כמדינה רב-תרבותית המשלבת מזרח ומערב, דמוקרטיה לצד חיבור לדת – חג הרמדאן שמצוין על ידי כשני מיליון מאזרחיה, יכול היה לשמש כנכס של ישראל.

אם היינו חכמים יותר, היינו ממנפים את זה כלכלית, אבל הפוליטיקה הורגת אותנו. הרמדאן, החודש הקדוש בלוח השנה המוסלמי, משפיע על משקים ועל כלכלות ברחבי העולם במגוון דרכים – וזה כולל גם את ישראל. מדינתנו הקטנה נטועה בלב המזרח התיכון עם עשרות מיליוני מוסלמים מסביב, וחשוב לזכור שיש בה מוסלמים המהווים כחמישית מהאוכלוסייה. לכן, מינוף חכם של הרמאדן יכול היה להביא לגל תיירות מוסלמי ולקשר הדוק וחיובי עם מדינות ערב השכנות, שרוצות להתקרב ולייצר נורמליזציה עם ישראל.

כתבות נוספות בכסף >>

צריכה פרטית

בתקופת הרמדאן, הנטייה היא להוציא יותר כסף על מזון, על ביגוד ועל מתנות, במיוחד לקראת עיד אל-פיטר שבסיום הרמדאן. עסקים וחברות שישכילו להשתמש בעובדה זאת לטובתם, ויטרגטו היטב את הקהל המוסלמי, יצליחו להגדיל הכנסות גם בתקופה הכלכלית הנוכחית הלא פשוטה.

תיירות ואירוח

על אף שהרמדאן הוא תקופה של צום ושל תפילה, יש במקביל עלייה בפעילות התיירותית מצד תיירים מוסלמים, שבוחרים לבלות את החג בישראל, לבקר במקומות קדושים ולהשתתף באירועים תרבותיים הקשורים לרמדאן. כאן יש גם הזדמנות אדירה לפיתוח כלכלי ולמינוף עבור כלל מדינת ישראל. מעבר להכנסה כלכלית מתיירות, מדובר בהזדמנות פז לישראל לשפר את תדמיתה הבינלאומית, בתור מדינה ליברלית ופתוחה שמעודדת חופש דת ופולחן לכל העמים. על הדרך, אפשר כאמור לפתח ענף כלכלי אדיר לישראל.

על כל מיליון תיירים מוסלמים נוספים, המדינה צפויה ליהנות בממוצע מהכנסה ישירה ועקיפה של מעל ל-11 מיליארד שקלים בשנה. זאת, בהתחשב בתשתית הקיימת. על מנת להגדיל היקפים אלו, יש צורך בבניית תשתיות נוספות, החל מבתי מלון ועד לתשתיות תחבורה.

עבודה ופרודוקטיביות

הרמדאן משפיע גם על רמת הפרודוקטיביות בתעשיות מסוימות, בעיקר בגלל שינויים בשעות העבודה ובמוטיבציה בזמן הצום. השפעה זו משתנה ותלויה בסוג העבודה והענף. אחד הענפים שנפגעים מכך במיוחד הוא ענף הבנייה, שגם כך מצבו קשה בגלל מחסור בעובדים פלסטינים.

במובן הכלכלי, לפי נתונים שנאספו בשנים האחרונות על ידי חברות האשראי וחברות הפרסום הגדולות, ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה באוכלוסייה הערבית מכפילה את עצמה בחודש הרמדאן. זאת, עם צפי של גידול בהכנסות של למעלה מ-1.5 מיליארד שקל במהלך חודש הרמדאן.

בריאות ותזונה

החגים מהווים פתח לתזונה עשירה בשמן ובסוכר - מאכלים שידועים כמשמחים אבל כפחות טובים לבריאות, והרמדאן לא שונה בעניין הזה. עם זאת, ברמדאן הנוהג של מאכלים שמנים ומתוקים נמשך ערב-ערב לאורך החודש. הנזק הבריאותי מתורגם לנזק של תחלואה, המתורגם לנזק כלכלי שסופגות מערכת הבריאות וקופות החולים.

יבוא וייצוא

בתקופה זו יש שינוי בדפוסי היבוא והייצוא עם ביקושים גבוהים יותר למוצרים המזוהים עם הקהל הערבי, כמו פיצוחים ודברי מתיקה או משקאות שאינם משכרים – אשר מובילים לגידול בייבוא של מוצרים אלו. תופעה זו מאפשרת ליזמים ולסוחרים ממולחים לנצל הזדמנות לרווח קל.

לסיכום, לרמדאן יש השפעה דרמטית על המשק ועל הכלכלה בישראל - ועיקרה שלילית. זאת, טרם הזכרנו את הוצאות האבטחה הכבדות, נוכח החשש להתפרעויות במדינה. לכן, עדיף היה אילו קברניטי המדינה היו משלימים עם היות ישראל חלק מהמזרח התיכון, והרוב המוסלמי המשמעותי בו. ישראל המערבית והמתקדמת ביחס לאזור, עם אטרקציות מגוונות, יכולה למשוך תיירים רבים ולשפר את מצבה התדמיתי והכלכלי, גם בזכות תיירות פנים. גם חברות מסחריות רבות יכולות היו לנצל טוב יותר את התקופה הזאת, כדי להגדיל את הכנסותיהן.

אופיר אנג'ל הוא יו"ר פירמת הייעוץ AUREN ישראל