ארגון לתת מפרסם את דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2023 ומתריע מפני מצב חירום חברתי-כלכלי. המלחמה צפויה להחמיר ולהעמיק את העוני ולהביא למיתון.
על פי הדו"ח, ההכנסה של 19.7 אחוזים מהציבור כבר נפגעה; 45.5 אחוז חוששים להידרדר למצוקה כלכלית; אף עמותה לא קיבלה סיוע מהממשלה מאז פרוץ המלחמה למרות הפניות לסיוע, ופחות משליש מהן קיבלו סיוע מהרשות המקומית.
קו העוני האלטרנטיבי (עלות מחיה מינימלית) עומד על 5,107 שקל לנפש ו-12,938 שקל למשק בית (שני מבוגרים ושני ילדים); 81.8 אחוז מנתמכי הסיוע בחובות, 85.1 אחוז במחסור אנרגטי; 79.3 אחוז סובלים ממחלה כרונית; 81.6 אחוז מהקשישים הנתמכים חיים בעוני ו-35.5 אחוז באי ביטחון תזונתי חמור. רוב הציבור (85.3 אחוז) מאמין כי שיעור העוני יגדל בעקבות המלחמה.
רעבים ללחם
22 אחוז מהמשפחות, שהן 709,500, חיות באי ביטחון תזונתי בישראל, ומתוכן 332,175 באי ביטחון תזונתי חמור. 1,138,594 ילדים (36.1 אחוז) נמצאים באי-ביטחון תזונתי. 78.7 אחוז מהנתמכים העידו שהאוכל שקנו לא הספיק. כמחצית מהנתמכים שבביתם יש פעוטות נאלצו לוותר על תחליפי חלב או לתת פחות מהכמות המומלצת.
שקועים בחובות
ליותר מ-80 אחוז מהנתמכים יש חוב לגורם כלשהו, פי 2.6 מהאוכלוסייה הכללית. נתון שמעיד על עליה של 36 אחוז לעומת שנה שעברה. כמעט 40 אחוז חוו חסימה או עיקול חשבון הבנק (פי 3.6 מהאוכלוסייה הכללית). יוקר המחיה הוא הגורם הראשון למצוקה הכלכלית. במקום השני מחלה או נכות. זאת למרות כי ב-65 אחוז כמעט מהמשפחות יש לפחות מפרנס אחד. 26.3 אחוז מהנתמכים מקבלים קצבת נכות עבורם ו/או עבור ילדיהם; 43.2 אחוז מהם אינם מכירים כלל את זכויותיהם או מכירים אותן במידה מועטה.
אין איפה לגור
9.6 אחוז מהנתמכים טוענים כי אין להם מקום מגורים קבוע. הם משתכנים אצל בני משפחה או חברים, בבתי מחסה, או שהם חסרי קורת גג. 64.2 אחוז מהם או ילדיהם התביישו להזמין אורחים לביתם בגלל תנאי חייהם.
הילדים חייבים לעבוד
47.2 אחוז מנתמכי הסיוע העידו כי אחד או יותר מילדיהם נאלץ לעבוד בשל המצב הכלכלי. ל-70 אחוז מהם אין מחשב זמין ללמידה לילדיהם, ו-85 אחוז ויתרו על חוגים, טיולים ופעילויות. יותר מחצי מהנתמכים לא הכניסו פעוטות (3-0) למסגרת בגלל התשלומים הכבדים.
אין כסף לתרופות ולחשבונות
79.3 אחוז מנתמכי הסיוע סובלים ממחלה כרונית אחת לפחות, פי שניים מהאוכלוסייה הכללית. יותר מ-70 אחוז מהם ויתרו על רכישת תרופות או טיפול רפואי נחוץ; 17.2 אחוז סובלים ממוגבלות נפשית. 85.1 אחוז לא יכולים גם לשלם על הצרכים הבסיסיים בבית, כמו אספקת מים חמים, חימום או קירור הבית והפעלת מכשירים חשמליים. חצי מהנתמכים נותקו מחשמל או קיבלו מכתב התראה לפני ניתוק.
מצב הקשישים
81.6 אחוז מהקשישים נתמכי הסיוע חיים בעוני, חצי מהם בעוני חמור ואינם מרוצים מחייהם, 65.8 אחוז חוו תחושת בדידות.
לממשלה לא אכפת
77.3 אחוז מהציבור סבורים כי הטיפול בעוני לא נמצא בסדר העדיפויות הלאומי או נמצא בסדר עדיפות נמוך. 79.5 אחוז סבורים כי הממשלה אחראית על טיפול בעוני, ורק 10.3 אחוז חושבים כי היא אכן מטפלת בבעיה.