למרות הפקקים, שצפויים להמשיך לשבור שיאים, אין בנמצא תקציב להוספת שירות באוטובוסים, קרי תוספת קווים ותגבור תדירויות. במסגרת תקציב המדינה שהועבר בממשלה הקודמת הסכימו משרדי התחבורה והאוצר שבכל שנה - ובמשך חמש שנים - יתווספו כ-500 מיליון שקל לתוספות שירות באוטובוסים.
התקציב הנדיב הותנה בהצבעה על חוק אגרות הגודש, שאמור להיכנס לתוקף בשנת 2025, ושאכן עבר ונכנס לתוקף.
אבל מאז התחלפה הממשלה, שרת התחבורה הנוכחית מירי רגב מתנגדת להחלת אגרות הגודש, וההיערכות לכניסתו של החוק הוקפאה במשרד התחבורה, אלא שהחוק לא בוטל והתקציב נותר, על פניו, בתוקף.
בתוך כך, השרה דרשה גם להחיל כבר השנה רפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, בעלות של כ-360 מיליון שקל, וכן להעביר תקציב להעלאת שכר הנהגים. מהלכים אלו נרשמו יחד עם תקציב תוספות השירות בהסכם שבין המשרדים. רגב ובכירי משרד התחבורה טענו בכמה הזדמנויות כי עלות הרפורמה והעלאת שכר הנהגים לא באה על חשבון תוספות השירות.
אלא שהמציאות בפועל מראה אחרת, ומתחילת השנה לא נוספו תקציבים לתוספות שירות לציבור הכללי. התקציבים שכן הועברו הם במסגרת תוכנית החומש לפיתוח הכלכלי בחברה הערבית (תקאדום), וכן לציבור החרדי, במסגרת תקציבים שקיבל סגן שרת התחבורה, אורי מקלב, בהסכמים הקואליציוניים.
פגיעה בהסכמים מול הרשויות המקומיות
במסגרת סיור שערכה ברכבת הקלה בחודש שעבר, רגב התייחסה בעקיפין לנושא, ואמרה: "הגיע הזמן שהאוצר לא יתנה את תוספות שירות האוטובוסים בתקציבים כאלה ואחרים. לא צריך לראות רק דרך החור של הגרוש, בסוף זה חוזר אל קופת האוצר", היא אמרה.
בכל אופן, בין שכתוצאה מקשירה בין תקציב תוספות השירות לרפורמה התקועה של אגרות הגודש, ובין שכתוצאה מקשירה בין תקציב זה ובין הרפורמה בתעריפים שדרשה שרת התחבורה רגב, התוצאה בפועל היא שירות חסר בתחבורה הציבורית בישראל, שגם כך נתונה בנחיתות משמעותית.
הדבר עלול גם לפגוע בהסכמים של משרד התחבורה מול רשויות מקומיות להכשרת נתיבים לתחבורה ציבורית, שכן אלו אמורים לכלול גם תקציב לתוספות שירות באוטובוסים שייסעו על אותם נתיבי העדפה, אך תקציב כזה לא קיים כרגע.
ביצוע ההסכמים יימשך שנים, וסביר שהמחלוקת תיפתר עד למימושם, אבל העדר התקציב יכול להעיב על הניסיונות להגיע להסכמות.
כך למשל, לאחר שנבנה נתיב תחבורה ציבורית ברחוב דורי בקריית אונו, הורה ראש העירייה לא לאכוף אותו, בתגובה לכך שלא נוסף לעמדתו שירות מספק של התחבורה הציבורית.
העדר השירות על הנתיבים החדשים במסגרת הקמת נת"צים הוביל את משרד התחבורה לשינוי מדיניות, שהביא ליצירת ההסכמים הנוכחיים שאותם מקדם המשרד מול הרשויות המקומיות, והעדר תוספות התקציב עלול להעיב כאמור על חתימתם וקידומם.
הקפאת המצב בנוגע לתוספות הנחוצות של קווי אוטובוסים ותדירויות משפיעה גם על השירות שמקבל הציבור, בוודאי לנוכח העומסים בכבישים. "עם תחילת הלימודים, וביתר שאת אחרי החגים, גודש התנועה יחמיר בכל כבישי הארץ. גרוע מכך, אי-הסדירות של הגודש תעלה", נכתב בסקירה שפרסם משרד התחבורה לאחרונה.
"גודש התנועה מציב שתי בעיות חמורות בפני משתמשי הדרך. הבעיה הראשונה היא כמובן הזמן המבוזבז על הכביש, עם זיהום האוויר והפגיעה באיכות החיים. הבעיה השנייה חמורה יותר - אי-סדירות הגודש. להתעכב באופן קבוע חצי שעה בנסיעה זה לא נעים, אך לפחות ניתן לפצות על כך ולצאת מוקדם יותר. כשהפקקים אינם סדירים המצב קשה בהרבה.
"אחת לכמה ימים יופיע גודש ענק שיגרור עיכובים של שעה ומעלה. הן בתחבורה ציבורית והן ברכב פרטי זהו המצב המתסכל ביותר, מצב המשאיר אותנו ללא יכולת תכנון סבירה", נכתב.
הגודש בישראל לא ייפתר, לנוכח גידול האוכלוסייה המשמעותי, נחיתות התחבורה הציבורית והתכנון הפרוורי של הערים בישראל. הדרך להתגבר עליו היא באמצעות דרכים חלופיות לעמידה בו, כמו פינוי הדרך לאוטובוסים ותגבור תנועתם.
קשיים גם בהוצאה לפועל של הנסיעות הקיימות
על כל אלו נוספת עוד בעיה שמערימה קשיים על שירות התחבורה הציבורית, והיא שגם את הנסיעות הקיימות - החברות המפעילות את התחבורה הציבורית אינן מצליחות להוציא לפועל. לטענתן מדובר במחסור בנהגים (אף שבחברות אגד ודן מדווחים כי אין מחסור כזה אצלן) ונסיעות רבות מתוכננות פשוט לא מבוצעות.
בחציון השני של שנת 2022 עמד שיעור אי-הביצוע של נסיעות על 2.5%. מדובר לכאורה בשיעור קטן, אלא שהוא גבוה משמעותית מזה שהיה קודם לכן, והוא מהווה ממוצע, כשבאזורים מסוימים גם 6% מהנסיעות לא בוצעו. באותו חציון כמעט 330 אלף נסיעות לא יצאו לפועל.
ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס