הסדרה "מיידוף: המפלצת מוול סטריט" שעלתה לאחרונה בנטפליקס הציפה מחדש את פרשת ההונאה הפיננסית הגדולה בהיסטוריה. הצופים נחשפים לפרטים מטלטלים על הונאת הפונזי של ברנרד (ברני) מיידוף, שספק אם הכירו קודם לכן.

בתצהיר שמסר ב־2017, בניסיון לנסח את סיבותיו להונאת הענק, מיידוף אמר כי "אחת הבעיות שלי הייתה שתמיד רציתי לרצות את כולם". ההונאה קרעה משפחות, הרסה ארגוני צדקה ואלפי משקיעים ברחבי העולם הפסידו כ־19 מיליארד דולר.

שיטת מיידוף נמשכה על פני עשורים, עד שנעצר ב־2008. למרות החששות שהועלו מכמה פינות שונות בתעשייה, המשיך מיידוף להרוויח מהעיוורון של רשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC) שהתעלמה מנורות אזהרה ושל הבנקים וקרנות הגידור שעמם סחר, שהסתנוורו מהמניפולציה ומהדוחות השקריים.

  1. הכסף בכלל לא הושקע

    מיידוף הפקיד כספי לקוחות לחשבון ממנו שילם ללקוחות קיימים שרצו לפדות, ומימן פדיונות על ידי משיכת משקיעים חדשים. עד שהבועה התפוצצה. המשקיעים הרבים לא ידעו לאחר התפוצצות הפרשה מה עלה בגורל כספם. דבר אחד כן ידעו: הוא מעולם לא הושקע. אף לא דולר. זה לא שמיידוף התכוון להניב להם תשואה, נכשל ונגרר להונאת פירמידה.

    בפועל, ניהל מיידוף שני עסקים שונים מבניין "ליפסטיק", במנהטן. הראשון, ששכן בקומה ה־19 הוא עסק פיננסי רגיל ותקין של "עשיית שוק", שם התרכזה מרבית הפעילות. בקומה ה־17, היה סיפור אחר לגמרי. שם כביכול ניהל מיידוף את כספי המשקיעים בדיסקרטיות. עד כמה בדיסקרטיות? שני בניו של מיידוף שעבדו בחברה לא הורשו להיכנס.

    מי שניהל את האופרציה בקומה והיחידי שכנראה ידע מה באמת קורה שם הוא אדם בשם פרנק דיפסקלי, שהחל לעבוד אצל מיידוף ב־1975 בגיל 19 בלבד, ואף הודה בסופו של דבר כי סייע להונאת הענק.
  2. ההתחלה המפתיעה

    מיידוף הפך לאיש חשוב מאוד בוול סטריט כמעט במקרה. בשנות ה־60 וול סטריט פרחה והפכה לפופולרית בקרב אמריקאים רבים. מיידוף החליט להיות חלק מהחגיגה. הוא פתח שולחן עבודה קטן במשרד רואי החשבון של אביה של בת זוגו כשבידיו חמשת אלפים דולר, ורשם את "החברה למסחר בניירות ערך ברנרד מיידוף". תחילה העסק הצליח והתרחב במהירות, אבל במקביל הוא החל לנהל עסק קטן לייעוץ וניהול השקעות, ללא כל רישום כנדרש. כך, מצד אחד ניהל עסק חוקי למסחר בני"ע, ובמחשכים עסק לייעוץ וניהול השקעות, שהתמקד במוצרים מסוכנים מאוד.
    מתוך הסדרה|צילום: באדיבות Netflix


    ואז הגיעה 1962, והבורסה נפלה. ההשקעות הספקולטיביות נמחקו כמעט כליל והלקוחות תיאורטית איבדו את כספם - סכום כולל של 30 אלף דולר. במקום להודות בכישלון, לווה מיידוף את הכסף מחמי
  3. ו והציג למשקיעים תמונה מעוותת כאילו הוא הכה את השוק. משם הוא רק שכלל את השיטה.
  4. המספרים המסנוורים

    מיידוף הציג למשקיעים תשואה שנתית של 11%, בלי קשר למה קרה בשווקים. ההסבר היה נעוץ באסטרטגיה ייחודית וגאונית. הכסף כאמור מעולם לא הושקע. בנוסף, לפי הדוחות שהציגה החברה שלו, 90% מפעולות המסחר הסתיימו ברווח. לכאורה אלו מספרים שכל מי שעוסק בשוק ההון או במתמטיקה יודע שאינם אפשריים. אך זה לא שכנע את המשקיעים, גדולים כקטנים, להבין שיש פה בעיה או משהו לא תקין. לפי הסדרה, רק ב־6% מהמקרים הייתה קורלציה בין "התוצאות" למצב השוק.

    37 אלף לקוחות מ־136 מדינות השקיעו אצלו על פני ארבעה עשורים. מפורסמים, משקיעים קטנים, משפחות אצולה אירופיות, אוניברסיטאות, מוסדות צדקה, בנקים, קרנות גידור ובתי השקעות. חלק אפילו לא ידעו שהם מושקעים.
  5. נרדמו בשמירה

    עד שהמזימה התרסקה מיידוף נתפס כקוסם של ממש. מעבר להיותו דמות בולטת בוול סטריט, הוא כיהן כיו"ר נאסד"ק, וזה חלחל גם לרגולטורים שהיו אמורים לפקח עליו. העיוורון הזה גרם להם להתעלם משורת תלונות אמינות לאורך שנים. אנשי ה־SEC, קיבלו מידע מעיתונאים וממתמטיקאי אחד עיקש במיוחד, בשם הארי מרקופולוס. הטענות הראו במפורש ראיות לכאורה לתרמית ענק. הם התעלמו כמעט לחלוטין ואיפשרו לה לתפוח לממדים מפלצתיים. בסדרה מתוארים חלק מהאירועים לפרטי פרטים, בחרנו שניים צורמים במיוחד.
    ברנרד מיידוף (צילום: באדיבות Netflix)
    ברני מיידוף|צילום: באדיבות Netflix


    בראשון, שני בוחנים צעירים נשלחו לבדוק את התנהלות החברה וישבו במשרדיה. מיידוף התלווה אליהם ועקב אחר כל צעד. כשיצאו להפסקת צהריים חיטט במסמכים שאספו. כשחשד שהם חוקרים הונאת פונזי, לקח אותם לשיחה ושכנע אותם שהבוסית שלהם כבר חקרה את החשדות הללו בעבר וניקתה אותו. הוא נתן להם הרגשה שהוא יודע מה קורה בהנהלת הבורסה וברשות ני"ע יותר טוב מהם. הם החליטו לסגור את החקירה וקבעו שאין ראיות לכך שמיידוף עשה מעשה פסול.

    השני קיצוני אף יותר. כשמיידוף הרגיש שהאש מתקרבת אליו, הרים טלפון לאנשי ה־SEC ואמר שהוא רוצה להיפגש. הוא הגיע לחדרי החקירות, לבדו. בלתי נתפס כמעט ביחס למעמדו. הוא נכנס, ואמר "תשאלו מה שאתם רוצים, מה אתם רוצים לדעת?". הם ביקשו לבדוק את החשבונות ואת המסלקה של החברה, ומיידוף כתב על פיסת נייר את מספרי החשבונות שיאפשרו לחוקרים לדעת מה אכן קרה לכסף. מיידוף ידע שבדיקת החשבונות תביא לסוף הסיפור, ונערך לכך. אך חלף יום ועוד יום, ומיידוף הבין שניצל. החוקרים שאלו את השאלות הנכונות, קיבלו את הפרטים המדויקים ולא טרחו אפילו להרים טלפון לבדוק.

    מיידוף מינף את החקירות ואת מחדלי הרשויות כדי לטעון שקיבל מהן אישור, וכך צירף משקיעים נוספים. בין 2006 לקריסה ב־2008, מיליארדים נוספים זרמו לחשבונותיו.

    אחד הבנקים הגדולים שנקשר לפרשה הוא ג'י. פי. מורגן. במקום להשקיע את כספי לקוחותיו, מיידוף הפקיד את רובו לחשבון בבנק. בין 2003 ל־2008, מיידוף הפקיד בין 3 ל־6 מיליארד דולר. על פי החוק האמריקאי, אם מתבצעת העברה של יותר מ־10,000 דולר ולבנק אין הבנה ברורה מדוע ההעברה התרחשה, הוא יוצר דוח פעילות חשודה, שנשלח לאחר מכן לרשויות. הצעד הזה כנראה לא נעשה עם מיידוף. במסגרת הסדר עם הרשויות, שילם הבנק סכום של כשני מיליארד דולר על מעורבטתו בפרשה.
  6. המשקיעים שהשיבו כסף

    הסוף הגיע ב־2008, ולא בזכות הממשלה, אלא רק כי השווקים קרסו והמשקיעים רצו למשוך את כספם. זה כבר היה יותר מדי עבור מיידוף, שנאלץ לחשוף בפני שני בניו מארק ואנדרו, שעבדו אצלו, את מה שהתרחש מתחת לאפם. בניו הסגירו אותו לידי ה־FBI. מארק התאבד ביום השנה השני למעצר אביו, בגיל 48. האח הצעיר אנדרו מת ב־2014 מסרטן, גם כן בגיל 48.

    ברני מיידוף נידון ל־150 שנות מאסר. הוא מת מאחורי סורג ובריח באפריל 2021 בגיל 82. כמה חודשים לאחר מכן, אחותו ובעלה נמצאו ירויים בביתם בפלורידה, הנסיבות לא התבררו לחלוטין.

    עם זאת, לא כולם פשוט הפסידו כסף. מספר משקיעים וחברות משכו את כספם לפני הקריסה הגדולה, ויצאו עם רווחים של מיליארדי דולרים. מאז התפוצצות הפרשה, נאמנים מטעם המפסידים הגדולים מנסים לאתר אותם ולהשיב כסף לקורבנות. נכון ל־2021, הושבו מעל 14 מיליארד דולר באמצעות החזרים ישירים והסכמי פשרה - כך על פי פורבס.
  7. רק מיידוף ידע?

    חרף העובדה שהונאה בסדר גודל כזה אינה יכולה להיעשות על ידי אדם אחד, טען מיידוף כי רק הוא ידע. בסופו של דבר, מספר אנשים נקשרו לפרשה, ביניהם אחיו פיטר מיידוף, דיפסקלי שניהל את הקומה ה־17, וחמישה עובדים נוספים. המשקיעים שהפסידו את כספם האשימו אישים נוספים שיצאו נקיים מהפרשה, בטענה כי שיתפו פעולה עם מיידוף והיה עליהם לדעת.

 הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס