מה באמת קורה באיראן? איש אינו יודע. ארגון מוג'הדין המתנגדים לממשל הודיע אתמול אחר הצהריים (ג') כי יותר מ- 86,000 אנשים מתו מהנגיף, בעוד שהממשל דיווח לארגון הבריאות העולמי שמספר המתים קטן בהרבה. על פי הנתונים "רק" 18,000 אנשים מתן במגיפת הקורונה.
הקורונה הגיעה על פי הדיווחים של המשטר לאיראן ב- 19 בפברואר כאשר 2 אנשים אובחנו כחולי קורונה. חמישה ימים אחר כך סגן שר הבריאות, איראג' חרירי עלה למסיבת עיתונאים שהוא חיוור ומזיע. מאוחר יותר הוא נמצא חיובי בבדיקת קורונה.
המהירות הזו בה התפשט הנגיף מעוררת סימני שאלה רבים ותומכת בטענה כי הקורונה הגיעה לאיראן הרבה לפני, עוד בינואר, ועד לרגע הדיווח הראשוני של המשטר כבר הספיקו למות 52 אנשים לפני שבאיראן הודו שהנגיף ניכה גם בהם.
האקונומיסט" ו"רדיו פרדא" פרסמו כמה כתבות בעניין שאליהן התראיינו מקורות אנונימיים מתוך איראן, ואלו גם חיזקו את הטענה כי מספר המתים באיראן גבוה בהרבה מזה המדווח. העיתון "וושינגטון פוסט" חשף תצלומי לוויין ממוקד ההתפרצות, העיר קום, ובהם נראתה פעילות חפירה מסיבית של קברים החל מ-21 בפברואר, יומיים בלבד לאחר הדיווח הרשמי הראשון על התפרצות הנגיף.
אף אחד במערב כמובן לא מאמין לנתונים שמספקת הממשלה, למרות התעקשותו של יושב ראש ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס כי נתוני ההידבקות שלהם מאומתים. גם איראנים רבים לא סומכים על כך שהמשטר שם אומר את האמת. מספר גבוה של נדבקים בכירים – בהם סגנית הנשיא מעצומה אבתקאר, שרים, חברי פרלמנט ובכירים במשמרות המהפכה – מעיד על כך שהמצב שם כבר מזמן יצא משליטה, ושהנגיף מתפשט במהירות שיא.
בתחילת הדרך עוד טענו האיראנים כי מדובר במזימה אמריקאית להקטנת השתתפות בבחירות לפרלמנט שלהם. רק 43 אחוזים מן האיראנים יצאו להצביע- שיעור ההצבעה נמוך באופן היסטורי. טהראן גם הבטיחה אז להעניש את האזרחים ש"הפיצו שמועות שקריות על התפשטות הקורונה", ולמעשה מנעה את האפשרות היחידה להינצל מהמגיפה בכך שלא בודדה בזמן חולים מאומתים משאר האוכלוסייה.
השילוב בין ממשל שנוהג דרך קבע לטייח דברים לבין מערכת בריאות חלשה השפיעה על קצב התפשטות הנגיף. רופאים שהתראיינו בעילום שם לביביסי סיפרו כי: משרד הבריאות היה "בהכחשה. לא היו בהתחלה ערכות בדיקה, וכשכבר היו, לא השתמשו בהן מספיק".
איראן גם מנעה מהארגון הבינלאומי: "רופאים ללא גבולות לטפל" במקרי קורונה במחוז איספהאן בטענה כי הרופאים הללו הם למעשה מרגלים. עוד עדות ששיקולים פוליטים וזרים מכתיבים את ההתנהלות והטיפול במשבר.
המשטר גם לא טרח לסגור את גבולות המדינה או להפסיק את הטיסות. ב-20 בפברואר, אישה ששבה מאיראן לקנדה חיובית בבדיקה לנשיאת הנגיף. למחרת, קרה דבר דומה גם בלבנון.
תגובת מדינות העולם לא איחרה לבוא, וגאורגיה הייתה המדינה הראשונה שהשעתה את הטיסות בינה לבין איראן באופן מוחלט. עד תחילת מרץ התגלו מאות הדבקויות נוספות של אזרחים שטסו מאיראן לנקודות אחרות בעולם וארגון הבריאות העולמי הכריז כי המדינה הפכה למוקד הפצת הנגיף ובעקבות כך רוב מדינות העולם הפסיקו את הטיסות אל ומהמדינה וסגרו את גבולותיהם.
“איסור לעשן נרגילה”
בתחילה, המדיניות של נשיא איראן, רוחני, הייתה להטיל סגר נקודתי בלבד במוקדי ההתפרצות ועל אזרחים באופן פרטני. האוניברסיטאות ובתי הספר נסגרו בכמה ערים ומחוזות, בוטלו אירועי ספורט והתחבורה הציבורית צומצמה.
בנוסף שוחררו באופן זמני עשרות אלפי אסירים כדי למנוע הדבקה המונית ותמותה בבתי הכלא. לאחר שהמשטר ראה שהצעדים הללו לא עוזרים, הורה רוחני להטיל סגר מצומצם ולסגור את המשק באופן חלקי. צבא משמרות המהפיכה החל לפטרל ברחובות כדי לאסור על התקהלויות ופתיחת חנויות. בצעד חריג נסגרו מקדשים ונאסרה תפילת יום שישי בטהארן ובמוקדים נוספים.
לאחר שאזרחים רבים התעלמו מן ההנחיות נאלץ רוחני להודיע בסוף מרץ על סגר מלא שנפתח בסוף מאי, אז התיר השלטון לפתוח בתי קפה ומסעדות במקביל להחזרת העובדים לעבודה אם כי "חל איסור גורף על עישון נרגילה".
הלוואות ללא ריבית לארבעה מיליון עובדים"”
לאחר פתיחת המשק המחודשת, איראן התקשתה להכיל את הרס הכלכלה בדומה למצב במדינות רבות בעולם. אך בשונה מהן, איראן במצב קשה במיוחד בגלל הלחץ הכלכלי לפני המגיפה, שכלל את עיצומי ארה"ב אחרי שזו פרשה מהסכם גרעין עם טהרן ב־ 2018 והצניחה במחירי הנפט.
בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 20 אחוזים בייצוא מוצרים שאינם קשורים לנפט. התאוששות נרשמה גם בשער המטבע המקומי (ריאל), שהתייצב במהלך 2019 סביב כ-120 אלף ריאל לדולר, לאחר שקרס בשנת 2018 בשיעור חד ואיבד כשני-שלישים מערכו. בחודשים האחרונים שב הריאל ונחלש ולאחר התפרצות הקורונה הוא נסחר סביב כ-160 אלף ריאל לדולר.
בדו"ח שחיברו רז צימט ותומר פדלון מהמכון למחקרי ביטחון לאומי נכתב כי ממשלתו של הנשיא חסן רוחאני הזהירה ש־25 מ־31 המחוזות במדינה הם במצב חירום או בסכנה מיוחדת. "בשלב זה מנסה המשטר להכיל את המשבר הכלכלי ולספק פתרונות מידיים לאזרחים, בעיקר באמצעות חבילות סיוע לנזקקים".
"בשלב זה מנסה המשטר להכיל את המשבר הכלכלי. הנשיא חסן רוחאני נחלץ להרגיע את הציבור באמרו כי אין כל חשש למחסור בסחורות ובתרופות וכי הממשלה משתדלת לספק פתרונות מידיים", נכתב בדוח.
"הממשלה אישרה חבילת סיוע לשלושה מיליון אזרחים נעדרי הכנסה קבועה, הכוללת תשלום קצבאות עד כ-400 דולרים בשלוש פעימות למשך ארבעה חודשים, וכן הלוואות ללא ריבית לארבעה מיליון עובדים, שאיבדו את פרנסתם כתוצאה מהמשבר".
"הבנקים המסחריים הונחו להעניק הלוואות בריבית נמוכה למשך 30 חודשים לעשר קטגוריות של עסקים המושפעים במיוחד מהמשבר, ביניהם מסעדות, סוכנויות תיירות ונסיעות, מלונות, חברות תחבורה ותעופה, מרכזי ספורט ובידור ומארגני אירועים. כן מתכננת הממשלה להעלות את שכר עובדי המדינה ב-50 אחוזים ודחתה את תשלומי המיסים וההלוואות לחודש מאי. בכל מקרה, תוכנית הסיוע מסתכמת, ככל הנראה, באחוז עד שני אחוזים בלבד מהתוצר האיראני, מה שממחיש את אוזלת ידה הכלכלית של הממשלה".
"במקביל מנסה המשטר להביא להקלת הסנקציות הכלכליות וכן נאלץ לבקש הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית. "בשלב זה, לא ניתן לזהות קריסה מערכתית של המשק ואין עדות למחסור במוצרי יסוד או להפסקת אספקה סדירה של שירותים ומוצרים חיוניים", טוענים צימט ופדלון. "עם זאת, ככל שיעמיק המשבר, עלול המיתון הכלכלי באיראן להחריף והגרעון התקציבי צפוי לגדול משמעותית. במקרה כזה, עלולה איראן להתקשות לאורך זמן לממן חלק מפעילויותיה הצבאיות בזירה האזורית."