החזית הכלכלית במלחמה: ימים קשים עוברים על כולנו. החדשות הנוראיות לא מרפות, האובדן, המחשבות הקשות, הדאגות ותחושת חוסר הביטחון. בימים האחרונים התברר לכולנו שחזית נוספת נפתחה במלחמה הזו: החזית הכלכלית. ההערכות כי מלחמת "חרבות ברזל" תהיה מלחמה ארוכה, הביאה חברות שונות במשק להודיע על צמצום כוח האדם, ולהוציא עובדים רבים לחופשה ללא תשלום. בנוסף, רבים לא יכולים לעבוד עכשיו: מפונים שנאלצו לעבור לדיור חלופי, בני משפחה המטפלים כעת בנפגעי המלחמה, מגויסים למילואים, הורים המטפלים בילדים שנמצאים בבית רוב היום ועובדים העוסקים בתחומים שנפגעו, כמו למשל, תחומי ההפקות והבידור.
בחזית הכלכלית, כמו בחזיתות אחרות במלחמה הזו, נדרש חוסן אישי ומשפחתי כדי לצלוח את המשבר. זו התמודדות לא קלה, אולם היא קריטית בעת הזו למשפחות רבות בישראל. אם כן, הנה כמה דרכים על מנת לסייע למשפחות להתמודד עם האתגרים הכלכליים – ולייצר חוסן כלכלי גם עכשיו:
לדבר על זה
חשוב שבני המשפחה אשר חשופים לחדשות הקשות, יהיו חלק משיח פתוח ומשתף על המצב. שיח על המצב הכלכלי יאפשר לבני המשפחה לשתף בתחושות ולחשוב על פתרונות. ואולי חשוב מכל – הדבר יסייע במעורבות ובגיבוש של שיתוף פעולה לשיפור המצב. כדאי לשלב בשיחות אלה שלושה מרכיבים מרכזיים: אחריות אישית, תקווה ואופטימיות, והתאמת השיח לגילאי בני המשפחה הצעירים יותר, ולמצב הרגיש שבו כולם נתונים כעת.
דוגמה אישית
בני המשפחה הצעירים לומדים על האופן שבו צריך להתנהל כלכלית וצרכנית, בעיקר מתוך חיקוי ההתנהגות הצרכנית של ההורים. לכן, בפני ההורים ניצב אתגר גדול, הדורש מודעות ואחריות גבוהה. הם צריכים להדגים לילדים צרכנות נבונה בהתנהלותם גם בימים קשים אלה. אם תהיה סתירה בין הנאמר בשיחות לבין ההתנהגות של ההורים, התוצאה תהיה תחושת בלבול והתהליך לא יהיה אפקטיבי.
קביעת תקציב
על מנת להצליח לטפל בחזית הכלכלית, חשוב להגדיר את גבולות הגזרה. חשוב להבין מה הם המשאבים הכלכליים של המשפחה, וכיצד ניתן לנהל אותם בתקופה הקרובה. חשוב לקחת בחשבון בימים אלה שינויים אפשריים בתקציב, כמו צמצום ההכנסות של המשפחה עקב חופשה ללא תשלום או להיפך – האפשרות לקבל פיצוי על הכנסות שאבדו. כדאי לשים לב בשלב זה לפרסומים הרלוונטיים המתייחסים לאופן שבו המדינה תפצה עובדים, עסקים ונפגעים. התקציב שייקבע יהווה בסיס חשוב לבקרה שוטפת על ההתנהלות הכלכלית של המשפחה לאורך זמן.
צמצום הוצאות
במצב שבו ההכנסות מצטמצמות, אין מנוס מצמצום בהוצאות משק הבית. הדרך הנכונה לעשות זאת היא מתוך הבנה שיש הוצאות שעליהן יהיה קל יותר לוותר, וכן שישנן הוצאות שגם כך פחות רלוונטיות לימים אלו. בנוסף לוויתורים, חשוב לבדוק חלופות להוצאות השונות, תוך התייחסות למרכיבי עלות-תועלת ולסוגיית המותגים. לא תמיד צריך לבחור במותג שאליו רגילים, צריך לבחון את האפשרויות השונות ולבחור את החלופה הטובה ביותר בנסיבות הקיימות.
אפשר גם לעשות שימוש באפליקציות המאפשרות מעקב אחר ההוצאות המשפחתיות, וכדאי מאוד לערוך קניות עם רשימת קניות מסודרת ומאורגנת. כך הקניות יהיו הרבה יותר מדודות, ויהיה קל יותר להימנע מחריגה בהוצאות.
להיעזר באנשי מקצוע
ההבנה שהמצב הכלכלי מחייב שינוי משמעותי בהתנהלות המשפחה, הינה חשובה כבסיס לכל התהליך. יחד עם זאת, ישנן משפחות שמתקשות מאוד להתחיל את התהליך, במיוחד בתקופות שבהן ישנה התמודדות עם בעיות רבות נוספות. בימים אלו, חלק מהמשפחות צריכות לקבל החלטות גם ללא עזרת בן או בת הזוג (או שותפים משמעותיים אחרים), ותחושת האחריות כבדה. במקרים אלה אפשר להיעזר באנשי מקצוע כמו יועצים לכלכלת המשפחה, המנוסים בטיפול בבעיות כלכליות של משפחות רבות.
נתינה
דווקא בימים קשים אלה, נתינה עשויה לסייע לבני המשפחה להרגיש טוב יותר בהתמודדות בתהליך. יחד עם זאת, צריך לזכור שהנתינה צריכה להיעשות תוך שמירה על המשאבים הקיימים, ובעיקר לזכור שנתינה אינה רק כספית. אפשר לתת המון מבלי להיכנס להוצאות כספיות.
תהליך ההתמודדות עם האתגרים הכלכליים עשוי להגביר את תחושת השליטה של בני המשפחה בחייהם, להגביר את תחושת החוסן ואף לצייד את בני המשפחה הצעירים בכלים חשובים מאוד לחייהם כמבוגרים.
הכותבת הינה ד"ר טלי תאני-הררי, ראש החוג לתואר שני, בית הספר למנהל עסקים, המרכז האקדמי פרס.