בית המשפט העליון אישר את פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה, לפיה חגירת חגורת הבטיחות ברכב מתחת לבית השחי - כמוה כאי-חגירתה.
"החגורה האלכסונית חייבת לחבוק את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד. העובר על הנחיה זו איננו 'חגור בחגורת בטיחות' על-פי תקנות התעבורה - הוא מבצע עבירה פלילית וצפוי לעונש הקבוע בחוק", פסקו השופטים סלים ג'ובראן, אדמונד לוי ועדנה ארבל.
אדיב שעבי זוכה בבית המשפט לתעבורה מאשמת אי-חגירת חגורת בטיחות בגין חגירת החגורה מתחת לבית השחי, לאחר שהשופט שמואל יציב קבע כי בתקנות לא נאמר כיצד על הנהג או הנוסעים לחגור את החגורה. בתוספת לתקנות אמנם נימנו סוגי החגורות השונים, ובהן "חגורת מותניים" ו"חגורה אלכסונית", שהיא "חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד".
אולם, השופט יציב קבע כי לא ניתן ללמוד מכך על "אופן" חגירת חגורת הבטיחות, ועל כן חגירת החגורה האלכסונית מתחת לבית השחי ולא מעל הכתף אינה מהווה עבירה פלילית. אילו אכן דרש 'המחוקק' כי החגורה תיחגר מעל הכתף - היה עליו לציין זאת במפורש בתקנה. ערעור המדינה למחוזי התקבל כאמור על-ידי השופט מנחם פינקלשטיין.
פירוש מקל
אדיב ערער לעליון וטען, בין היתר, כי לפי סעיף 34כא לחוק העונשין, אם קיים יותר מפירוש לשוני אחד המגשים את תכלית הוראת החוק הפלילית - דינו של הנאשם יוכרע לפי הפירוש המקל ביותר.
השופט ג'ובראן ציין כי אמנם יש שני פירושים אפשריים לתקנות, ואולם 3 שלבי הפרשנות של התקנות מובילים לתמיכה במסקנה שעל החגורה להיחגר מעל הכתף ולא מתחתיה.
לדבריו, גם אם הפרשנות הדווקנית שהציע אדיב מתיישבת עם לשון התקנה מבחינה לשונית - הרי שהיא אינה מתיישבת עם התכלית האובייקטיבית והסובייקטיבית של התקנה (שהן חופפות במקרה זה).
כן ציין ג'ובראן כי "הגישה על-פיה הוראות פליליות תתפרשנה תמיד לטובת הנאשם נדחתה בפסיקה", וכי מקרה זה אינו נכנס בגדרי סעיף 34 לחוק העונשין, ולכן פרשנותו של אדיב אינה יכולה להתקבל. עם זאת, הוא קרא למחוקק לנסח מחדש את תקנות 83ב(א) ו-364א, שכבר עברו שינויים במהלך השנים.
"המתכונת בפניה אנו ניצבים כיום מקשה על הבנת הוראות החוק ועל יישומן", קבע ג'ובראן. "הגם שאין בכך כדי לרוקן מתוכן הוראות אלה - עריכת התקנות מחדש תפשט במידה ניכרת את קריאתן, תסייע לנהג ולנוסעים ברכב להגשים את ההנחיות של תקנה 83ב(א), ותמנע ניהול הליכים משפטיים נוספים בסוגיה זו בעתיד".