מה היא סוכנות הדירוג מודי'ס?
חברת מודי'ס היא אחת משלושת סוכנויות הדירוג המובילות בעולם, שבעזרת מחקר ואנליזה, מדרגת את שווי האשראי שנוטלים גופים מסחריים או ממשלתיים, וקובעת את האיתנות הפיננסית שלהם.
דירוג של מדינות מתבסס על שלל פרמטרים הקשורים בהיקפי החוב שלהן וסוגו, בצמיחה הכלכלית, בסחר החוץ, בסביבה התקציבית והמוניטרית, וגם במאפיינים פוליטיים וממשליים פנימיים, כמו איכות המוסדות ואיתנותו של שלטון החוק.
מי שמשלם על הדירוג הן המדינות עצמן, שמועות לעובד שעדיף לשלם ולקבל את הניתוח, גם אם הוא לא ימצא חן בעיניהן, מאשר לא לשלם ולאותת לעולם שמדובר במדינה לא יציבה שלא כדאי לעשות איתה עסקים או להשקיע בה.
דירוג האשראי של ישראל כיום הוא מהטובים בעולם, כאשר הדירוג נע בין A ל-AA – דירוג שמוביל אותנו להיות בין 20 המדינות המובילות בעולם שאפשר לחתום עליה בביטחון שהמדינה תעמוד בכל התחייבויותיה ותחזיר את ההלוואות שהיא נוטלת במלואן ובזמן שנקבע.
מה קרה אתמול?
חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הודיעה הלילה (בלילה שבין שישי לשבת) על הורדת דירוג האשראי של ישראל בפעם השנייה ברציפות מתחילת השנה. מוד'יס צפויה לציין את השפעת המלחמה בצפון כאחד הגורמים להחלטתה, אבל גם את העובדה שטרם נעשו צעדים משמעותיים לצמצום הגירעון בשבועות האחרונים.
מודי'ס, שהורידה רק בפברואר האחרון את דירוג האשראי של ישראל ל-A2, הפכה לחברה הראשונה שמורידה את הדירוג למדינה פעמיים, לראשונה בהיסטוריה של ישראל.
ההחלטה של סוכנות הדירוג מגיעה על רקע ההסלמה בצפון והמתיחות הביטחונית מול חיזבאללה, שהרחיב בימים האחרונים את טווח הירי לנקודות נוספות בצפון ובמרכז. בפגישה שהתקיימה בין בכירי הממשלה והאוצר לאנשי הסוכנות לפני שבועיים, ומאז במספר פגישות ושיחות מול גורמים במודי׳ס - ניסו הגורמים הישראליים להציג את המהלכים המתוכננים לצמצום הגירעון לרמה של 4% כפי שהצהיר השר סמוטריץ׳, אולם בסוכנות לא השתכנעו, ונשארו מודאגים אל מול ההסלמה, העיכוב באישור תקציב 2025 וכן פריצתו של תקציב 2024 בפעם השנייה, בניגוד לכל אזהרות המומחים.
איך זה ישפיע עלינו בטווח הקצר?
בתחילת יום המסחר מחר (יום ראשון) בבורסה המדדים ומניות הבנקים המובילות צפויות להגיב להודעה ולהיצבע באדום, כפועל יוצא של הורדת הדירוג והצבעת "אי האמון" בחוזק הכלכלי של מדינת ישראל.
נפילות בבורסה לא משפיעות רק על המשקיעים. הן פוגעות בכיס של כולנו דרך הפנסיה, והחסכונות שמושקעים כולם בבורסה. אי אפשר לדעת מה יילד יום כמובן, ויכול להיות שכמו בפעמים הקודמות, זוהי נפילה רגעית שלאחריה יהיו עליות. אבל מצב של חוסר ידיעה בהחלט משפיע על השווקים. בטח אם החקיקה תמשיך להיות חד צדדית.
המשך המלחמה והיעדר התקציב יתדלק גם את האינפלציה ואת היחלשות השקל, והתוצאה היא שהרבה יותר ישראלים יתקשו לסגור את החודש. איך? אם ערך השקל לעומת הדולר והאירו ימשיך לרדת, כלומר הדולר יעלה הרבה יותר שקלים מבעבר - המשמעות היא שהסחורות שאנחנו מייבאים לארץ מתייקרות, כי פתאום עולה יותר לקנות אותן. זה נוגע בראש ובראשונה למזון שאנחנו צורכים בסופר - אם ליבואן יהיה יקר יותר לייבא את המזון - בהכרח אנחנו נשלם עליו יותר.
איך זה ישפיע עלינו בטווח הארוך?
הפירוש המיידי הוא העלאת ריבית משמעותית להלוואות שנוטלות מדינת ישראל וחברות ישראליות בשוקי הכספים בעולם. מדינת ישראל תצטרך לממן את תוספת ההחזר מהיכן שהוא, מה שיוביל להעלאות ריבית, אולי אפילו חדות, לנוטלי ההלוואות בארץ, כי גם הבנקים בארץ נוטלים הלוואות מחו"ל.
גם עסקים, ובעיקר עסקים קטנים ובינוניים, שנטלו הלוואות מהבנק, לא יוכלו לעמוד בהחזרים וילכו לפשיטת רגל, או שייקרו עוד את המוצרים שלהם כדי לעמוד בהחזרים.
כמו בפעמים קודמות, חברות ישראליות שמחליטות להוציא מכאן את הפעילות שלהן, בהכרח ישפיעו על הכלכלה. גם המיסים שהן משלמות ייעלמו, וגם העובדים שהן העסיקו ימצאו את עצמם מובטלים. בהתחשב בזה שבשנים האחרונות ההייטק היה הקטר של המשק הישראלי, והמיסים ששילמו עובדי הענף היו גבוהים - היעדר הכסף בהכרח יוביל את ישראל להיות מדינה ענייה יותר, דבר שימשיך להשפיע על התחומים החשובים בחיינו: רווחה, בריאות וחינוך.
בחודשים הקרובים צפויות החלטות של שתי סוכניות דירוג נוספות - s&p ופיץ', שגם הן הורידו את הדירוג של ישראל בחודשים האחרונים. כעת, בכירי האוצר מנסים לסכל את הורדת דירוג האשראי של ישראל בידי שתי הסוכנויות האחרות. הבכירים הסבירו כבר לפני כמה ימים כי "עם מודי'ס הקרב כנראה אבוד", ומנסים לפחות למנוע את ההורדה של הסוכנויות הנוספות.