בשבוע שעבר חשף תחקיר שומרים, שפורסם במגזין Mako, את היקפה הגדל והולך של תעשיית הפטורים הנפשיים מצה"ל בחברה החרדית. השיח על שוויון בנטל אמנם מרוכז בפטור שבוטל על בסיס "תורתו אומנותו", בקריאות הגוואלד של המפלגות החרדיות לעגן את ההשתמטות בחוק ובדרכים עוקפות במידה שזה לא יקרה (ע"ע חוק המעונות). אולם כבר עכשיו, מתחת לרדאר, בין 15 ל-20 אחוז מהצעירים החרדים אינם מתגייסים על בסיס נפשי - פי שלושה בהשוואה ליתר האוכלוסייה - כאשר רבנים, עסקנים ופסיכיאטרים מתגייסים לא אחת על מנת להערים על המערכת הצבאית.
"שלחו אותי למישהו שלימד אותי איך להתנהג מול הגורמים המקצועיים שקובעים את המוגבלות הנפשית", שחזר אפרים, שגדל בשכונת מאה שערים בירושלים, קיבל פטור נפשי ולימים גם ביטל אותו וכיום הוא קצין בצה"ל. "במבט לאחור אני יודע שהאופן בו הוא ביקש ממני לזוז, לדבר ולהתלבש מדמה סכיזופרניה. הוא אמר לי למשל לקחת כובע ישן, לקמט אותו ואת החליפה, לדבלל את השיער ואת הפאות, למרוח על עצמי במבה ולדבר עקום ממש".
אותו "מישהו" אליו מתייחס אפרים הוא אחד מגורמי המפתח בשיטה: העסקן - להלן המאכער, שמתווך בין משפחתו של הצעיר המלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) לבין הפטור המזוייף. לשומרים הגיעו עדויות כי מאז פסיקת בג"ץ לביטול הפטור על רקע "תורתו אומנותו", הביקוש לשירות המאכערים זינק. בידי שומרים אף הגיעו שתי שיחות שניהלו בני משפחות של צעירים בגיל גיוס עם מאכערים שכאלה. באחת מהן מדובר בעסקן מהציבור החרדי-חסידי, בשנייה בעסקן מהציבור הספרדי. שיחות השופכות אור על האופן שבו תעשיית הפטורים הזאת פועלת ברמה הפרקטית.
כך למשל, בשיחה עם אם מודאגת לצעיר חרדי, מסביר לה המאכער את הסיטואציה הנוכחית. "בתקופה הזאת", הוא אומר לה, "בגלל כל העניינים של החוק, יש יותר שעושים פטור נפשי. הצבא בודק כמו תמיד, לא מעבר לכך, ואם אנחנו עושים את זה טוב ועם הכוונה טובה לא אמורה להיות בעיה". איך זה עובד? "קודם כל משיגים את המסמכים", הוא מסביר. "הולכים לרופא ומציגים לו מה שצריך. יש גם רופאים שהם בסוד העניין, שישתפו פעולה. הרופא מוציא מכתב, שולחים את זה ללשכה. הם חייבים להתייחס לזה, ובעזרת השם יש פטור".
כאשר האם מתעכבת באותה השיחה על כך שבנה אינו סובל מבעיות נפשיות ומעלה את החשש מהשלכות אי-החוקיות של המהלך, המאכער ממהר להרגיע אותה. "יש הורים שחוששים", הוא אומר לה, "אבל ברגע שנכנסים לדברים לעומק כל החששות יורדים, כי מבינים ורואים שזה לא מפחיד וזה לא מורכב. הבחור בסדר לגמרי נפשית? זו לא בעיה. כולם בסדר לגמרי. תתאמו איתי מראש, תבואו לירושלים באחד הלילות - כל לילה יש אצלנו קבלת קהל, נסביר לכם הכל".
בוחרים טראומה קטנה, ומנפחים
מאכער אחר ששיחה עמו הגיעה לידי שומרים ירד לפרטי הפרטים. "אנחנו לא לוקחים אנשים ומדביקים להם סיפור", הוא הסביר. "לוקחים את הבחור עם סיפור אישי שהוא חווה מגיל ילדות או נעורים. כל אחד קיבל איזו טראומה בחיים, או בקורונה, או באסון מירון, או בשנה האחרונה במלחמה, או מהמורה בכיתה או חברים שהתעללו בו. ילד עובר דברים בחיים ולא תמיד מספר לאמא ואבא. אין אדם שלא".
"בתקופה הזאת בגלל כל העניינים של החוק, יש יותר שעושים פטור נפשי. הצבא בודק כמו תמיד, לא מעבר"
המאכער מסביר בשיחה להורה, כי "אולי אם תנסו 'לשחרר ממנו' ותחשבו גם אתם על איזו טראומה שהוא עבר בחיים או איזו מחלה או לחילופין על היתקלות עם שוטר, או עם המשטרה. אפילו בדוח תנועה אפשר להשתמש. יש דברים שהצבא לא מעוניין בהם. צריך להגיש את המסמכים, להעצים את הסיפור ולחבר את הילד לסיפור הזה".
איך עובדת אותה "העצמה"? המאכער מספק את המסלול המדויק: "אם הבחור היה במירון בזמן האסון, לדוגמה, אז ישב איתו מישהו שמתמצא, ינתח איתו את הסיפור ואז הוא יגיע לפסיכיאטר עם אחד ההורים או עם חבר או מישהו מטעמינו שיגיד שיש לו חרדות, שהוא לא ישן טוב, שהוא רואה כל מיני דברים. ואז הילד אומר שהוא רואה את רבי שמעון בר יוחאי, או נשמות, גלגולים - לפי מה שהוא מתחבר אליו. ואז הפסיכיאטר כותב חוות דעת רפואית, שהוא צריך טיפול והוא רושם הפניה לאיזושהי תרופה שהוא יקח. הולכים עם זה לבית מרקחת וקונים תרופה כלשהי רק כדי שיהיה מרשם ועם זה הולכים לקב"ן. לפעמים צריכים שני מסמכים או עוד מרשם, דואגים לזה".
כאשר ההורה מביע חשש מכך שהמערכת "תתפוס אותם", השיב המאכער כי הפעילות שלהם בטוחה לחלוטין. "לא תופסים את הבחורים, אולי לפני עשר שנים הייתה פעם אחת כשעשו את זה בצורה לא נכונה, אבל מאז - עשור לא היו בעיות", הוא אמר וביקש להרגיע כי הוא "חלק מכמה ארגונים בארץ שמתעסקים בזה".
לדבריו, המערכות הללו מיומנות ופועלות כל כך טוב, כך שההנחיות יורדות לרזולוציות הקטנות ביותר לרבות זהות הקב"ן בלשכת הגיוס באותו היום. "על פי מקום המגורים במשרד יגידו לך באיזה יום ללכת ללשכה", אמר בשיחה עם בן המשפחה. "מתי יש קב"נים יותר טובים".
בנוגע לזהות הפסיכיאטרים אמר, כי הוא מודע לכך שהצבא ניטר את הפעילות של פסיכיאטרים ששיתפו עמם פעולה: "כשיש פסיכיאטרים שמה שנקרא 'עושים את העבודה' כשאנחנו שולחים אליהם - אז הצבא יודע, כי יש להם רשימה שחורה של פסיכיאטרים, ואלו שעושים את העבודה טוב לפעמים נכנסים לרשימה הזאת. לכן לפעמים דווקא הפסיכיאטר מהקופה הוא יותר טוב, זה תלוי במקרה".
"בתקופה הזו יש עליה", כך המאכער על הביקוש הגובר לשירותיו, אך לדבריו הדבר אינו פוגע בשירות שהוא מספק. "זה נכון אצל כל הפלגים במגזר החרדי, אלפי בחורים עושים את זה. אז ברור שיש עליה של הבחורים שמבקשים, אבל ברוך השם יש מספיק פרופילים (הכוונה לפרופיל פטור נפשי - ל"ס). יש מספיק מחלות לכולם".