40 משפחות מהקיבוצים מפלסים, ניר-עם וארז בעוטף עזה, הגישו הבוקר (שלישי) עתירה לבג"צ, בבקשה שיוציא צו ביניים מיידי לעצירת הפינוי ב-15 לאוגוסט מהמלונות בהם הם שוהים, ולדרוש מהמדינה עזרה בדיור והצטיידות גם לשנה הקרובה.

תושבי הקיבוצים הגישו הבוקר את העתירה באמצעות בא כוחם, עו"ד אדוארדו ווסר, והיא מופנית נגד משרד ראש הממשלה וראש הממשלה, מנהלת תקומה, משרד האוצר ושר האוצר, משרד הביטחון ושר הביטחון, משרד הפנים ושר הפנים, וגם כנגד המועצה האזורית שער הנגב.

שלושת הקיבוצים האלה, המכונים "צמודי גדר" מאחר שהם הקיבוצים הקרובים ביותר לגבול, ממוקמים פחות מקילומטר מהגבול עם רצועת עזה. שלושתם מוחרגים למעשה משאר יישובי העוטף, מאחר שהם הצליחו להינצל מהטבח: תושביהם לא נרצחו או נחטפו והבתים לא עלו באש, לכן המדינה מחשיבה את שלושתם ליישובים ירוקים, כלומר בטוחים לחזרת התושבים לביתם. ובעוד שהמדינה דורשת להחזירם, התושבים מוכי הטראומה, מסרבים לשוב בטענה שמדובר באיזור מלחמה ואין מי שיבטיח את בטחונם.

"באותו יום מר ונמהר, נרצחו כ-1,400 אזרחים ונחטפו 253, בין היתר ביישובי העותרים", נכתב בעתירה, "כך ביישוב מפלסים נערכו קרבות בתוך היישוב, כ-30 מחבלים חדרו ליישוב, רבים נרצחו בשער הקיבוץ ועל גדרותיו. כנ"ל ביישובים ארז וניר עם. רק בדרך מקרה, מזל או גבורה, לא היה גורל יישובים אלה כגורלם הנורא של יישובים אחרים ככפר עזה, בארי או ניר עוז".

עוד נטען בעתירה, כי על אף היותם של היישובים כה קרובים לגדר הרצועה, המדינה לא הגדירה אותם כאדומים, כלומר, כאלה שאין מניעה ביטחונית לחזרתם, החלטה שהיא בלתי סבירה ופוגעת בזכויות העותרים וכן לא שיוויונית, מאחר שהיא מפלה את היישובים אל מול יישובים אחרים.

"אנחנו נחשבים לירוקים בתקומה. כואב לי להגיד את זה, אבל זה בגלל שלא נשרפנו, למרות שהיינו כחוט השערה משם", אומר אהוד (שם בדוי) תושב אחד הקיבוצים. "אנחנו נמצאים היום פחות מק"מ מהגבול, חשופים בקו ראשון לאש. אנחנו נמצאים מאחורי כפר עזה ונחל עוז, אבל הם לא יחזרו לשם בשנים הקרובות".

מה המטרה בהגשת הבג"צ?
"הגשנו את הבג"צ, שלושת הקיבוצים ביחד, כי אנחנו דורשים שהמדינה תמצא לנו פתרון לשנה הקרובה ולא תחזיר אותנו לאזור מלחמה מוכה אסון. המלחמה באזור עוד לא קרובה לסיום. רק אתמול נפצעו קשה במרכז הרצועה חיילי מילואים, ופורסמה ידיעה על כך שיש עוד הרבה מחבלים במרכז הרצועה ואף היו שיגורי טילים משם. אנחנו לא נחזור עד שהמלחמה תסתיים, ולא נחזור כי אנחנו זקוקים לשנת שיקום אחרי הטראומה המטורפת שעברנו, כשחברים שלנו נשרפו או נחטפו מהקיבוצים השכנים, כשישבנו למעלה מ-24 שעות של אימה בממ"דים".

בית המשפט העליון (צילום: אייל מרגולין, פלאש/90 )
רמת דחיפות גבוהה לאור תאריך סיום הפינוי|צילום: אייל מרגולין, פלאש/90

איך הפכו נפגעים לנטל על המדינה?

לפני כמה ימים הגישה מנהלת תקומה, אותו גוף שמונה על ידי המדינה כדי לסייע לתושבים ולמשפחות בעוטף עזה, את מתווה העזרה לשכר דירה לשנה הקרובה. המתווה מיועד למשפחות שמפחדות לחזור הביתה, ותנאיו, כך אומרים התושבים, מבישים. לא רק שהתושבים נדרשים להשיב חלק מהסיוע בשכר הדירה המאוד צנוע, אלא שהם גם נדרשים להיות מטופלים ברווחה על מנת לזכות בו. הבג"צ המוגש הבוקר  עוסק גם במתווה וגם בלוח הזמנים להגשתו.

המתווה המביש של מנהלת תקומה ליישובי העוטף

"לוח הזמנים שניתן למתווה הזה הוא לא הגיוני, שלחו לנו אותו ואמרו לנו שתוך ארבעה ימים צריך לחתום עליו", אומרת אפרת זיו, אמא לשלושה תושבת מפלסים ומיוזמות הבג"צ. "המתווה מבטל לנו לחלוטין את הטבות המס ולמעשה את היותנו תושבי העוטף. הוא מחייב אותנו לפתוח לכל משפחה תיק ברווחה, ודורש מאיתנו השתתפות עצמית בשכר דירה. על מה? על זה שאנחנו לא מוכנים לחזור לאזור מלחמה? שאנחנו מפחדים?".

כמו זיו ומשפחתה, עשרות משפחות משלושת הקיבוצים לא מוכנות לחזור לאזור מלחמה פעיל ודורשות עזרה בשנה הבאה עם שכר הדירה והוצאות ההצטיידות. כבר ב-15.8 אמורות המשפחות לעזוב את המלונות ונותרות למעשה ללא פתרון. מכאן הדחיפות הגבוהה בהגשת הבג"צ ובקשת הצו.

"איך הפכו נפגעים כבדים באירועי השבעה באוקטובר מקורבנות לנטל על המדינה האחראית, הן לקורות אותם והן לשיקומם?", אומר עו"ד אדוארדו ווסר, המייצג את התושבים והגיש את העתירה. "מדינת ישראל מאלצת את התושבים אשר נאלצו להתפנות מעוטף עזה בשל מעשים תחת אחריותה, לבחור תוך ימים בודדים בין שתי אפשרויות: או שתחזור לאזור קרבות, אזור בו עברת את החוויה הקשה ביותר שאדם יכול לעבור, או שתסכים ותתחייב  למתווה פיצוי פוגעני, מלא חורים ככברה, אשר בסופו קריסה כלכלית ופירוק משפחות. בנוסף, מאלצת אותם לפנות את הדיור בו הם נמצאים".

ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: :בהתאם להחלטת הממשלה, ב-15 באוגוסט עתיד להסתיים המענה המלונאי הניתן על ידי המדינה לתושבי יישובים שאין מניעה ביטחונית לחזרתם. בהמשך לצרכים ולבקשות שעלו ממשפחות בחבל התקומה שטרם שבו לביתן, ושמרגישות שאינן מסוגלות בעת הזאת לחזור לחבל וזקוקות לתקופה נוספת של ריפוי ושיקום מחוץ לחבל, גיבשה מנהלת תקומה יחד עם משרד האוצר, משרד המשפטים וראשי הרשויות מתווה תמיכה בחבל שנועד, בין היתר, לסייע בהשתתפות בשכר דירה מחוץ לחבל למשפחות אלו, וזאת עד ה-30 ביוני 2025. 

באמצעות המתווה, המנהלת מאפשרת השתתפות בשכר דירה למשפחה ובהשתתפות עצמית מצומצמת. המתווה מאפשר לאותן משפחות להגיע לביתן בחבל במהלך התקופה ואף מעודד זאת בכדי לשמר את הקשר עם הקהילות ולסייע בשיבה הביתה.

המתווה גובש וטוייב בשיתוף פעולה עם רשויות החבל, והוטמעו במסגרתו דגשים שונים שעלו. המנהלת תמשיך לפעול למען רווחת התושבים, חזרתם הביתה ושיקום, פיתוח ושגשוג החבל. כלל הפניות בקשר למתווה, לרבות העתירה, ייבחנו ויענו במישרין על ידי הגורמים הרלוונטיים, ככל שיהיה בכך צורך.