בעוד שבמדינות אחרות, ביניהן ישראל, מתמודדות עם גל שני של קורונה, עם שיאי תחלואה או תמותה, בדנמרק, למרות "פיק" של כ- 1400 חולים בסוף ספטמבר, שומרים על עקומה של פחות מ-500 מקרים חדשים בכל יום.
האם זה תודות למסיכות, כמו שטורחים להדגיש בישראל? לא ממש. מבט זריז בסרטון יגלה כי בקופנהגן, הבירה, לא רק שלא טורחים ללכת עם מסיכות ברחוב. גם לא ממש טורחים לשמור מרחק זה מזה.

דנמרק, אחת ממדינות סקנדינביה, מונה כ-6 מיליון תושבים. עד כה אובחנו שם כ-34 אלף חולי קורונה בלבד, ו- 677 חולים נפטרו מהמחלה. הצעדים שננקטו במדינה כללו סגר מהיר ופתיחה הדרגתית של המשק, תמיכה כלכלית רחבה באזרחים ובדיקות רבות - ללא תשלום.

דנמרק הייתה בין המדינות הראשונות באירופה שהחליטו באופן חד־צדדי לסגור את הגבולות לכניסת אזרחים זרים. בדומה לישראל, גם שם השכילו להבין את הסכנה הטמונה מתיירים ואזרחים שמגיעים ממדינות אחרות. ב־13 במרץ הודיעה הממשלה על הפסקת הלימודים בבתי הספר ובגנים, שליחת עובדים לעבודה מהבית, אסרה על התקהלויות ולמעשה אימצה סגר הדוק וקפדני במטרה להיאבק בהתפשטות הנגיף.

עד כאן הכל תואם את מדיניות ישראל, אבל מה שבדנמרק הצליחו להשיג ובישראל לא הוא תחושת הסולידריות והבעת אמון בממשלה ובצעדיה.

מי שניהלה את המשבר היא ראשת הממשלה מטה פרדריקסן, לצד משרדי הבריאות והכלכלה. פרדריקסן קיבלה החלטות משמעותיות בשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, מה שנתן להן לגיטימציה רחבה. בנוסף לאמון בממשלה, גם הרשויות הגיעו ערוכות טוב יותר למשבר ביניהן מערכת הבריאות שהקימה מערך בדיקות מהיר ויעיל, ועודדה את האזרחים להיבדק. בנוסף,בניסיון לקטוע שרשראות הדבקה השיקו שם לפני כחודש וחצי את היישומון "סמיתסטופ" – אפליקציה אזרחית וולונטרית לאיתור חולים, ידידותית וקלה להפעלה.

קופנהגן (צילום: ניצן כרמלי)
רחוב בקופנהגן|צילום: ניצן כרמלי

עם זאת, נראה שמעל הכול זו מדיניות הרווחה. עובדי המדינה בדנמרק המשיכו לקבל משכורת, ולעצמאים נתנו תוספות למי שישמור על העובדים.

הדנים מאמצים רק שתיים מתוך שלוש ההמלצות המיושמות בישראל ובמדינות רבות אחרות - שמירת מרחק והיגיינה - אבל הם עושים זאת בקפדנות רבה. מסיכות הן בגדר המלצה במרחב הציבורי אם כי חלה חובה לעטות אותן בזמן שימוש בתחבורה ציבורית

פרדריקסן אף החזירה מהר את הפעילות של גני הילדים והכיתות הנמוכות לפעילות, על מנת לאפשר להורים לעבוד מהבית. היה ברור למקבלי ההחלטות שעד שלא תהיה מסגרת לילדים הקטנים, הוריהם לא יוכלו לחזור לעבודה ולא יהיה ניתן להתניע את שאר ענפי המשק. הסגר הוסר בהדרגתיות על פי תוכנית סדורה וברורה והדנים מצידם - שמרו על ההנחיות ולא חשבו להתחכם.

ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן  (צילום: ap)
ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן|צילום: ap

"היא ניהלה אותו בצורה אחראית וממוקדת, ובעיקר תחושה שהיא רואה את האזרחים", תיארה זאת ד"ר טל ויצמן-נוה, פסיכולוגית קלינית המתגוררת בדנמרק, בריאיון ל-N12. 

נכון לעכשיו, הדנים מאמצים רק שתיים מתוך שלוש ההמלצות המיושמות בישראל ובמדינות רבות אחרות - שמירת מרחק והיגיינה - אבל הם עושים זאת בקפדנות רבה. מסיכות הן בגדר המלצה במרחב הציבורי אם כי חלה חובה לעטות אותן בזמן שימוש בתחבורה ציבורית.

דנסק ספרוגנבן, הגוף הרגולטורי של השפה הדנית תחת משרד התרבות, הוסיף 43 מילים חדשות לספר העיון של מילים דניות חדשות. כמה מהמילים והביטויים החדשים קשורים למגיפה כולל albuehilsen (ברכת מרפק), superspreder (מפיץ על)  והתרחקות חברתית (distancing social).

קופנהגן (צילום: ניצן כרמלי)
מסיכה רק באוטובוס|צילום: ניצן כרמלי

אף שיש כאלו שטוענים שהשמחה של הדנים מוקדמת מידי, ושלא תהיה להם אפשרות לברוח מהגל השני, הנתונים מראים אחרת. שר הבריאות מגנוס הייוניקה אמר כי מספר ה- R, הידוע גם כשיעור הרבייה, עומד כעת על 1.0, עלייה מאז השבוע שעבר, אז הוא עמד על 0.8.

"אם קצב ההתרבות הוא מעל 1.0, פירוש הדבר שמספר הנגועים בחברה יגדל. אם הוא מעט מתחת, המספר יירד"' מסביר הנתונים הללו מעודדים ומצביעים על כך שהתמונה הכוללת עם הנגיף בדנמרק מעודדת," טוען אלן רנדרופ תומסן,פרופסור לווירולוגיה מאוניברסיטת קופנהגן. "אם אתה מסתכל על העקומה אתה יכול לראות שהיא נופלת לאט. בהדרגה - לא בצורה ניכרת - אבל זה בדרך למטה.