בחודש שעבר סיירה שרת התחבורה מירי רגב, יחד עם הנהלת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) בקו האדום של הרכבת הקלה, שהיה אמור להתחיל לשמש כעמוד השדרה התחבורתי של מטרופולין גוש דן כבר באוקטובר 2021.
מיד לאחריו הודיעה רגב על הפקעת פרויקט המטרו מידיה של נת"ע, כדי שזאת תוכל להפנות את מלוא תשומת הלב והמאמצים להקמת קווי הרכבת הקלה. באותה הודעה נכתב כי, "על פי עמדת גורמי המקצוע שהוצגה לה, מתקבלת העובדה שלא מתאפשרת פתיחה של הקו האדום כרגע בשל בעיות בטיחות וסיכון חיי אדם", לא פחות.
התקלה הבטיחותית שמונעת את פתיחת הרכבת הקלה נעוצה בבלימות פתאומיות של מערכת האיתות ברכבת. מדובר במערכת מתקדמת של חברת אלסטום שהניסיון איתה מוגבל.
המערכת מכוונת את הרכבות ומרחיקה אותן זו מזו - הרגישות שלה ליתר מערכות הרכבת מביאה לבלימות חירום. במסגרת הבדיקות שנערכות מנסים להגיע לבעיות השורש שגורמות למערכת לבלום בפתאומיות, ומבחינה תפעולית מוודאים כי גם אם יתרחשו בלימות חירום, ההיטלטלות של הרכבת לאחריהן תהיה חלשה יותר.
תקלות מסכנות חיים, האמנם?
בכל אופן, לעמדת גורמים המעורים בפרויקט אין כל סכנה לחיי אדם. משרד התחבורה אף הפחית את הדרישות שלו, וכעת כבר לא דורש אפס בלימות חירום ברכבת. לדבריהם, בלימות חירום מתרחשות מסיבות שונות גם באוטובוסים, וגם אז נגרמת בהלה וייתכנו פציעות שונות, אך בסופו של דבר נדרש לאזן בין מועד פתיחת הקו ובין שירות סביר שינתן עם פתיחתו. מנגד, בשונה מאוטובוסים, אזי הבלימה מתרחשת מסיבה כל שהיא, הבלימות ברכבת הקלה הן טכניות ופתאומיות ועלולות להביא לפציעות.
באופן מדאיג, למרות מגמת השיפור, עדיין ישנן עליות וירידות במספר הבלימות.
טענה משמעותית שעולה היא שבניגוד לגורמי המקצוע במשרד, ההנהלה הבכירה שכוללת את לשכות השרה והמנכ"ל, לא פועלות מספיק לצידה של נת"ע בפתרון הבעיות מול גופים בינלאומיים וגופי המדינה בשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים מאז שמונתה מירי רגב לתפקיד שרת התחבורה. טענה נוספת היא שחוסר המאמץ שמפגינה הנהלת המשרד מכוונת, ומטרתה להפקיע את פרויקט המטרו מידי החברה ולבצע שינויים בהנהלה שמונתה על ידי קודמיה של השרה.
בימים הקרובים אמורים להתקבל אישורי בטיחות סופיים מחברות גרמניות שנשכרו כדי לאפשר את פתיחתה של הרכבת, מתוך ההנחה שיהיו חבלי לידה, ושתקלות תפעוליות שונות ימשיכו להתרחש גם לאחר תחילת הפעילות כנהוג בפרויקטי תשתית בסדר גודל כזה.
ואולם, בענף חוששים כי הפרויקט נפל קורבן לעימות שיזמה השרה רגב על חשבון חברת נת"ע כדי להפקיע ממנה את פרויקט המטרו, ומשעה שהתקלות הוגדרו על ידה כמסכנות חיים, השחקנים השונים המעורבים בפרויקט ינסו לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה מהאחד לשני באופן שימשיך לדחות את הפתיחה, גם אם תהיה (או שהיא כבר עכשיו) אפשרית.
חברת הבקרה שמונתה לפקח על העבודות התריעה בשנה שעברה כי הרכבת לא תפתח בחציון הראשון של השנה למרות הצהרות נת"ע שהתעקשה על פתיחת הקו בנובמבר שנה שעברה, ובתגובה לפרסום ההערכות בגלובס, בנת"ע המשיכו להתעקש שהרכבת תפתח בזמן ועד לחודש נובמבר 2022 למרות הערכות של "מומחים מטעם".
גם בלימות החירום שהתגלו בשנה שעברה לא מנעו מנת"ע להצהיר שהקו יפתח כמתוכנן ורק לאחר מכן החלה החברה לסנן מסרים לפיהם הקו יפתח ברבעון הראשון של השנה הנוכחית. לאחר מינוי השרה רגב התחייבו בחברה על פתיחה ביום העצמאות ואילו זו נדחתה שוב ושוב, וכעת אין תאריך פתיחה רשמי.
הדחייה החוזרת ונשנית בפתיחת פרויקט התשתית המורכב היא לא דבר חריג, ואולם דחיות אלו התנהלו ללא שקיפות ציבורית.
תגובות: "טרם הושגה עמידה במדדי הבטיחות"
מנת"ע נמסר בתגובה: "עבודות הקו האדום מתנהלות כמתוכנן, והפעלתו תתבצע לאחר קבלת אישור ההפעלה ממשרד התחבורה, עם הצגת אישורים בין לאומיים המעידים על בטיחותה ומוכנותה של הרכבת להפעלה".
מלשכתה של השרה רגב נמסר: "השרה רגב ומשרד התחבורה כולו מחוייבים לפתיחת הקו האדום של גוש דן בהקדם האפשרי, לרווחת מיליוני הנוסעים המצפים לו כבר שנים רבות. ניכרת התקדמות במדדים השונים, אך עד כה טרם הושגה עמידה במדדי הבטיחות המחייבים.
בוועדת ההיגוי האחרונה שהתקיימה לפני כשבועיים, חברת נת"ע לא הצליחה להציג את אישורי הבטיחות הנדרשים לפתיחת הקו. המועד לפתיחת הקו יפורסם לציבור רק לאחר שהפרויקט יעמוד במדדים שנקבעו, וללא סיכון חיי הנוסעים ומשתמשי הדרך".
דיוני התחבורה אצל ראש הממשלה לא מקדמים את מדינת ישראל | אסף זגריזק, פרשנות
לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש רבות לענייני תחבורה, ובלשכתו מתכנסות פגישות בנוכחות בכירים ממשרד התחבורה ומשרד האוצר. בפגישות אלו דנים המשתתפים בשתי סוגיות מרכזיות.
האחת נוגעת בחברה שתנהל את פרויקט המטרו לאחר שהשרה מירי רגב דרשה, למורת רוחו של משרד האוצר, להפקיע את הפרויקט מידיה של חברת נת"ע ולהקים חברה אחרת - מהלך לא מופרך מבחינה מקצועית שיכול גם לייצר לא מעט ג'ובים לאיוש.
הנושא השני שעליו דנים בלשכה החשובה במדינה היא "רכבת הקליע" לאילת, כאשר מאחורי הדלתיים הסגורות בחדר הדיונים כבר מודים שהיא לא תסע יותר מ־250 ק"מ בשעה - עובדה שהופכת אותה לרכבת פשוט מהירה. הקמת תחנות בדרך תאט אותה עוד יותר והיא לא תגיע למהירות המקסימלית. גם הביקושים שלה לא צפויים להיות משמעותיים, ועלותה היא עשרות מיליארדים, וכל זה לאחר שכבר התקבל תקציב המדינה.
ובכל אופן שתי הסוגיות הללו אמורות להשאר בשוליים, אבל בתחום התחבורה כבר מזמן אין הבחנה בין עיקר ובין תפל. כך, ראש הממשלה "נכנס לאירוע" אבל בזמן שכבישי ישראל הם הצפופים ביותר בין מדינות ה־OECD, והמשק הישראלי מאבד עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה כתוצאה מהגודש בכבישים; ישראלים קונים עוד ועוד כלי רכב פרטיים ונוטשים במגמה מדאיגה וארוכת שנים את התחבורה הציבורית, בדיונים הדחופים דנים בכלל בפוליטיקה שבין חברות תשתית ובפרויקט מגלומני של הנחת מסילות לאילת שלא יקל ולו במעט על המצוקה התחבורתית בישראל.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס