יזם אפריקאי צעיר בשם דוזי ממבוסי הימם בשנה שעברה את שוק ההון האמריקאי, כשגייס מיליוני דולרים לחברה אלמונית בשם טינגו (Tingo) שנסחרה בנאסד"ק (TIO) לפי שווי של מיליארד דולר. ממבוסי, יליד ניגריה, הציע למשקיעים להפוך לשותפים במיזמי אימפקט באפריקה: הלוואות לחקלאים בניגריה, בגאנה ובמלאווי, הפצת מוצרי מזון מהיבשת כמו קשיו, אורז וקסאווה ובייצור של פחיות משקה מוגז בשם טינגו קולה.
במקביל לחזון הקיימות והגיוון החברתי שקידם, ניהל ממבוסי אורח חיים ראוותני במיוחד: הוא עבר להתגורר בלונדון, הגיע לפגישות ברכבי פאר או באמצעות מטוסי מנהלים ובשלב מסוים אף התעניין ברכישת קבוצת הכדורגל האנגלית שפילד. בשבוע שעבר הודיעו התובע הכללי במחוז דרום ניו יורק וסגן תחנת הבולשת הפדרלית (FBI) בעיר כי טינגו אינה אלא הונאה. ממבוסי, טינגו והחברות הבנות שלה זייפו מסמכים וניפחו מספרים באופן כה משוכלל, עד כי גם רואי החשבון ועורכי הדין ממשרדים כמו ארנסט אנד יאנג הבינלאומית וברייטמן אלמגור זוהר מדלויט ישראל, לא חשדו בדבר.
על פי כתב האישום שהוגש בניו יורק בחודש שעבר, עולה כי ממבוסי והחברות שברשותו ניפחו את הדיווחים על הכנסות, הוצאות, רווחים ונכסים לפירמות רואי החשבון ובהודעות לבורסה. הדיווחים הפיקטיביים מסתכמים לפי ההערכה במיליארדי דולרים של נכסים והכנסות שמעולם לא התקיימו במציאות. כך למשל, אחת החברות דיווחה כי סך המזומנים בה עמד על 461.7 מיליון דולר שנשמרו בחשבונותיה בבנק בניגריה, אלא שבפועל עמדו ביתרות הבנק של החברה לא יותר מ-50 דולר בלבד.
תחילתה של הפרשה כבר ב-2019, אז הקים ממבוסי בניגריה חברה בשם טינגו מובייל, שהציגה מספרים מנופחים על פעילות שכללה לכאורה מכירת מכשירי טלפון וחבילות גלישה לחקלאים בניגריה. למרות מראית העין של הצלחה שיצר היזם הנמרץ, החברה לא החזיקה בפעילות משמעותית או בצבר לקוחות, ובפועל עמדה יתרת החשבון שלה על לא יותר מ-15 דולר.
בסדרה של מיזוגים ורכישות העביר ממבוסי את טינגו מובייל, דרך רשת של חברות אחזקה שבנה, עד שרכשה אותה MICT - חברה ישראלית הנסחרת בנאסד"ק מאז 2013. הרכישה שיקפה לטינגו שווי של מעל למיליארד דולר, ולאחריה שינתה הרוכשת את שמה לזה של החברה הנרכשת, טינגו. על פי רשויות האכיפה בארה״ב, מיזוגים אלה הקנו לטינגו גישה לשוק ההון האמריקאי, וממבוסי רכש מאות מיליוני מניות עבורו ועבור החברות הבנות שלו. לאחר המיזוג רכשה טינגו עסק נוסף שהקים ממבוסי, טינגו פודס, שהתיימר למכור פחיות קולה, ב-200 מיליון דולר, גם הוא בהתבסס על נתונים מזויפים.
ניפוח המספרים וההונאה נעשו במגוון דרכים על ידי ממבוסי והחברות הבנות שלו, וכללו זיופים של תדפיסי בנק, של ספרי חשבונות ומסמכים נוספים. אלה הוסוו מאחורי רשת של אתרים וחשבונות מייל שנפתחו במיוחד לצורך התחזות כלפי רואי החשבון ומבקרי החברה. לטענת הרשויות, התרמית ממשיכה, והחברות עדיין מסרבות לשתף את רשות ניירות הערך בארה"ב בכל המידע שברשותן.
עסקאות המיזוגים והרכישות של החברות שבשליטתו הניבה לממבוסי, לפי ההערכה, עשרות מיליוני דולרים. הרשויות בארה"ב טוענות כי הוא "שדד את קופת החברות" ובין השאר גרף 16 מיליון דולר מקופת החברות לחשבונו האישי ללא הסבר; קיבל עוד 2 מיליון דולר ממכירת 10 מיליון מניות בין מאי ליולי 2023 באחת החברות מחשבון בשוויץ; והזרים לחשבונו 10 מיליון דולר לאחר שטען ששילם לאחד מספקי החברה על חשבון החברה, אולם הספק הכחיש. אם דבר לא ישתנה ברגע האחרון, לידי ממבוסי יעברו בשבועות הקרובים מאות אלפי מניות טינגו נוספות: אחת מהחברות הבנות אמורה לעבור תהליך המרתן למניות רגילות, שיקנו לו אחוזי הצבעה נוספים. המסחר במניה הופסק ב-14 בנובמבר האחרון בהוראת ה-SEC, ומאז לא הוחזרה לפעילות. המחיר עמד אז על 69 סנטים למניה, המקנה לחברה שווי שוק של 166 מיליון דולר. עם מחזיקי מניות גדולים בה נמנים ענקיות ההשקעות בלקרוק, ואנגארד, סטייט סטריט וג'יאוד קפיטל.
חברי הנהלה ישראלים
באוקטובר 2022 הצליחה טינגו להגשים את חלומן של חברות רבות ולהיסחר באחת מהבורסות הגדולות בעולם, נאסד"ק. היא הצליחה לעשות זאת בזכות מיזוג עם חברת האחזקות הבורסאית MICT שנוסדה בישראל, ויצאה לנאסד"ק כבר ב-2013. המיזוג גרם ל-MICT לאבד רבים ממאפייניה הישראלים. לפניו היא נשלטה על ידי מנכ"ל בריטי בשם דארן מרסר שרכש באמצעותה כמה חברות פינטק קטנות בסין, אך המשיכה להחזיק בשליטה גם בחברה הישראלית מיקרונט, וממשיכה להעסיק ישראלים בתפקידים בכירים. בשנים מסוימות אף העבירה לכאן את הביקורת החשבונאית על תוצאותיה.
חברי ההנהלה הישראלים בחברה - בעבר ובהווה - אינם חשודים במעשי התרמית המיוחסים לחברה. עם עובדי טינגו בישראל נמנים סמנכ"ל הביקורת החשבונאית רו"ח גבריאל דוד, בעל התמחות באיתור הונאות פיננסיות. דוד מונה לתפקיד רק לפני שלושה חודשים, לאחר שנים רבות בטאואר, ניופורט וארנסט אנד יאנג; ומינויו נעשה לאחר חקירות הרשויות בארה"ב, לבקשת ועדת הביקורת החיצונית, על מנת לנהל את הביקורת החשבונאית הפנימית בחברה. כמו כן מועסקת בחברה חשבת ישראלית ותיקה מאז 2011; והדירקטור פרופ' חזי אופיר, ששימש במשך מספר חודשים במקביל לכך כיו"ר החברה הבת מיקרונט. אופיר ביקש לסיים את תפקידו ב-MICT עם אישור המיזוג ב-2022, אך נתבקש על ידי ההנהלה להמתין מספר שבועות לאחר מכן. מדו"חות טינגו לשנת 2022 עולה כי בשנים 2021-2022 נהנתה החשבת הישראלית מחבילת שכר ופיצויים של קרוב ל-900 אלף דולר. אופיר משך ב-2022 מחבילת תגמולים בשווי של 114 אלף דולר מ-MICT.
בתום החקירות ובמקביל למינוי דוד, מונה לטינגו סמנכ"ל הכספים אמיר איילון, לשעבר מנכ"ל קרנות ספרה של מורי ארקין, ומי שקודם הקים את צלזיוס מיינינג, פעילות הכרייה של צלזיוס פושטת הרגל, שכיום נתפסת כנכס היחיד שלה. איילון עזב את תפקידו בתוך פחות מחודשיים, מסיבות אישיות לפי דיווחי החברה. במקומו מונו לתפקיד ממבוסי עצמו וקנת' דנוס, היועץ המשפטי של החברה.
מרסר איבד שליטה
MICT הוקמה על ידי דוד לוקץ' כחברת אחזקות של החברות הישראליות מיקרונט ואנרטק, במטרה לחשוף אותן למשקיעים האמריקאים. עד אז היתה מיקרונט חברה ציבורית שנסחרה בתל אביב בלבד, והונפקה ב-2013 לפי שווי של 28 מיליון דולר. ארבע שנים לאחר מכן נמכרה אנרטק ב-9 מיליון דולר לחברה אמריקאית, ותושב בריטניה בשם דארן מרסר החל לרכוש בה מניות עד שהפך בעל השליטה בה, דוחק החוצה את לוקץ' עד עזיבתו ב-2019. מרסר החל למזג לתוכה חברות סיניות, כשהוא ממשיך לשלוט כל העת על מיקרונט באמצעות MICT.
אף ש-MICT החזיקה ערב המיזוג עם טינגו 31.4% ממניות מיקרונט, היא היתה בעלת השליטה בה בהיותה בעלת המניות הגדולה ביותר. השתיים ניהלו מערכת יחסים פיננסית לעתים רחוקות: מיקרונט, שמספקת מסופונים וצגים לציי רכב, גייסה את רוב כספה בבורסת תל אביב, אך בשנת 2020 נטלה מ-MICT הלוואת בעלים של חצי מיליון דולר, שאותה החזירה בהדרגה עד 2022. מרסר שלט בדירקטוריון מיקרונט עד סוף השנה שעברה, כשהוא תומך ביו"ר אופיר, אלא שבאוקטובר שעבר נפל דבר: אחד מבעלי המניות, רמון עמית, בתמיכת בעלי מניות דוגמת יהודה שמעוני ויוסי ארד באמצעות חברת ג'יירו, השתלט על הדירקטוריון; ואילו אופיר עזב לאחר שהבין שלא יוכל לגשר בין בעלי המניות השונים. כך איבד מרסר את השליטה בחברה הישראלית. ההדחה נעשתה נוכח ביקורת שמתח עמית על ההנהלה הקודמת, בין השאר על תנאי השכר המופלגים שאושרו לחבריה במקביל לירידה בהזמנות ובמניה.
זמן קצר לאחר מכן רכשו בעלי המניות, בהם שמעוני וג'יירו, את אחזקות MICT במיקרונט תמורת כ-4 מיליון שקל. בחודש שעבר מכר עמית את נכסי ולקוחות מיקרונט לידי חברת סייבר וואן בהיקף שלא פורסם, אך מוערך בכמה מיליוני שקלים. בכוונתו למזג לתוך מיקרונט פעילות חדשה בטווח הארוך.
"אנומליות מובהקות"
מרסר, שעמד בראש MICT, היה מאדריכלי המיזוג עם טינגו וכך סייע לה ליהנות מפלטפורמה בורסאית אמריקאית. לטענת בכיר לשעבר במיקרונט, "מרסר איבד עניין בחברה הישראלית והחל להתמקד במיזוגים אחרים ל-MICT, בעיקר בסין. בשנים האחרונות התרחקו מיקרונט ו-MICT זה מזו ופעלו באופן נפרד ועצמאי". עם זאת, בספטמבר האחרון ביקש מרסר לעזוב את החברה עם מצנח זהב של 2 מיליון דולר ועוד כ-5 מיליון מניותיה.
כחצי שנה לפני פרסום מסקנות החקירה האמריקאית בדבר התרמית, חשף בית השקעות השורט הינדנבורג - אותו הינדנבורג שהימר נגד קבוצת אדאני ההודית, הבעלים של נמל חיפה - דו"ח מפורט על טינגו. בדו"ח פורסמו לראשונה הטענות הקשות נגד החברה, שהובילו בסופו של דבר לחקירה הממשלתית. בין השאר שלח בית ההשקעות נציגים לניגריה ולגאנה על מנת לתהות על קנקנה של החברה. בניגריה מצאו הנציגים רק קומץ עובדים ושלט שתלו רשויות המס בניגריה ולפיו החברה חייבת במס. בגאנה לא מצאו החוקרים כל בסיס אמיתי של לקוחות, וניסיונות להירשם בעצמם כלקוחות לא צלחו.
חלק מיוחד בביקורת השאירו בהינדנבורג לפירמות רואי החשבון שביצעו את עבודת הביקורת בטינגו, שכוללות במפתיע גם את הנציגות הישראלית של דלויט - משרד בריטמן אלמגור זוהר. ככל הנראה, בשל העובדה שעבודת החשבות נערכת בישראל, קיבלה לידיה הפירמה הישראלית את עבודת הביקורת על החברה לשנת 2022 תמורת 1.5 מיליון דולר. בהינדנבורג הביעו אכזבה מהתנהלות הפירמה הישראלית, ולטענת החוקרים ״הפירמה העבירה את טינגו, למרות האנומליות המובהקות והברורות בהתנהלות החברה, שאפילו משימות הביקורת הבסיסיות היו יכולות לגלות״. מבריטמן אלמגור נמסר: "אנו לא מגיבים בתקשורת לנושאים הקשורים ללקוחותינו".
ביקורת כספית של חברה הנסחרת בנאסד״ק נעשית על פי כללים אמריקאים מחמירים. אם בבדיקה שכזו לא עלו דגלים אדומים בהתנהלותה של טינגו, הרי אלה היו אמורים לעלות כבר בתהליך בדיקת הנאותות לקראת המיזוג בין החברה האפריקאית ל-MICT הישראלית.
אלא שגם שם דבר לא עלה. יתר על כן, ביוני 2022 הוציאה MICT הודעה כי פירמת ארנסט אנד יאנג במספר סניפים בעולם, בהם הסניף בלאגוס בירת ניגריה, ביצעה "בדיקה נרחבת של הצד הקונה, בכלל זה בדיקה בתחום המסים ואיכות עיבוד הנתונים הכספיים". ככל שנודע, לארנסט אנד יאנג ישראל אין כל קשר לבדיקה. פירמה נוספת בשם דנטוס, באמצעות המשרדים שלה בניו יורק ובלאגוס, ביצעה בדיקת נאותות משפטית, ובית ההשקעות הוליאן לוקי, באמצעות המשרד בניו יורק, ביצע ניתוח פיננסי לעסקה. מהחברות לא נמסרה תגובה.
כמה עובדים לשעבר בטינגו אמרו לגלובס כי הביקורות ותהליכי בדיקת הנאותות שערכו הפירמות הגדולות הקנו להם תחושת ביטחון להמשיך ולעבוד בטינגו, חרף חששותיהם. בהודעה שפרסמה MICT לאחר בדיקת הנאותות אמר המנכ"ל לשעבר מרסר: "ההתקשרות עם משרדי רואי החשבון, פירמות עורכי הדין ובתי ההשקעות המובילים בעולם, איכות בדיקת הנאותות והניתוח הכספי שביצענו על טינגו מספקת לנו ביטחון רב. תחושת הביטחון גברה עם הידיעה שהבדיקה היתה נרחבת וכי היא לא העלתה דגלים אדומים או חששות ממשיים".
פירמות אלה ואחרות התגלו גם כמי שאישרו דו"חות ועסקאות בחברות הייטק נוספות בהן נמצאו לכאורה מקרי הונאה, כמו וסטו וג'ונקו. עם חשיפת מקרי ההונאה בשנה האחרונה, משקיעים פרטיים נוטים יותר ויותר לשכור שירותי חברות חקירות פיננסיות בתהליכים קריטיים כמו מיזוגים, רכישות או החלטות השקעה.
כל עוד תהליכי הבקרה ובדיקת הנאותות לא ישתנו מן היסוד, ישראלים עשויים למצוא את עצמם בתהליכי מיזוג עם חברות שעוסקות במעשי נוכלות מבלי שעורכי הדין או רואי החשבון שלהם יזהירו אותם.
מטינגו לא התקבלה תגובה עד ירידת הגיליון לדפוס. יודגש כי חברי ההנהלה והעובדים בישראל אינם חשודים במעשי התרמית המיוחסים לחברה.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס