"הגדילו את השקעתכם כדי ליהנות מההנפקה הממשמשת ובאה": זו תמצית המכתב ששלח באפריל 2022 מנכ"ל TCM גבי בר למאות ממשקיעי החברה. "אנו לפני ההפצה ל־600 אלף משקיעים כשירים ומוסדיים אמריקאיים להצטרפות לבעלות בחברה לפני הנפקה בנאסד"ק… אנו רוצים שאתם הישראלים שהולכים איתנו מההתחלה תהיו השותפים שלנו", נכתב. אלא ש־TCM, שהציעה השקעות ב"נכסים דיגיטליים" באתרי מסחר מקוון, ובהן הקמת והשבחת חנויות באמזון ובשופיפיי - כבר גלשה אז במדרון חלקלק שהוביל לקריסתה והפיכתה לחדלת פירעון, למינוי נאמנת לחברה ולתביעות של עשרות רבות של משקיעים שחוששים שהשקעתם ירדה לטמיון.

נראה שהצרות הנוכחיות של הזוג בר החלו כשהחברה נכנסה באפריל השנה להפרה של הסכם הלוואה בסך 42 מיליון שקל מקרן מגדלור, קרן אשראי של חברת מגדלור הציבורית, המגדירה עצמה "בית להשקעות אלטרנטיביות". ההלוואה נלקחה ביולי 2021 גם כדי לכסות יתרת חוב של 7.5 מיליון דולר מהלוואה קודמת, ממשקיעים אוסטרליים. בזמן שבר כתב, מאות משקי בית כבר חדלו לקבל תשואות מהחנויות האינטרנטיות בהן השקיעו. למרות המצב, בר ואשתו שני, המחזיקה ב-98% ממניות החברה, המשיכו לצייר תמונה ורודה: הם רגע לפני הנפקה, רגע לפני גיוס הון, רגע לפני מיזוג. תמיד רגע לפני מהלך שישנה את התמונה ב־180 מעלות.

גם עכשיו טוענים בני הזוג כי הם כפסע מהסכם שיאפשר לצאת מכל התסבוכת. באוגוסט עברו למיאמי, פלורידה, לטענתם כדי להרחיב את הנטוורקינג ואת ההזדמנויות לגייס הון לחברה. שם הם פועלים תחת מיתוג חדש - ווישפול (Wishful). לטענתם, הם עסוקים אך ורק במציאת רוכש לחברה כדי שיוכלו להשיב את הכסף למשקיעים. אך הנושים הרבים כבר שבעי הבטחות וחוששים כי בני הזוג נמלטו.

הנאמנת שמונתה מטעם בית המשפט, עו"ד ענבר חכימיאן־נהרי ממשרד ארנון, תדמור-לוי הגישה בשבוע שעבר דוח ראשוני וביקשה לתת צו לפתיחת הליכים נגד החברות (כל חנות היא חברה נפרדת). עו"ד דנית רימון ממשרדה של הנאמנת שמונתה אמרה כי "ההערכה למצוא משקיעים כרגע, זה הכל בגדר פנטזיות של בעלי השליטה. יש כאן חברה שמנוהלת על ידי שני בעלי שליטה שעזבו את הארץ בחופזה".

רבים מהמשקיעים, שמספרם נאמד בכ־400, שמרו עד לאחרונה על אופטימיות. אולי בהשראת השפה הרוחנית לכאורה בה נוקטים בני הזוג - אשר חותמים את מכתביהם אליהם ב"באהבה" ומסבירים שיחד יביאו את הטוב והאמון לעולם. אך החודש הגישו 140 מהם בקשה לבית המשפט להצטרף להליך בקשת פירוק שהגישה לפני כחודש משקיעה בודדת, אורלי הומל. בא כוחה עו"ד רונן בר־און טען בדיון בבית המשפט כי בני הזוג חייבים להגיע לישראל כמו כל נחקר אחר בהליכי חדלות פירעון וכי יהיה עליהם להזרים כסף.

 

ברק רום (צילום: צילום פרטי)
ברק רום|צילום: צילום פרטי

עורך דינם של המשקיעים שהצטרפו להליך, אמיר ברטוב, כתב כי "הם התפכחו". בבקשה נטען כי לאורך שנים הצליחו בני הזוג "לשכנע מאות גברים ונשים להשקיע את מיטב כספם אצלם", על סמך מצגים שהציגו הצלחה פנומנלית וצפי תשואות גבוה, שהתברר באחרונה כי הם מצגי שווא. ברטוב ביקש מבית המשפט "לקחת פיקוד" על מה שהגדיר "אירוע רב נפגעים". בין המשקיעים יוצאי צבא, משטרה ושב"כ רבים, ששוכנעו להשקיע בחברה את כספי הפנסיה. אחדים נאלצים למכור את ביתם כדי לעמוד בהלוואות שנטלו לצורך השקעה בחברה - אפילו בשלהי 2021, אחרי שניטלה ההלוואה ממגדלור. בין המשקיעים כאלה שנותרו בלא כל, אפילו לייצוג משפטי אינם יכולים לשלם.

מנגד ניצבים גם לא מעט משקיעים שנפשם נקשרה בבני הזוג - ששומרים על קשר ואינם מסתירים את כתובתם - ומאמינים שנקלעו לשרשרת נסיבות, שהביאה לשורת טעויות ניהוליות. אפי רודיק, ישראלי לשעבר החי בארה"ב זה למעלה משני עשורים, מנסה לארגן משקיעים שירכשו את TCM, ואומר: "לשני וגבי לא איכפת על עצמם, כל מה שמעסיק אותם כרגע זה להחזיר את הכסף למשקיעים".

בין אם מדובר במצגי שווא ובין אם מאמינים שזו שרשרת נסיבות וטעויות, שאלה אחת נותרת, איפה הכסף? לדברי ברטוב, החברות גייסו כ־200 מיליון שקל - לפי ממוצע של כ־400 אלף שקל לכל משקיע מבין כ־400 משקיעים סך הכל. הכסף היה אמור לשמש לרכישת חנויות מקוונות וניהול מלאי וסחורה. "קשה מאוד להבין", אמר בדיון, "לאן הלכו כל הכספים העצומים האלה".

ההארה של פושטי הרגל

בני הזוג הכירו לפני 17 שנה. גבי בר, שעבד קודם כעשור במשרד ראש הממשלה, היה הזכיין בנתניה של סוכנות הפיננסים "שיא פתרונות כלכליים" שהקימו יאיר לוינשטיין, מבעלי אלטשולר שחם, וניר מלכה. בר, אז בן 38, היה גרוש עם שתי בנות ושני, הצעירה ממנו ב־13 שנה, הגיעה לחברה כמנהלת צוות שיווק. הם הפכו לזוג ונולדו להם שתי בנות, כיום בנות 12 ו־8.

אמזון פריים די באתר אמזון (צילום: dennizn, shutterstock)
אתר אמזון|צילום: dennizn, shutterstock

ב־2008 בר מכר את הסוכנות והזוג הקים ספא. ב־2012 פרצה במקום שריפה בה נספה עובד. בר שהואשם בגרימת מוות ברשלנות הודה בהסדר טיעון באישומים מופחתים. מאחר שלא נקט אמצעי בטיחות נדרשים, חברת הביטוח סירבה לכסות את הנזקים, ובני הזוג נאלצו לשלם את הפיצויים מכיסם. "חרב עלינו עולמנו", מתארת בר את האירוע. "לא היה לנו דבר בעולם הפיזי, פשטנו רגל, אך היה לנו את עצמנו. היו לנו את המחשבות שלנו. התחלנו לתרגל את השחרור שלנו וזה עבד".

הם נחשפו לעולם הסחר המקוון, והחלו לנהל חנויות אינטרנטיות. בהמשך אביה של שני, אשר גואטה, השקיע ב־TCM. הגישה הרוחנית - שלדבריה היא תולדה של היותה נס רפואי כילדה שסבלה מגידול בראשה - מצאה את מקומה גם בפעילות TCM וביחסיהם עם המשקיעים. "הבנו שיש לנו מתנה להעניק בעולם", מתארת בר בשיחת זום ארוכה שקיימו לאחרונה בני הזוג עם גלובס מביתם במיאמי, "למדנו שעלינו להעניק את טובתו של האחר כטובתנו. את החזון פיתחנו לאפליקציה שבה הצוות כתב את משימות היום ואת התוצאות לפני שהן מתרחשות".

החברה, מתארים המשקיעים, הציעה מספר מסלולי השקעה בתחום המסחר המקוון. TCM רכשה חנויות והקימה חנויות חדשות, שמכרו מגוון מוצרים כגון ציוד ספורט, ערסלים או עטים נובעים. הרעיון היה לאתר מוצרים מבוקשים ולהרחיב את השיווק בזכות הטכנולוגיה של החברה. TCM הייתה שותפה בחנויות, באחוזים משתנים. ברטוב מציין בבקשה, כי למשקיעים הובטח כי החנות תופעל על ידי החברה למשך שלוש שנים, במהלכן ייהנו מהכנסה פסיבית על בסיס חודשי מהמכירות השוטפות, בניכוי דמי ניהול. בתום שלוש שנים, הכוונה היא שהחנות תימכר ברווח.

נוסף על ההשקעה בחנות שילמו המשקיעים 30 אלף דולר כדמי הרשמה - לטובת הוצאות הפיתוח של הטכנולוגיה המסייעת לחברה במסחר, כחלק משיטת TCM. לפי ברטוב, בין היתר הציגה TCM עצמה כבעלת טכנולוגיית "נינג'ה", המוגדרת כמסייעת "לתווך בין מפרסמים לבין מובילי דעת קהל ברשתות החברתיות".

בשלב מסוים הציעו לרבים מהמשקיעים לעבור למסלול "נדל"ן דיגיטלי" - לקבל חלק יחסי במעין קניון דיגיטלי במקום להיות בעלי חנויות. כן הציעו להם השקעה ישירה ב־TCM עצמה ולימים גם מסלול של הלוואה המירה לחברה. לא בטוח שהמשקיעים הבינו בדיוק באיזה מסלול הם משקיעים ומה המשמעות, כך לפחות חלקם טוענים. רבים מדווחים שנוידו ממסלול למסלול, לטענתם ללא ידיעתם.

נורות אזהרה ושיחה מפתיעה

כך למשל, הומל טענה כי השקיעה 600 אלף שקל ובתמורה התחייבה TCM להקים ולתפעל עבורה חנות מקוונת. לימים, היא טוענת, כשהתברר כי זו כלל לא הוקמה, TCM ניידה את השקעתה לאפיקים אינטרנטיים חלופיים, מבלי לתת לה לטענתה כל הסבר על אותם "'מסלולים' חדשים, נטענים ומפולפלים, שספק רב אם היו קיימים בפועל". לטענתה, בספטמבר 2021, לאחר שנחשפו בפניה "שלל ההפרות ומצגי המרמה", דרשה לקבל בחזרה את כספה. בסופו של דבר, החברה השיבה 250 אלף שקל בלבד, והומל דורשת את השאר.

עוד אחד מאלו שהתפתו לשים כסף אצל בני הזוג הוא איש יחסי הציבור ברק רום, שהגיע דרך המאמן האישי אלון גל - המחזיק בעצמו 1.25% ממניות TCM. הוא מספר כי בפגישה עם גבי בר, "הוא סיפר לי שהם יודעים לאתר חנויות באינטרנט שמוכרות יפה. הם קונים אותן מתחת לשווי האמיתי ומשביחים אותן. בשנתיים הראשונות מקבלים תשואה ובשלישית יש אקזיט. הכוונה היא למכור ברווח של 100%. אפשר להיכנס לחנות קיימת, או להקים חנות מאפס". בדיעבד, מודה רום, אף אחד מהמשקיעים לא ידע בדיוק מה הוא קונה, "אבל הם שלחו את גבי לחזית, וגבי איש מרשים, ואתה רואה קומה שלמה בהרצליה פיתוח עם 200 עובדים, אז אתה משתכנע".

 

הוא השקיע 100 אלף דולר ובמשך כשנתיים נהנה מתשואה של כ־15% לשנה, ואף הביא חברים להשקיע. בשלב מסוים ביקש לעבור למסלול השיתופי, והוסיף עוד 81 אלף דולר להשקעה. אז נאמר לו, לדבריו, כי 30 אלף דולר מהסכום ישמשו כדמי ניהול. נורות אזהרה נדלקו, הוא מספר, כשבאחד הדוחות שהעבירה TCM למשקיעים שם לב כי נרכש מלאי בסכום נמוך יחסית.

הוא מספר כי לפני כשנה בר קיים שיחת זום עם המשקיעים והציע למעוניינים לפדות את ההשקעה ולקבל את הקרן, והסביר זאת בכך שאמזון העלו את מחירי המשלוחים והרווחיות נשחקת. רום החליט לנצל את האפשרות וחתם על ההסכם - אלא שעד היום לא קיבל את הכסף. בתביעה שהגיש בספטמבר, בגובה 650 אלף שקל, ציין כי מלכתחילה נאמר לו כי בכל נקודת זמן יוכל לסגת ולקבל את מלוא הכסף, ומשביקש לעשות זאת, סוכם כי יקבל את הכסף בהעברה בנקאית בצירוף פירות של כ־6,000 דולר. אוגוסט היה המועד האחרון לפירעון החוב.

אבל אלה המקרים הקלים. בשיחה עם משקיעה מבוגרת, היא סיפרה כי לא רק שהשקיעה את כל כספה אלא אף קיבלה הלוואה מהבנק לצורך הגדלת ההשקעה. כיום, היא אומרת בבכי, היא לא מצליחה להתקיים, "הם כל הזמן אמרו לי: אל תדאגי, אל תדאגי, גבי אמר לי: את כמו אמא שלי. נדאג לך ראשונה. הם סידרו לי קבר, זה מה שהם סידרו לי".

גם אלון גל עצמו השקיע בחברה עשרות אלפי שקלים ב־2019. לימים התקשר עם החברה בהסכם להעניק לה שירותים שונים, כנגד קבלת מניות. גל היה סוג של פרזנטור של TCM, שדיבר בכנסים שערכה כדי לגייס עוד משקיעים. בהמשך, ביקש למכור את מניותיו בחברה אך ללא הצלחה. המסלולים השונים הוצגו בפני משקיעים פוטנציאליים בכנסים במשרדי החברה, ששכנו תחילה ברעננה ובהמשך בהרצליה פיתוח. חלקם גם נערכו בווילה של בני הזוג בכפר שמריהו, עבורה שילמו דמי שכירות של 30 אלף שקל בחודש.

ד' הגיע להשקיע ב־TCM לפני ארבע שנים וחצי, דרך אדם שהכיר מהצבא. כשהגיע למפגשים עם הזוג בר, מאוד התרשם. "הם עשו כנסים מושקעים, אלון גל דיבר בהם, והזמין אנשים להצטרף לנבחרת מנצחת. הייתה תחושה של חברת הייטק, הרגשת שהעסק עובד ומנוהל. הבנתי שהם פיתחו אלגוריתם שיודע לזהות מגמות באמזון ובתמורה לכסף שאשקיע הם מקימים חנות באמזון על שמי. הם מנהלים עבורי את החנות וגורמים לה להיות מוצלחת ובצורה כזו הם משיאים את הרווח. הם לוקחים עבור זה דמי ניהול ואני כמשקיע אקבל דוח על הרווחים של החנות. מאחר שאני לא מבין כלום במסחר מקוון סמכתי עליהם שהם כמי שמבינים בעניין יעשו את זה בשבילי".

הוא השקיע 300 אלף שקל, ובשנתיים הראשונות נהנה מתשואות דו־ספרתיות. מעודד מהתוצאות, השאיר את הכסף ואפילו הגדיל את ההשקעה. בשלב מסוים, הוא אומר, ביקש לראות איך נראית החנות אך נאמר לו כי בשל בעיות רגולציה החנויות הפרטיות נסגרו, והמשקיעים מנויידים למסלול השיתופי "נדל"ן דיגיטלי". הוא מספר כי "הם הציגו את התהליך, אמרו שיש נאמן שיגן עלינו, והם מושכים את הכסף לצורך התפעול של החנויות". לפני כחודשיים קיבל טלפון מפתיע מאדם שהוא מכיר, שסיפר לו על ההלוואה שנטלה TCM ממגדלור.

ועד אז לא ידעת שיש בעיה?
"ידעתי שיש בעיה, כי ראינו בדוחות שלא מגיע כסף. אז באמת שאלתי ונפגשתי איתם, הם אמרו שהם הולכים להנפקה והכל פתיר ומגייסים משקיעים. למי שביקש חזרה את הכסף, הם אמרו שיהיה אפשר לקבל את כספי הקרן עם פרמיה של 30%, בינואר 2023".

שיחת הטלפון ההיא דרבנה את התארגנות המשקיעים לקבלת ייצוג משפטי. לצורך כך הוקמה לראשונה קבוצת ווטסאפ המאגדת את המשקיעים, ואז הבינו שההסברים הדחוקים שקיבלו, ניתנו גם לאחרים. אז גם הסתכל ד' ברשימת החנויות הנמצאות תחת הנאמן, וגילה שהחנות שלו אינה ביניהן.

ניסיון הנפקה כושל

במהלך השנים, כפי שמתואר בתביעה, ניסתה TCM לגייס הון בדרך של הנפקה. ואכן, ב־2019 גייסה 19 מיליון דולר ממשקיעים אוסטרליים בדרך של חוב להמרה והתכוונה לבצע הנפקה באוסטרליה, אלא שרשות ני"ע האוסטרלית לא אישרה את המהלך. כל זה, נטען בתביעה, לא נחשף בפני המשקיעים אלא הובאו לידיעתם רק נתונים שסייעו להגדיל את היקף השקעותיהם.

המשקיעים ממשיכים ומציינים בתביעתם כי ביולי 2021 הוציאה החברה עדכון ובו ציינה כי הם "נרגשים לבשר" שהם מתקדמים לעבר הצעות למימוש הנכס, ואף הזמינה אותם לכנס שבו יוצג בפניהם תהליך העברת הבעלות אליהם. בפועל, באותה עת כבר ניהלה החברה מגעים עם קרן מגדלור לקבלת ההלוואה שנועדה להציל אותה מאובדן השליטה, במקרה שהמשקיעים האוסטרלים ימירו את החוב כלפיהם למניות. המגעים התממשו כבר באותו חודש לנטילת הלוואה של 42 מיליון שקל בריבית של 13%, שכנגדה שיעבדה החברה למגדלור את נכסיה הטכנולוגיים המשמעותיים.

באוקטובר 2021, חודש לפני מועד הפירעון של ההלוואה האוסטרלית, החברה פנתה למשקיעים בהצעה להגדיל את השקעתם בחברה בסכום של 10,000 דולר כ"חלק מהחזון להשיא ערך כלכלי ולשתף את השפע הדיגיטלי". בנובמבר כבר הודיעה כי חלוקת רווחי הרבעון הרביעי של 2021, תידחה לפברואר 2022. TCM נימקה זאת בכך שהיא על סף איחוד כוחות עם חברת ענק וברצונה למקסם את המצב ואת הרווחים שיתמכו בתהליך המימוש, ולשם כך תשאיר את כספי הרווחים להיערכות אופטימלית לסוף השנה. בפועל, טוענים המשקיעים, איחוד כזה מעולם לא התרחש וטרם חולקו להם רווחי אותו רבעון. בהמשך, נימקה החברה את אי חלוקת הרווחים במחלוקת הניטשת בינה לבין רשויות מע"מ, שנפתרה ממש בימים אלה.

למעשה, טוענים המשקיעים, כבר בנובמבר 2021, כשקיבלה מכתב התראה מהמשקיעים האוסטרליים, החברה הייתה חדלת פירעון. אחד המשקיעים פנה לסמנכ"ל קשרי הלקוחות, איציק קורן, הביע את חשש המשקיעים וביקש לקבל אינפורמציה מהימנה. כששאל על הלוואות שהחברה נטלה, השיב קורן כי החברה "כמעט ולא לקחה כלל הלוואות, אלא רק זניחות, והעדיפה לשלם מתוך הנכסים". בפועל, טוענים המשקיעים, במועד זה היו לחברה שתי הלוואות ענק.

_OBJ

במטרה לצאת מהסבך, באוגוסט האחרון סוכם בין מגדלור לבין TCM כי ניהול החברה יועבר לידי חברת KCR - המתמחה בחברות במשבר. בפועל KCR כמו שנכנסה, כך יצאה. לטענת מגדלור, בני הזוג בר הורו לעובדים שלא לשתף פעולה עם KCR, לא העבירו את זכויות הניהול והגישו תביעות אישיות נגד מנהלי KCR.

באותו החודש עזבו בני הזוג את ישראל. מכתב התראה שכתב להם ברטוב לא נענה וכל אותו הזמן, כך נטען בתביעת המשקיעים, בני הזוג המשיכו למשוך משכורת משותפת של 270 אלף שקל בחודש. וכן הם מחזיקים בחשבון הבנק של "הנינג'ה", "אליו זורמים מדי חודש מאות אלפי דולרים וממנו הם מושכים כספים לצרכיהם האישיים ועושים שימוש בכרטיסי האשראי של החשבון".

מגדלור, שהגישה באוקטובר בקשה לאכיפת השיעבוד, טוענת כי TCM הפרה את ההסכם זמן קצר לאחר שנחתם ואף סירבה להעביר מידע על מצבה. לטענתה, בפגישות עם TCM התברר כי "בני הזוג לא מנהלים אותה באופן ראוי, בלשון המעטה, שיש פער אדיר בין מה שהם אומרים לבין המציאות". זה חודשים, כותבת מגדלור, שהחברה טוענת שגיוס הון הוא מעבר לפינה אך דבר לא קורה. בדיון שהתנהל באחרונה בבית המשפט, אמר בא כוח מגדלור, עו"ד רונן מטרי, כי החברה נמצאת ב"פרפורי גסיסה. כרגע אלה הפרפורים האחרונים, שכן הנושים עטים על החנויות ומתחילים לעקל".

לפי החברה עצמה, בתגובה שהגישה לבקשה למנות לה נאמן באמצעות עו"ד יוסף לוי ממשרד לוי גלבוע, "לצד זכויותיה ונכסיה, היא בעלת תביעות רבות וחובות רבים. בכל יום שעובר שווי הנכסים נשחק, החנויות הדיגיטליות בסכנה, קיים קושי בחידוש מלאים, החברה חבה לעובדיה תשלום שכר, קיימות מעל 24 תביעות נגד החברה בבתי המשפט השונים".

מאשימים את כולם

מתגובתה של TCM לבית המשפט, עולה כי מבחינת בני הזוג בר, כולם אשמים במצב שנוצר, מלבדם. מגדלור, הם טוענים, חתמה על הסכם הלוואה איתם תוך שהיא מודעת לשכרם, ואין לשכוח שהם אלה שהביאו את החברה ל"מחזורים פיננסיים היסטורים". לגבי KCR, הם טוענים, היא ביקשה לצמצם את פעילות החברה ולחסוך בהוצאות, בעוד שהם רצו לגדול ולהתפתח ובכך להכניס כספים, מה שגרם לבלבול בקרב צוות העובדים בחברה, ולכן ביקשו בני הזוג כי כל הבקשות יעברו דרכם.

את ההידרדרות של TCM תולים בני הזוג בכמה גורמים: בעיות בהתנהלותם של שניים מספקיה, שאת שניהם היא תבעה, בעוד היא לקחה אחריות מול הלקוחות, גם אלה שהתקשרו ישירות עם הספקים, מה שיצר אצלה בור כספי. הבעיות עם הספקים, הן גם אלה שהובילו לשינוי מסלולי ההשקעה; במהלך הקורונה, רווחי החנויות הרקיעו שחקים, והם רצו לנצל מומנטום והשקיעו כספים בפיתוח החברה. ואולם בהמשך, משהמכירות ירדו, מבול של משקיעים ביקש את כספם בחזרה, כך ש"יותר כסף יצא להחזרים מאשר נכנסו כספים". בדיעבד, אומרים בני הזוג בשיחת זום מארה"ב עם גלובס, ההלוואה ממגדלור ושיעבוד נכסי החברה, כדי לעמוד בהחזר החוב למשקיעים האוסטרליים לאחר שההנפקה לא אושרה, הייתה הטעות ההיסטורית.

באשר למשכורותיהם, טענו כי בשיא פריחתה של החברה הגישו חשבונית של 270 אלף שקל, חלקם הוצאות מוכרות לחברה, מה שהשאיר אותם עם שכר של כ־30 אלף שקל בלבד. בכל מקרה, לטענתם, כשהחלה ההידרדרות הכספית הפחיתו את שכרם. ואולם לדבריהם מגדלור הפיצה את המידע בקרב נושים, ואלה כעת מאיימים עליהם. הוראת קבע לטובת מגדלור, שהופעלה בטעות, הכניסה את החשבון לחריגה, מה שיצר כדור שלג וביטול כרטיסי האשראי, והבנק רשם הערת אזהרה על בית אביה של שני, הערב להם. לדבריה, בעקבות זאת אביה לא מדבר איתה והוריה ביטלו את הגעתם המתוכננת לארה"ב.

עו"ד מטרי, שמונה ככונס נכסים מטעם מגדלור, בתגובה: "החיבור למציאות של הדברים האלה רופף מאוד, ולמעשה לא קיים… מגדלור היא נושה מובטח שניסה לתת ככל האפשר הזדמנות לשני וגבי לשקם את העסק.למרבה הצער, שני וגבי ניצלו הזדמנות זאת לרעה, המשיכו לגבות כ-270 אלף שקל בחודש בשעה שהחברה גוססת, ודאגו בעיקר לכך שהחברה תממן את הוצאות המעבר שלהם לארה"ב בעלות גבוהה".

לדברי גבי בר, "כשיצאנו להנפקה באוסטרליה, חבר אלינו בנק השקעות הכי גדול באוסטרליה. אחרי בדיקת הנאותות הברוקרים אמרו לנו שזו ההנפקה הכי טובה והכי גדולה באוסטרליה בעשור האחרון, היה כל כך ברור שזה הולך לקרות. ואז, בטווח זמן של שנה, זה לא קרה, והגיע מועד הפירעון של ההלוואה האוסטרלית. עמדו בפנינו שתי אופציות: אופציה אחת של מכירת נכסים, וכבר חתמנו עם ברוקר שהתמחה במכירת נכסים והיה המון עניין. חשבנו שזה הזמן למכור את החברה. אבל אז הגיע אלינו מישהו מתחום הפיננסים ואמר 'יש קרן שמוכנה לתת את הכסף, ואם הכל טוב, הם ייכנסו'. אמרנו אוקיי, ואז מגדלור הגיעה. הטעות הגדולה שלקחנו חוב בכיר בלתי מובטח (חוב שזכותו להיות ראשון במימוש נכסי החברה, אך כזה שהוא ללא ערובה, ה"מ) בריבית נמוכה, והחלפנו בחוב בריבית גבוהה, נטו מתוך החלטות רגשיות ולחצים שהופעלו עלינו. לקחנו הלוואה יקרה, שיעבדנו את המניות".

באותה עת, לדבריו, ניהלו תהליכים מתקדמים למיזוג עם חברה ציבורית אמריקאית לפי הערכת שווי של 190 מיליון דולר שקיבלו מבנק ההשקעות הפרטי Castle Placement, והוא העריך שלא תהיה בעיה להשיב את הלוואה. אלא שלרוע המזל, הוא אומר, במסגרת האווירה הכללית של ירידת שוויים מחיר מניית החברה הציבורית צנח מ־38 דולר, ל־2 דולר. ואולם, עוד לפני שהמיזוג בוטל חלוקת רווחי הרבעון הרביעי של 2021 עוכבה לקראת המיזוג. אך אז צץ עניין אחר: רשויות המס הוציאו שומת מע"מ של 15 מיליון שקל. TCM ערערה, אך כפי שדיווחה למשקיעים, כל עוד הערעור מתנהל רשויות מע"מ אסרו עליהם לחלק רווחים.

המשקיעים משוכנעים שברחתם.
"בנק קאסל, שעשה לנו הערכת שווי, המליץ שנעבור לארה"ב, כי כאן קל יותר לגייס משקיעים. חברים תומכים בנו ועושים לנו קניות בסופר. אנחנו עושים הכל כדי להציל את החברה". במכתב למשקיעים ששלח בר, הוא מסביר שאינו חדל מלחשוב היכן טעה וחוזר על הטענות לפיהן קיבל החלטות ניהוליות מוטעות בשל "הרגישות שלי ללחץ של משקיעים".

לטענת הזוג, כבר באוגוסט הם הביאו למגדלור הסכם אפשרי עם חברת "פוראבר 8" - קניינית של מלאי עבור סוחרים במסחר דיגיטלי, ונותנת פתרונות מימוניים לסוחרים בדיגיטל - שבמסגרתו החברה תזרים מלאי והון. אלא שלהשקפתם מגדלור התנגדה להסכם שכן כל רצונה הוא להשתלט על נכסי TCM. גורמים במגדלור אומרים מנגד, כי הסכם עם פוראבר 8 הוא בעייתי שכן החברה היא נושה של TCM ולכן יש כאן העדפת נושים.

רודיק, המנסה כאמור להביא משקיעים לרכוש את החברה, אומר שהוא אופטימי. הוא בעלי סוכנות לעסקים דיגיטליים בארה"ב ונחשף באחרונה לבני הזוג בר ול־TCM. לדבריו, כמי שבא מתחום הדיגיטל, הטכנולוגיה של TCM היא לא פחות ממדהימה. "המטרה שלנו עכשיו זה להכניס לחנויות כסף ומלאי, כדי שהן יתחילו לעבוד, וכדי שמשקיעים פוטנציאליים יוכלו לראות את הפוטנציאל. גבי ושני הם אנשים עם חזון. הרעיון שלהם הוא מדהים, בעצם מה שהם עושים זה וורן באפט בדיגיטל: הם לוקחים עסקים קיימים ומשביחים אותם, רק דיגיטליים".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס