נגיד בנק ישראל החליט להפחית את הריבית הבסיסית של המשק בחודש פברואר ב-0.75% לרמה של 1%, הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה אי פעם, כך נמסר היום (ב') מבנק ישראל.
מדובר בהחלטה שתואמת את הציפיות של רוב הכלכלנים הבכירים בשוק ההון, שכן בימים האחרונים, ובעיקר אחרי פרסום התחזית לצמיחה שלילית במשק ב-2009, רובם ציפו להפחתה חדה של 0.75% ואף של 1%, לעומת הערכות מוקדמות שדיברו על הפחתה של 0.5% בלבד.
אין חידוש מהותי בהסברים שמעניק בנק ישראל לגבי סיבות ההחלטה: מיתון הולך ומחמיר שמלווה בגידול משמעותי באבטלה, דפלציה, הפחתות אגרסיביות בשאר מדינות העולם, הקלת על תנאי האשראי למגזר העסקי וצורך לפיחות חד יותר של השקל כדי לעודד את הייצוא.
עם זאת, ניכרת התחושה כי הגורמים הללו נעשים חדים יותר. הנתונים שמתקבלים מהלמ''ס מעידים על כך שהפעילות במשק יורדת בקצב מהיר. במריל לינץ' כינו את התופעה בדו"ח האחרון שפורסם כ"נחיתה קשה".
נתוני היצוא, היבוא, היצור התעשייתי והפדיון במסחר והשירותים מאששים את ההערכה של מריל לינץ' כי בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2009, הכלכלה הישראלית תרשום צמיחה שלישית, תופעה שמוגדרת כ"מיתון".
המדד המשולב וסקר החברות שפרסם לאחרונה בנק ישראל עצמו, רק מחזקים את תחושת המיתון שמקבלת גושפנקא בצורה של מספרים. עם זאת, שני הפרסומים האחרונים המהותיים סיכמו הכול: תחזית צמיחה שלילית לכל שנת 2009 וזינוק חד וחסר תקדים במספר המובטלים שהגיע בחודש דצמבר לכ-18 אלפיים. אחרי קבלת המידע הכול כך קודרת, פישר החליט להגיב בצורה אגרסיבית, ובהתאם לנסיבות משכפל את החלטתו האחרונה תוך הפחתה שעדיין נחשבת חדה וחסרת תקדים.
במישור המחירים, למרות המדד ה"גבוה יחסית" בחודש דצמבר, שירד בעשירית האחוז (לעומת תחזית של מינוס חצי אחוז), הציפיות לאינפלציה בקרשים והם עדיין בטריטוריה השלילית.
לעומת הדיון המוניטארי הקודם, פישר וחבריו התחילו אתמול את הישיבה בלי המלחמה נגד החמאס ברקע, דבר שהקשה על פישר בחודש ינואר להגדיל את הפחתה בריבית לשיעור של 1% שלם. הפעם אין מלחמה ולכן אין צורך ב"מקדם הביטחון" שהנגיד נוהג לאמץ בעיתות של סכסוך מזוין.
בבנק ישראל גם התייחסו למחנק האשראי במשק. הפחתה בריבית אמורה להקל על הבנקים להעניק האשראי, כל עוד אין בתוכניותיהם כוונות להמשיך להגדיל עוד ועוד את המרווח הפיננסי כפי שעשו עד כה. פישר כבר הבהיר כי קביעת מרווח פיננסי הינה החלטת עסקית ולכן אין ביכולתו להתערב. הנגיד וגם המגזר העסקי עדיין נתונים לחסדיו של גליה מאור וצבי זיו.
שיקול נוסף שמופיע בהחלטת בנק ישראל הוא שער החליפין. למרות שהדולר נסחר היום ברמה של 4 שקלים, בנק ישראל נחוש לסייע לייצוא שמקרטע כבר כמה חודשים עקב המיתון שנרשם בשווקי היעד, לרבות ארה''ב ואירופה. הפחתה בריבית אמורה "לתת מכה" לשקל, להעלות את מחיר הדולר עוד יותר, ובכך להגדיל את הפדיון ההולך ופוחת של היצואנים.
הציפייה הייתה כי במצב של מיתון מלווה עם היעדר אינפלציה, ואף דפלציה של ממש, כאשר הממשלה משותקת וממתינה למנהיג חדש ואין תקציב מאושר, פישר השתמש בכלי הריבית, שהוא היחיד שנותר בנסיבות אלו, בצורה אגרסיבית. הנגיד לא יכזב, ולא שומר תחמושת ל"המשך הדרך" שנראה שחור מאי פעם. מיתון הוא כאן ופישר נחוש בלהכותו בכל הכוח ובכל הכלים בלי לעשות חשבונות מיותרים.
תגובות להפחתת הריבית
אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים: מברך על החלטת נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, להמשיך במגמת הורדת הריבית. על רקע נתוני סקרי הציפיות של התעשיינים, הגרועים מזה 30 שנה, נתוני סקרי החברות של בנק ישראל, העליה החדה בכמות דורשי העבודה ותחזית בנק ישראל עצמו לצמיחה שלילית - הפחתות הריבית צריכות להמשך בצורה מואצת.
שערי הריבית העולמיים מתקרבים לרמה של 0% - 0.5%- על הנגיד להתאים את מדיניותו המוניטרית ולהאיץ את הפחתות הריבית. זאת במטרה להוזיל את עלותו של האשראי ולחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם המשבר העולמי. יהודאי הוסיף כי אין די בהפחתת הריבית ועל בנק ישראל לוודא שהפחתות הריבית מגיעות למגזר העסקי. בואקום הממשלתי שנוצר לנוכח הבחירות, על בנק ישראל להתמודד עם גסיסתו של שוק האשראי החוץ - בנקאי והכפלת התחרות על האשראי הבנקאי אשר גורמת למחנק אשראי חריף ומאיימת על שרידותם של אלפי עסקים.
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה: הריבית במשק הופחתה ב-0.75% ל-1%, השיעור הנמוך בתולדות המשק. בכך קוצצה הריבית ב-3.25% בתוך ארבעה חודשים. בנק ישראל, באמצעות תחזית הצמיחה השלילית המפתיעה שפרסם אמש, הכשיר למעשה את הקרקע להורדה התלולה.
עיון בהודעה מצביע על כך שבנק ישראל מתחשב בפגיעה בייצוא ובהאטה הניכרת בפעילות במשק כגורם מרכזי בהחלטתו, כשבהודעה הקודמת לא צוינו גורמים אלה מפורשות. בנק ישראל מתייחס עתה ל"ירידה החדה" בביקוש ובפעילות המשקית, שעה שבהודעתו הקודמת נקט בלשון "התמתנות ניכרת" בלבד.
נקודה נוספת, חשובה, קשורה לסביבת המחירים. אם בפעם הקודמת עדיין דובר על החזרת קצב האינפלציה לתוך תחום היעד (1%-3%), הפעם מדובר על צורך בהחלשת הכוחות לירידת מחירים, שלהערכת בנק ישראל יוליכו את קצב האינפלציה מתחת לתחום זה. וכך, הפחתת ריבית מוצגת כצעד שמחליש כוחות לירידת מחירים. בנק ישראל גם הסיר את ההתייחסות, שהופיעה בהודעותיו האחרונות, לגבי עיתוי חזרת קצב האינפלציה לתחום היעד (הפעם מלמטה).
מעניין לציין, שחרף ההשפעה הניכרת של שער החליפין, דרך סעיף הדיור, על שני המדדים האחרונים, בנק ישראל ממשיך לטעון שהפיחות בשקל אינו מסכן את יציבות המחירים והיציבות הפיננסית.
בנק ישראל הסיר את הצורך בכפיפות להשגת יעד יציבות המחירים בהחלטותיו הבאות. לראשונה בתקופה ארוכה לא מופיעה התניה זו בדברי הסיכום. בסיכום דבריו מדגיש בנק ישראל שנית שישתמש בכלים הנוספים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו, כשבפעם הקודמת הסתפק באמירה שיעשה "כל שיידרש". בנק ישראל מכוון, לכן, להמשך מדיניות מוניטארית נמרצת יותר ומגוונת יותר, שתחליף במידת הצורך את ארסנל הורדות הריבית, שהולך ומסתיים.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין: הפחתת הריבית היא מהלך בלתי נמנע אשר משתלב במגמה העולמית. יחד עם זאת, מדובר במהלך חלקי בלבד. ההתמודדות המרכזית של בנק ישראל היא לדאוג שכך ששיעורי הריבית המופחתים יועברו לכלל הצרכנים ובעיקר למגזר העסקי. בדרך זו עלויות המימון תפחתנה, וכמות האשראי שתזרום לציבור ולעסקים תגדל. המשמעות של מהלך זה היא הקטנת מחנק האשראי, ירידה בהוצאות העסקיות של המגזר העסקי ופגיעה מינימאלית במוסר התשלומים במשק. על בנק ישראל לתת דו"ח מדויק כמה מתוך הפחתות הריבית אכן מועברת למגזר העסקי ובאיזה אופן.
נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון: לצערי שום הורדת ריבית עדיין לא תורגמה להגדלת מצאי האשראי למגזר העסקים הקטנים. הקרנות עליהן הכריז האוצר עדיין לא יצאו לפועל ואת התוצאות הרות האסון אנו רואים בפיטורים ההולכים וגוברים.
