המצב המלחמתי בו נמצאת ישראל מאז שבת ה־7 באוקטובר מעורר דאגה ופחד אצל רבים, לצד התגייסות רחבה לעזרה הדדית. המציאות הכאוטית העכשווית משתקפת גם בנתוני ההוצאות הכספיות של משקי הבית: מנתוני חברת שבא, מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, עולה כי בשבוע הראשון של "חרבות ברזל" חלה ירידה של 29% בהיקף ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי, לעומת ההוצאות בשבוע ממוצע מתחילת שנת 2023.
בשבוע שחלף מראשון שלאחר ההתקפה הרצחנית של ארגון הטרור חמאס ועד שבת, הסתכם היקף ההוצאה בכ־6.4 מיליארד שקל, לעומת כ־9 מיליארד שקל בשבוע ממוצע. אבל בניגוד לנתונים הללו, שמאפיינים ענפים רבים, יש ענף אחד שמציג מציאות הפוכה: רשתות המזון. כאן נרשמה עלייה של 45% בהוצאות הישראלים - מ־1.1 מיליארד שקל ל־1.6 מיליארד שקל.
אמנם בחלק מהרשתות הגדולות נרשמו חוסרים, למשל של עופות - בשל העובדה שבימים הראשונים של המלחמה משחטות רבות סבלו מהיעדר כוח אדם - אך התשובה נמצאה במעדניות, קצביות וחנויות דגים. בסקטור זה נרשמה עלייה של 3.5%, מ־67 מיליון שקל ל־69 מיליון שקל.
בתוך כך, רמי לוי מתכוון לשוב ולייבא השבוע חלב מפולין, וכמות נוספת בשבוע הבא, בעקבות הפחתת ייצור החלב בדרום. לוי, שבשבוע שעבר פתח את חנויותיו עם 20% מכוח האדם בלבד שהגיע לעבודה, אומר לגלובס כי כעת הוא פועל עם 50% מכוח האדם שלו.
פחות "קניות פניקה"
העלייה בהוצאות בסקטור המזון קשורה, בין היתר, להודעת פיקוד העורף בשבוע שעבר על הצורך בהצטיידות. העובדה שלאחר מכאן יצאה הבהרה לא מנעה מאזרחים רבים להיכנס לפניקה, ולהגדיל את רכישותיהם. לא מעט מהם מתייצבים ברשתות המזון כמעט בכל יום, ואוגרים כמויות גדולות של מזון ומים, לצד מוצרי צריכה כמו נייר טואלט ובטריות.
נזכיר שבשבוע שעבר ביקשו רשתות השיווק מהציבור לא להסתער על המדפים, אלא לקנות במתינות כפי צורכיהם המיידיים, והבטיחו כי לא יהיה מחסור במזון. הנתונים, כאמור, מראים שהציבור נענה רק חלקית. לפי רמי לוי, כבר אין קניות "פניקה" כמו בשבוע שעבר, והוא חש רגיעה מסוימת אצל הצרכנים. בנוסף, הוא מציין, ספקים לא הודיעו על העלאות מחירים מאז פרצה המלחמה.
הסבר נוסף לזינוק בהוצאות קשור לעליות מחירים שנרשמו במקומות מסוימים, שניצלו את מצב החירום והקפיצו את מחירי המוצרים שבמחסור. לשם המחשה, מיום ראשון שעבר עד חמישי יובאו לארץ 3,800 טונות ירקות, מתוכם כ־2,000 טון היו עגבניות. מחיר הכניסה שלהן לנמל עומד על כ־3.5 שקל לק"ג, אך היו ירקניות שמכרו אותן תמורת 18-20 שקל לק"ג (לעומת מחיר של 6.9 שקל טרום הלחימה). מנתוני משרד החקלאות, בשלושת הימים הראשונים של השבוע נכנסו לישראל 12 אלף טון של ירקות.
אולם, למרות הטענות שנשמעו כלפי רשתות השיווק הגדולות בגין העלאות מחירים וביטול המבצעים שהיו בתקופת החגים, והאשמות על ניצולן את המלחמה במטרה להעלות מחירים, בישיבת ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן, שהתקיימה השבוע, הוצגו נתונים לפיהם הרשתות לא העלו מחירים.
"הרשתות לא יכולות לתחמן ולשקר", אמר מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב בוועדה, וציין כי אנשי המשרד יחד עם רשות התחרות בדקו את נתוני פרייסז וסטורנקסט של הרשתות שישה שבועות אחורה. מהניתוח עלה כי לא נרשמו "עליות מחירים חריגות ברמה המשקית".
מרחב ציין כי הרשתות אכן ביטלו את מבצעי החגים, לפי התכנון, אך הוציאו מבצעים חדשים. "אנחנו חושבים שאולי קמעונאים ומשווקים קטנים וחלק מחנויות הנוחות ניצלו את המצב, אבל 80% משוק הקמעונאות לא ניצלו".
בוועדה עלתה הצעה להכניס מחירי מוצרים נוספים לפיקוח, אך לפי מרחב מדובר בכלי שמתאים למוצרים בודדים בלבד. "כמו כן, אם יהיו נקודות מקסימום, החשש הוא שכל השוק יעלה את המחירים למקסימום, ואז באנו לברך ויצאנו מקללים", הוסיף.
חקיקת חירום
כעת מקדמים במשרד הכלכלה ובמשרד המשפטים חקיקת חירום מיידית של תיקון חוק הגנת הצרכן, שככל הנראה יעלה לקריאות בתחילת השבוע הבא. החוק יחול על כלל המוצרים והשירותים, והוא יורה על כך שכל עלייה של 10% ומעלה במחיר, או ניצול ציני של המצב, תוביל להטלת עיצומים כספיים במינימום של 30 אלף שקל.
מרחב סיפר גם במשרד מעוניינים לקדם הקמת "מלשינון", כך שמי שייתקל במחירים גבוהים יוכל לדווח למשרד, שישלח פקחים לבתי העסק הרלוונטיים.
הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, שהשתתפה אף היא בדיוני הוועדה השבוע, סיפרה כי רשות התחרות פוקחת עין יותר מהרגיל בשעת החירום. "במצב חירום יש שינויים לגבי מי שהוא בעל מונופולין, גם מבחינת הביקוש של הצרכנים. מוצרים מסוימים שאינם חיוניים ביום יום, יכולים כרגע להיות חיוניים. לכן הנמכנו את הרף, ואנחנו מסתכלים על כל זה בצורה רוחבית".
אפקט התרומות
רכישות שמבצעים קמעונאים מהספקים שלהם מתבצעות לרוב באמצעות שימוש בצ'קים, וגם כאן נרשמה עלייה מאז פרצה המלחמה. נתוני מחלקת המחקר של ERN, חברה לסליקת תשלומים מבית מנורה מבטחים, מראים קפיצה של 44% בהיקף העסקאות בענף הסיטונאות והמזון.
חלק מכך נובע מתרומות וסיוע לתושבי הדרום המפונים ולחיילי צה"ל שהזניקו את היקף הרכישות, אך הנתונים מתייחסים לא רק לרכישות של אנשים פרטיים ברשתות המזון, אלא גם לרכישות קמעונאים אצל סיטונאי המזון, מה שמעיד גם על הכמויות הגדולות של קניות שבוצעו בימים אלו, שאילצו את הרשתות להצטייד בכמויות גדולות יותר.
במבט כלל משקי, בשבוע הראשון למלחמה נרשמה ירידה של 28% בהיקף העסקות שבוצעו באמצעות צ'קים, לעומת השבוע המקביל בספטמבר. עם זאת, יש לקחת בחשבון שמדובר היה בשבועיים שלפני ראש השנה, שהתאפיינו בקניות מוגברות.
בפילוח אזורי, בעוד באזור הדרום, כמצופה, חלה צניחה של 46% בהיקף העסקות, באזור הצפון נרשמה מגמה הפוכה עם עלייה של 13%. במרכז חלה ירידה של 40%.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס