אורי יוגב ושלמה נס הם המועמדים המועדפים והבולטים כרגע של בנימין נתניהו לתפקיד מקצועי של "שר במשרד האוצר", כאשר נתניהו, ראש הממשלה הבא, יוביל וינהל את המדיניות הכלכלית.
יוגב, בן 49, בעל תואר שני בכלכלה, היה ראש אגף התקציבים בתקופת שרי האוצר סילבן שלום ונתניהו. היום הוא איש עסקים פרטי, שותף לחנה גרטלר בחברת "וויטווטר" המתמחה בתעשיות וטכנולוגיות מים. באחרונה היה חבר עם אייל גבאי ורואי מכנס בקבוצה ששקלה להתמודד במכרז קרנות המנוף, וברגע האחרון לא הציגה מועמדות. זה תקופה ארוכה, ובעיקר בחודשים האחרונים, מקיים יוגב מפגשים עם נתניהו ומשמש שותף בכיר לגיבוש המדיניות הכלכלית של ישראל.
ד"ר נס, בן 49, בעל תארים בכלכלה, ראיית חשבון, משפטים, ותורת המסים, הוא בעל משרד המזוהה כמוביל בארץ בתחום שיקום חברות ופירוק חברות. הוא מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובאוניברסיטת בר אילן בנושאי ניהול ושיקום חברות ועסקים. נס הוא בן זוגה של חברת הכנסת מהליכוד לאה נס, ד"ר לביוכימיה, הצפויה לפעול בנושא חינוך, הגנת הסביבה ובריאות.
שתי חלופות
לאחר שקדימה והעבודה החליטו לא להיכנס, לפחות בשלב זה, לקואליציה של נתניהו ולאחר שהשותף הבכיר שלו, אביגדור ליברמן מישראל ביתנו, לא בחר בתפקיד שר האוצר, בוחן נתניהו שתי אפשרויות לתפקיד הכלכלי הבכיר: שר אוצר מתוך רשימת בכירי הליכוד; בין היתר מוזכרים שמות כמו יובל שטייניץ, דן מרידור, סילבן שלום ואפילו ישראל כץ. זוהי בחירה פוליטית מעיקרה שכן בממשלה החדשה לא נותרו מספיק תיקים לכל בכירי הליכוד וחלקם עלולים להישאר ממורמרים וכועסים. עם זאת, בסביבת נתניהו יש חשש שפוליטיקאים, ולפחות שלום ומרידור, צפויים או עלולים להיות עצמאיים ולסרב לפעול ככפופי נתניהו, מה שיביא לסכסוכים מתוקשרים ולערעור יציבות הממשלה.
לחלופין, וזו ההעדפה האישית של נתניהו, לוותר על מינוי שר אוצר ולמנות איש מקצוע חיצוני, בעל יכולת ביצועית מוכחת ועמדות כלכליות דומות, לתפקיד "שר במשרד האוצר", שיהיה למעשה איש ביצוע בכיר שיפעל בצמוד ובכפוף לנתניהו, שיהיה ראש ממשלה או ראש הממשלה ושר האוצר.
"המפרק הלאומי"
נתניהו בחן שורת שמות שמקורבים העבירו לו וגם כאלה שפנו אליו במישרין או בעקיפין בהצעה למנותם לתפקיד, תוך נכונות לקבל מראש את תנאי הסף: לא שר אוצר אלא שר במשרד האוצר בכפיפות מלאה לראש הממשלה. בין השמות שנבחנו גם שלמה נחמה, מקורב לנתניהו ומי שהיה יו"ר בנק הפועלים; יגאל ברייטמן, שותף בכיר בדלויט ברייטמן אלמגור, שכן וחבר של מפשחת נתניהו; וגם מספר לא קטן של מועמדים אחרים. בשבוע האחרון התגבשה, כאמור, העדפה לשני שמות מרכזיים ברשימה - נס ויוגב.
יוגב נחשב בזמנו לאיש החזק באוצר והוביל את רפורמות נתניהו כשר אוצר. בשנתיים האחרונות הוא שימש יו"ר פעיל ב"פלסטרו השקייה", החברה השנייה בגודלה בעולם למוצרי השקייה. בעבר היה יוגב בהנהלת המגן חברה לביטוח ומנכ"ל הסנה בזמן הפירוק.
נס מכונה "המשקם הלאומי" ולחלופין "המפרק הלאומי". הוא שימש כנאמן או מנהל מיוחד בקלאב מרקט ובבורגר ראנץ'. בעשור האחרון הוא ליווה כמעט את כל החברות בתחום הנדל"ן והתשתיות שנכנסו לקשיים ושוקמו או פורקו, בהן צמנטכל, ברנוביץ', רובננקו, דיור לעולה, שאפ, אריה את עופר ועוד. לצדם גם חברות התעשייה פולגת טקסטיל, זיקה אלקטרודות, מגבוני בשמת ועוד.
נס מכיר את המערכת העסקית גם מהצד הניהולי שלה, כיו"ר ודירקטור בתאגידים וחברות. הוא היה חבר מליאת רשות ניירות ערך, דירקטור בחברות הביטוח הגדולות הראל והפניקס ועד לאחרונה יו"ר אילון חברה לביטוח. כן שימש כדירקטור בחברות תקשורת, הערוץ הרוסי, רדיו לב המדינה ובחברה למערכות מידע פורמולה מטריקס, דירקטור בחברת הנדל"ן מבני תעשייה שבשליטת אליעזר פישמן ובעל היכרות קרובה ואישית בשוק ההון. בין היתר דרך בעלות ביולי שוקי הון.
כשהיה בן 32 מונה נס על ידי שר האוצר לשעבר יצחק מודעי ליו"ר חברת החשמל, והיה הראשון לשבור את מסורת המכרזים העלומים והמפוקפקים של הנהלת החברה והדירקטוריון שלה והוביל את הנפקת האג"ח הראשונות שלה בארה"ב.
תוכנית חירום
עמדותיו הכלכליות של יוגב מגובשות בתוכניות הכלכליות המוצהרות של נתניהו, בין היתר בכוונה לבצע הפחתה מיידית ברמות המס, סוגיה שבה הם חלוקים. עמדותיו של נס להתנהלות בזמן המשבר פורסמו לפני כשבועיים (גלובס הערב 26.2), בעיצומו של משבר פרי הגליל. נס אמר אז כי יש להתכונן לכך שרמת האבטלה תעבור את ה-10% תוך כמה חודשים. הוא קרא לראש הממשלה ושר האוצר הנכנסים לפעול קודם כל להסכמה בין האוצר, ההסתדרות והמעסיקים על תוכנית חירום. במקביל, אמר, יש לגבש תוכנית ממלכתית מוסכמת על האוצר, בנק ישראל, הבנקים, הגופים המוסדיים והתאגידים הפיננסיים לפריסה ודחייה של פירעונות אג"ח קונצרניים של השנתיים הבאות, למשך שלוש עד ארבע שנים, תוך הסכמה מהבנקים לדחייה מקבילה של מועד החזר הלוואות ואשראי שניתנו לחברות. נס גם תומך בהגדלה זמנית של הגירעון, בחיוב הבנקים להפנות אשראי למשק בתמיכת המדינה ותוך דחייה של דרישת המפקח על הבנקים להעלאת יחס הלימות ההון, בביצוע מואץ של רפורמות ועוד.
* אליעזר פישמן הוא בעל השליטה בעיתון "גלובס"
