הסטודנטים של היום כבר מזמן לא מקובעים. הלמידה בצורותיה השונות מאפשרת לסטודנט ללמוד מחו"ל או ללמוד מהארץ באוניברסיטה מחוץ לגבולות המדינה. גם המקצועות האפשריים הרבה יותר מגוונים מפעם. אז איך בוחרים מקצוע? שישה סטודנטים מספרים על הסיבה שהובילה לבחירתם – מתוך תשוקה לנושא או בגלל יציבות כלכלית; מרצון לחוויה סטודנטיאלית או רק כדי לסמן וי על התואר.
בעקבות התשוקה: חוויה סטודנטיאלית במקסימום
איתמר ברנד, בן 27, מתגורר בירושלים וסטודנט לאמנות בבצלאל
בילדותי, ובעיקר במהלך הישיבה, אהבתי אמנות אבל תפסתי את זה כתחביב. ברגע שהבנתי שאני לוקח את זה כמקצוע, ידעתי שאתמקד ואשקיע בזה את מלוא האנרגיה שלי. המוסד שבחרתי התאים לי מקצועית, יש מגוון סדנאות עם אנשי מקצוע, מכונות וציוד רב, וכן מגוון של קורסי בחירה ומרצות ומרצים שניתן ללמוד מהידע והניסיון שיש להם בעולם האמנות.
המיוחד בללמוד מחוץ לסביבה הטבעית ובאופן ספציפי בירושלים זה החיבור לקצב של העיר, לאוויר הטוב ולהיסטוריה שלה שמעשירה ונותנת השראה. ההימצאות מחוץ לסביבה המוכרת גורמת לי להיות ערני לכל דבר שקורה ודוחפת אותי ליצירה ועשייה בקצב של העיר.
מהר מאוד בצלאל הפכה להיות הסביבה הטבעית שלי. להיות במרחב שבו כולם חיים ונושמים אמנות נותן לך תחושה של שייכות ונוחות. האווירה הסטודנטיאלית נפלאה! יש מגוון רב של אמנים/ות, מה שיוצר גיוון של מקורות השראה.
לא יכולתי שלא להישאב לפול טיים עשייה בתוך הסדנאות והמרחבים. בתחילת הלימודים, לפני שהחלה הקורונה, מצאתי את עצמי בחברת קבוצת סטודנטים שנשארו כמעט כל יום עד שהיו סוגרים את שערי האקדמיה ומפנים אותנו. האווירה והסביבה נתנו מוטיבציה להישאר ולעבוד. בתקופת הקורונה הדברים קצת השתנו, אך עדיין מצאתי את עצמי מגיע לבצלאל כשאפשר ונשאר עד אחרון הנמצאים.
בלי לעצור את החיים: לשלב לימודים וקריירה
רייצ'ל בר דין, בת 25, מתגוררת בתל אביב וסטודנטית למנהל עסקים ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה
שירתי חמש שנים במערך דובר צה"ל. במהלך השירות יצאתי לקצונה והבנתי שעל כל שנת קבע שאני חותמת, אצטרך לבחור על מה לוותר כשאצא לאזרחות. השתחררתי מהצבא בגיל 24, בזמן שרוב חבריי כבר חזרו מהטיול הגדול והיו באמצע לימודיהם. באותה נקודה הייתי בצומת דרכים. ידעתי שאני רוצה להספיק לטייל, אבל זה ייאלץ אותי לדחות את הלימודים בשנה נוספת. לכן, אחרי טיול של ארבעה חודשים במרכז אמריקה ועוד שלושה חודשים בעונת סקי, חזרתי לארץ, שכרתי דירה בתל אביב והתחלתי לעבוד במשרה מלאה כיועצת משברים. רוב הקולגות היו כבר אחרי התואר, ולכן הבנתי שעליי להשלים פערים בלי לעצור את חיי.
רציתי להמשיך להרוויח משכורת ולנהל את חיי באופן עצמאי אבל גם ללמוד. לכן נרשמתי לתואר באוניברסיטה הפתוחה מתוך אמונה שזאת הדרך הטובה ביותר לשלב לימודים וקריירה, להמשיך ולהתפתח בניסיון המקצועי ולא לוותר על ההשכלה שרציתי. אני לומדת בזמני הפנוי וככה מצליחה לתמרן בין פגישות, ימי עבודה ומבחנים. זה לא קל, אבל זאת הדרך הטובה ביותר בשבילי.
ביטחון כלכלי: להגיע לשולחנות הכי בכירים בהייטק
קימברלי אדר, 29, תואר ראשון בהנדסת חשמל, ממכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
התחלתי את הצבא בתפקיד טכני, המשכתי לקבע ובמהלך הקבע התחלתי לחשוב על לימודים, התלבטתי מה התחום הנכון עבורי – כמי שהמשפחה שלה לא הגיעה מעולם האקדמיה, ידעתי שתואר בתחום ההנדסה יפתח לי דלתות בעתיד. התאהבתי בעולם ההנדסה והטכנולוגיה כתחום שמציב בפניך כל הזמן אתגרים חדשים ובעיות לפתור, מה שדוחף אותי קדימה ונותן לי אמונה שאני יכולה להתמודד עם האתגר הבא. מה שהכריע בבחירה להנדסה – הידיעה שביום אחרי אני יכולה להשתלב בתעשייה ורואה את עצמי מגיעה לשולחנות הכי בכירים בהייטק הישראלי. אני מאמינה שעם התשוקה סטודנטים צריכים לבחור גם במקצוע שיאפשר את העתיד שהם רוצים לעצמם – השתלבות בתעשייה, הובלת פרויקטים גדולים וביטחון כלכלי.
תחושת סיפוק: השפעה על דור העתיד
יעל אטיאס, 24, מתגוררת במודיעין ולומדת חינוך והוראה במרכז האקדמי לוינסקי וינגייט
בחרתי בלימודי הוראה מתוך תשוקה ורצון לשינוי עמוק ולהשפעה על דור העתיד שלנו. בתהליך הבחירה עמדתי בצומת דרכים – האם לבחור במקצוע עם הכנסה גדולה או במקצוע שיסב לי סיפוק, ולבסוף מה שהכריע זה הסיפוק שאיתו אני חוזרת הביתה. ברגע שאני עושה את מה שאני אוהבת מתוך מקום של תשוקה ובחירה, אני אקום בבוקר בחיוך ובתחושה טובה ולא בתחושה שאני עושה משהו בשביל כסף, מה שיכול להיעלם במשך הזמן ולהפוך את הימים לקשים יותר. עשייה מתשוקה היא עשייה חיובית ומבורכת שמוציאה ממני ביצועים גבוהים יותר והרגשת הצלחה. אני מרגישה שאני משפיעה ומשנה דברים ובדיוק בשביל זה הלכתי למקצוע כזה. אני שמחה שלא הלכתי למקצוע שיש לי ממנו רק רווח כלכלי ושאין בו סיפוק מלבד הסכום שנכנס לבנק בסוף החודש.
לצבור ניסיון במהלך הלימודים: המכללה מעשירה את ארגז הכלים
היא סעדי, 21, נצרת, סטודנטית לתואר ראשון ללימודי חינוך וקהילה במכללה האקדמית כנרת
בחרתי ללמוד במכללה כי בדרך כלל אלה לימודים פרקטיים יותר. במכללה שאני לומדת בה, חלק גדול מהסגל הם מרצים מהתעשייה שבאים מהשטח. הם מלמדים את המקצוע שבו עסקו במהלך חייהם והגיעו בו להישגים משמעותיים, הם מביאים איתם ידע עדכני והמון ניסיון.
מעבר לכך, מכללה משלבת הרבה קורסים מעשיים. נראה לי הרבה יותר נכון להגיע לעולם התעסוקה עם התואר, אבל לא פחות חשוב גם עם הכישורים והניסיון שאפשר לצבור במהלך הלימודים, ואם אפשר גם ללמוד את המקצוע וגם להתנסות בו באופן מעשי אז אני לגמרי מרוויחה פעמיים. ההתנסות המעשית הכינה אותי לעולם התעסוקה, פתחה לי דלתות למקומות עבודה פוטנציאליים, עזרה לי להכיר מגוון תפקידים בתחום, להעשיר את ארגז הכלים שברשותי ובעיקר לעשות טעויות, ללמוד מהן ולתקן, לשאול ולהתייעץ עם אנשים בתפקידים שונים שמלווים אותי וללמוד מהניסיון שלהם.
עניין נוסף הוא היחס האישי שאנחנו כסטודנטים מקבלים מראש החוג, המרצים, רכזת החוג ובכלל מכל הסגל האקדמי. זה לא מובן מאליו שמכירים אותך בשם ויודעים מי אתה באמת. זה מרגיע את הלחץ לדעת שמכירים אותי ולעיתים גם מתחשבים בי. אני חושבת שזה משמעותי בעיקר לסטודנטים וסטודנטיות שמגיעים עם קשיי שפה כמוני. בנוסף, הכיתות הקטנות מאפשרות לימוד יעיל יותר, השתתפות פעילה וליווי אישי של כל סטודנט וסטודנטית.
ללמוד איפה שהכי נחשב: יש משמעות למוסד בקורות החיים
מתי סביט, 25, סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטה העברית
כבר מגיל צעיר היה לי חיבור לעולם הטכנולוגי. כשהייתי קטן שיחקתי משחקי מחשב ואהבתי מאוד לפתור בעיות. בתיכון הייתי במגמות מדעי המחשב, רובוטיקה ופיזיקה ומשם הבנתי שזה הכיוון שלי בחיים. במהלך הצבא לקחתי כמה שנים הפסקה מהעולם הזה, אך כשהגעתי לנקודת ההחלטה היה לי ברור שאלמד מדעי המחשב.
הבחירה ללמוד באוניברסיטה הייתה גם היא ברורה לי. הציונים שלי אפשרו לי ללמוד איפה שאני רוצה ולכן החלטתי ללמוד איפה שהכי "נחשב", גם מבחינת רמת הלימודים וגם מבחינת היוקרה. הלימודים באוניברסיטה מאפשרים לי להיחשף לתחומי תוכן רבים וברמה המקצועית הכי גבוהה.
ההזדמנויות אינסופיות – במקביל ללימודים במדעי המחשב אני לומד מדעי הקוגניציה והתחלתי תוך כדי תואר שני במנהל עסקים, גם באוניברסיטה. אני לא מכיר שום מוסד לימודים אחר שמאפשר את הגיוון הזה.
לאחרונה חיפשתי את המשרה הראשונה שלי בתחום ונוכחתי שהעובדה שאני לומד באוניברסיטה קידמה אותי כמה צעדים קדימה ביחס למועמדים אחרים.