה כי "בעקבות הפגישה משרד האוצר יקים צוותים שיתחילו לעבוד ויקדמו את הנושאים עליהם דובר. אני חושב שהיתה פגישה טובה ואם הצעדים שינקטו יהיו ברוח הדברים שנאמרו בפגישה אז מכיוון שנכנסנו למשבר הזה חזקים נוכל לעבור אותו בהצלחה יחסית. אי אפשר למנוע האטה, אבל אפשר למזער אותה ולדאוג שהפגיעה תהיה מינימלית".
מודל דיפרנציאלי
ל"גלובס" נודע כי עיני הציג בפגישה לראשונה מודל דיפרנציאלי עבור רשת הביטחון לקרנות הפנסיה, כך שיקלו על הממשלה. על פי המודל, הגמלאים יהיו זכאים להגנה של 100% מפני פגיעה, כאשר שיעור ההגנה ילך ויפחת על פי גילם של עמיתי הקרנות.
עוד נודע כי עיני דורש להקים מועצה ציבורית לחיסכון ארוך טווח, השונה במהותה מזו הקיימת במשרד האוצר. במועצה זו ישבו על פי הצעתו גם נציגי העובדים והגמלאים. עיני הביע נכונות לסייע בצמצום הביורוקרטיה - נכונות שמשמעותה שינויים אפשריים בתנאי העסקתם של חלק מעובדי המגזר הציבורי.
כדי לצמצם את הפיטורים בפריפריה, עיני מציע שהממשלה תישא בחלק מתשלום השכר לעובדים. למשל, עובד שמשתכר כ-4,000 שקל בחודש, יקבל כ-25% משכרו באופן עקיף מהממשלה, שתזרים את הכסף למפעל או למסגרת אחרת כדוגמת מרכז ההשקעות.
"אני מברך על יוזמת 'השולחן העגול' של רוני בר-און ורואה בהקמת צוותים משותפים מהלך חיובי", אמר היום עיני ל"גלובס", אחרי שתיקה ארוכה בשבועות האחרונים. "עם זאת", הוסיף עיני, "אני מקווה שהדברים שנאמרו ייצאו אל הפועל ולא יישארו רק ברמה הדקלרטיבית".
