בשבוע שעבר התפרסם כי ראש מינהלת שיקום הצפון, האלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, צפוי לעזוב את תפקידו לאחר חודשיים בלבד. זאת, לפי הפרסומים, על רקע משבר אמון בינו לבין בכירי משרד ראש הממשלה.
כזכור, גם כדי למנות את מרום נדרשו תשעה חודשים בהם עלו וירדו שמות שונים של מועמדים לתפקיד, בהתאם למידת קרבתם לפוליטיקאי כזה או אחר ולמערכת כיפופי ידיים סבוכה בין גורמים במשרדי הממשלה השונים.
על פי הפרסומים, חינו של צ'ייני סר בעיני אנשי משרד ראש הממשלה מכיוון ש"מאז שנבחר לא הצליח לקדם בתפקידו דבר, ועדיין עסוק בלמידת אתגרי הצפון ובהמתנה לטבלאות האקסלים שנדרשו ברשויות המקומיות המפונות להציג בפניו".
בנוסף, בפגישה שקיים עם מנכ"לי משרדי הממשלה, הציג בפניהם צ'ייני מצגת עם עקרונות פעילות המנהלת שהוא מקים ועורר נגדו זעם וביקורת על ניסוח העקרונות שהציג. במסמך הפנימי נכתב, בין היתר, כי "לא כל המפונים יחזרו לבתיהם" ו"תמיד יהיו לא מרוצים".
השבוע כבר התפרסם כי צ'ייני יישאר בתפקידו, לאחר פגישה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי בה החליט השניים "לצאת לדרך חדשה ולקבוע עקרונות עבודה משותפת".
חוסר הנכונות והמסוגלות של הממשלה בנוגע למתרחש בצפון המדינה זועקים לשמיים. ההתעלמות ממצוקותיהם של תושבי הצפון שנותרו בבתיהם תחת איום טילי החיזבאללה, אטימת האוזניים למול הצרכים של 80 אלף התושבים שפונו בהוראת המדינה מבתיהם ללא אופק של חזרה הביתה וגרירת הרגליים בהעברת התקציבים שהובטחו על ידי הממשלה לחיזוק ושיקום הצפון – הם נקודה שחורה משחור בהתנהלות המדינה מאז פרוץ המלחמה. ההתנהלות סביב מינויו, ההדלפות על הדחתו ובהמשך על ביטוח הדחתו של צ'ייני מבטיחה שהביזיון הזה יימשך.
עשרים וחמש שעות אחרי המתקפה הרצחנית בדרום נפתחה החזית הצפונית של מלחמת חרבות ברזל. מאז עברו אחד עשר חודשים מסויטים על תושבי הצפון. ההחלטה על מינוי של צ'ייני התקבלה רק אחרי שביום העצמאות ראשי הרשויות בצפון יצאו בהודעה הצהרתית על "הקמת מדינת הגליל והתנתקות חד צדדים ממדינת ישראל".
הקש ששבר אותם, כך פורסם, הייתה תשובתו של ראש הממשלה לשאלה האם תושבי הצפון יחזרו לקראת פתיחת שנת הלימודים לבתיהם. על כך השיב ראש הממשלה המנותק "ומה כבר יקרה אם יחזרו כמה חודשים אחרי האחד בספטמבר?". כידוע, האחד בספטמבר עבר ותושבי הצפון עדיין לא שבו לביתם.
כמובן שהקמת אוטונומיה עצמאית הוא צעד מוגזם ולא ישים, אבל עצם הרעיון שראשי הרשויות ינהלו בעצמם את שיקום הצפון ולא יחכו ל"טובות" מהשלטון המרכזי, הוא כנראה אחד הכיוונים הנכונים ביותר שניתן לחשוב עליהם בסיטואציה הנוכחית.
שהרי ראשי הרשויות הם למעשה נציגי הציבור היחידים שעמדו לבחירה מחודשת וקיבלו מנדט אמיתי מהציבור אחרי מתקפת ה-7 באוקטובר. לא שרי הממשלה ולא חברי הכנסת, ודאי לא ראש הממשלה, הציגו את עצמם לבחירת הציבור וזכו לאמונו כפי שעשו ראשי הרשויות.
בנוסף לכך, הרי שראשי הרשויות הם נציגיהם האותנטיים ביותר של תושביהם, ומכירים טוב מכל פרויקטור כזה או אחר שמונה על ידי הפוליטיקאים בירושלים את הצרכים והמצוקות העולים מהשטח. הם אלו שנגישים לתושבים, ויכולים גם להגיב במהירות לעיכובים ומכשולים בזמן אמת. ראשי הרשויות לא זקוקים לטבלאות אקסל שיועברו אליהם, ולא תישמע מפיהם תלונה על תושבים "שאף פעם לא יהיו מרוצים".
המצב שבו כל החלטה הקשורה לשיקום הצפון צריכה לעבור דרך השלטון המרכזי בירושלים מייצרת צוואר בקבוק שחונק את התושבים ומעכבת את כל פעולות השיקום הנדרשות.
לכן, על ראשי הרשויות בצפון להתאגד ולהודיע מממשלת ישראל, בתמיכת תושביהם, כי אין להם עניין בפרויקטור כזה או אחר, וכי הם דורשים לבזר אליהם באופן מיידי את הסמכויות והתקציבים הנדרשים למיגון, לבנייה מחדש ולשיקום החינוך והתחבורה בצפון - על מנת לשקם את האמון של תושבי הצפון במדינה וכדי שהצפון יחזור להיות חבל הארץ המשגשג והאהוב שהוא.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון "תנועה ישראלית"