רוברט סמית, מיליארדר ומשקיע שהוכתר על ידי מגזין פורבס בתור הגבר האפרו-אמריקאי העשיר ביותר בארצות הברית, התייחס בסוף השבוע למהומות שמתחוללות ברחבי המדינה. במכתב ששלח לעובדיו ופורסם לראשונה בניו יורק טיימס, ביקש סמית להעביר לעובדיו מסר אחד: "התרכזו באהבה".

סמית הפיץ את המכתב בסוף השבוע לעובדי חברת ההשקעות הפרטית שייסד בשנת 2000 "ויסטה". בדבריו הוא ציטט ד"ר מרטין לותר קינג הבן, וסיפר על הטרגדיה שאירעה למשפחתו לפני חמישים שנה, כשעובד תחנת דלק לבן רצח את הדוד שלו. סמית שיתף כי הוא עדיין חש את הכאב שהרגיש כשגילה על מות הדוד שלו, אך ציין כי ארצות הברית היא מדינה טובה, חזקה ומכילה יותר ממה שהייתה במובנים רבים. לדבריו, זה טבעי להרגיש חוסר אונים לאור האירועים בחדשות, וכל אחד יכול לתרום ולהפיץ אהבה במשפחה ובקהילה.

בשבוע האחרון פרצו בכל רחבי ארצות הברית מהומות אלימות, לאור חניקתו למוות של ג'ורג' פלויד על ידי שוטר. זאת, כשהקהילה השחורה בארצות הברית נפגעה קשות מוירוס הקורונה וסובלת משיעור תמותה גבוה בהרבה ביחס לאוכלוסיה הלבנה.

לפי הביזנס אינסיידר, סמית צבר הון של חמישה מיליארד דולר הודות לחברת ההשקעות הפרטית ויסטה, אותה ייסד בשנת 2000. כיום הוא אחד מתוך שישה אפרו-אמריקאים שמופיעים ברשימת המיליארדרים של פורבס, לצד ג'יי זי, קניה ווסט, מייקל ג'ורדון, אופרה ווינפרי ודיוויד סטיוארד. סמית' מתבטא בנושאי גזע ושוויון כבר שנים: הוא מימן את פרויקט 1619 של עיתון הניו יורק טיימס, וב-2016 העניק את התרומה השנייה בגודלה למוזיאון הלאומי לתרבות והיסטוריה אפרו אמריקאית.

המשקיע התפרסם ברחבי המדינה אחרי שהכריז שישלם את כל הלוואות הסטודנטים של מחזור 2019 של מכללת מורהאוס באטלנטה. לפי גורמים במכללה, הסכום שתרם הסתכם ב-34 מיליון דולר.

 

המכתב המלא:

"משפחת ויסטה היקרה,

"זה היה שבוע כואב לארצות הברית, המשמש תזכורת לכך שלמרות השאיפה הנצחית שלנו להגיע לאיחוד מושלם, נותרה לנו הרבה עבודה. כשאני רואה את פניהם של ג'ורג' לויד או כריסטיאן קופר, אני רואה את עצמי בתור גבר צעיר, ואני רואה את פני הילדים שלי. אני נזכר ברגעים הרבים בחיי בהם שפטו אותי לא על פי האופי שלי, אלא לפי צבע העור שלי. אני לא לבד. רבים מכם פנו אליי ושיתפו אותי ברגשותיהם לנוכח האירועים, ולא רציתי להמשיך הלאה מבלי שאשתף אתכם במחשבות שלי.

"אני עדיין מרגיש את הכאב מאותו הרגע שבו מצאתי את אמא ואבא שלי מנחמים אחד את השני, מיד אחרי שגילו שדוד שלי נרצח על ידי עובד תחנת דלק לבן. זה בלבל אותי, כי דוד שלי רק סיים את התואר השני שלו והתחתן, והוא היה די נרגש מכך שהשיג עבודה בשירות הציבורי של מדינת קולורדו. כנראה שהעובד בתחנת הדלק לא הצליח להבין איך זה שלאפרו-אמריקאי יש כרטיס דלקן של המדינה, והוא החליט שהדבר הנכון לעשות הוא לירות בו ולהרוג אותו. זה קרה לפני חמישים שנה וזה עדיין כואב.

"המדינה הזו היא מדינה טובה, חזקה ומכילה יותר ממה שהייתה בהרבה מובנים, אך בדרכים רבות, ההתקדמות עדיין מרגישה חמקמקה. עדיין יש כל כך הרבה שנאה, צרות אופקים, כעס ואלימות בחברה שלנו, וקשה להתעלם מהם אחרי השבוע האחרון.

"זה טבעי להרגיש חוסר אונים לאור האירועים בחדשות. כל אחד מאיתנו צריך לבחור להתגבר עליהם באופן אקטיבי. כל אחד מאיתנו צריך להפנים את המילים של ד"ר קינג באחד הדרשות שלו במונטגומרי, אלבמה, בשנת 1957. הוא אמר שאנחנו צריכים 'לגלות את כוחה המציל של האהבה, וכשנגלה אותו, נוכל להפוך את העולם הישן הזה לעולם חדש".

"ייתכן שלא נוכל לאחות מיד את כל הפיסות השבורות בחברה שלנו, אבל כל אחד מאיתנו יכול לתרום ולתת אהבה למשפחות ולקהילות שלנו. קחו את הזמן הזה כדי להתחבר לקהילות המתאבלות ולבהיר להן שאתם תומכים בהן ושכולנו עם אחד. בואו נחבק חזק יותר את האנשים שאנחנו אוהבים בסוף השבוע הזה, ונבצע את חלקנו כדי ליצור עולם חדש. יש לנו עבודה לעשות.

באהבה ובהערכה,
רוברט"