מתוך עיקרון? החברות שלא מוציאות עובדים לחל"ת

החברות שנלחמות בחל"ת: בעקבות המלחמה ותחושת הקיפאון במשק, חברות רבות בישראל החלו להודיע על הוצאת אלפי עובדים לחל"ת, כלומר חופשה ללא תשלום. על פי הערכות, מדובר בכ-10,000 עובדים שהוצאו לחל"ת בשבוע האחרון, כשברקע חברות נוספות מזהירות כי יוציאו עשרות אלפי עובדים נוספים לחל"ת – אם לא יקבלו פיצוי הולם מהמדינה. בינתיים, עובדים רבים שכבר הוצאו לחל"ת, חשים כי מדובר במהלך שפוגע בהם. הם נשלחים לבקש דמי אבטלה ולא תמיד מקבלים, ולא פעם הם נמצאים על סף פיטורים של ממש, דווקא באחת התקופות הקשות שידעה מדינת ישראל.

לצד כל זאת, יש לא מעט חברות במשק, ביניהן גם כאלו המעסיקות אלפי עובדים - שמאמינות כי דווקא בשעת משבר, צריך לשמור על העובדים ולתת להם גב כלכלי וביטחון. כך גם טוענת אוסנת אלעזרא, סמנכ"לית משאבי אנוש של "הכשרה חברה לביטוח", אשר מעסיקה כ-500 עובדים בכל רחבי הארץ. לדבריה, "עלינו להיות מקור החוסן לעובדים שלנו. אנחנו מאמינים שעלינו לנהוג בסולידריות חברתית ולדאוג לעובדים שלנו, לאפשר להם מציאות בטוחה ויציבה דווקא בשעת מלחמה וחוסר ודאות".

באותו אופן, אלעזרא מסבירה כי החברה החליטה לנקוט בפעולות לטובת העובדים: "אנחנו מאפשרים לעובדים שיש להם ילדים מתחת לגיל 14 לעבוד גם מהבית. יש עובדים נוספים שנמנע מהם לעבוד, אבל אנחנו משלמים לכולם שכר, על מנת שלא לפגוע באף אחד. לצד זאת, על מנת לדאוג לעבודה רציפה, יזמנו תוכנית חוסן שבועית, באמצעותה אנחנו נמצאים בקשר יומיומי עם העובדים - ומבצעים פעולות פרו-אקטיביות. מערך הגיוסים שלנו עובד כרגיל, ואנחנו אפילו מגייסים עובדים חדשים גם בעת הזו". באשר לשאלה כמה זמן הם מצפים להחזיק מעמד מבלי להוציא עובדים לחל"ת, היא מסבירה: "נכון לעכשיו, לא קיימת אצלנו תוכנית להוציא עובדים לחל"ת. לגבי דרישת פיצוי מהמדינה, כ-20% מעובדי החברה הם תושבי הדרום. אם המדינה תקבע כללים לשיפוי מעסיקים, נגיש בקשות כמו כולם".

גם ארי שטינברג, מנכ"ל "אשמורת", מועדון האשראי וההטבות של הסתדרות המורים, טוען כי הוא דוגל באותה הגישה. כיום, החברה מעסיקה 50 עובדי מטה ועוד כמות גדולה של פרילנסרים, ולא הוצאו מביניהם עובדים לחל"ת. לדבריו, "השמירה על תנועת גלגלי המשק, הוא מאמץ תומך לחימה שכל מעסיק במשק צריך להתגייס למענו, ולהתחשב בו. עלינו להמשיך את רציפות העבודה ככול שניתן, ולשמור על העובדים שלנו בשעה קשה זו".

לדבריו, מאז החלה המלחמה, נפתח באשמורת חמ"ל מיוחד שעומד על קשר עם אנשי חינוך, הוראה ומשפחותיהם מהדרום ומהצפון שנעקרו מבתיהם, במטרה לעזור להם. "סיפקנו להם מנעד רחב של מוצרים אשר נתרמו על ידי הספקים שאיתם אנחנו עובדים. בנוסף, אנחנו מציעים סיוע לעסקים קטנים שהושפעו לרעה כתוצאה מהמלחמה. אנחנו מציעים לעסקים הללו לשווק את סחורתם לכ-270 אלף מחזיקי כרטיסי אשראי 'אשמורת' באמצעות אתרי האינטרנט והנכסים הדיגיטליים השונים של המועדון". כרגע, לדבריו, הם לא מסתמכים על פיצויים עתידיים שאולי יגיעו. "ברגע שהמדינה תגבש שיטת סיוע לעסקים, אנו נבחן את מועמדותינו. אבל כרגע אנחנו ממשיכים לעבוד, ולהבטיח רציפות עבודה בשגרה ככול הניתן".

משכורת מלאה למרות הירידה בהיקף העבודה

גם בקבוצת YANGO בישראל, המחזיקה באפליקציית שליחויות, קמעונאות, מוניות וקורקינטים שיתופיים, לא הוציאו אף עובד לחל"ת. החברה מונה כיום כ-500 עובדים שכירים ועוד כ-3,000 שליחים עצמאיים/פרילנסרים. מהחברה נמסר, כי למרות שחלק מסניפיה של Yango Deli, אפליקציית הקמעונאות של יאנגו, היו סגורים או עבדו בהיקפים נמוכים יותר מהרגיל בשל המצב, כלל העובדים מקבלים משכורת מלאה. בנוסף, עובדי החברה שהיו זקוקים לימי חופשה מיוחדים, קיבלו את ימי החופשה על חשבון המערכת. החברה גם הקימה חמ"ל אזרחי המופעל בהתנדבות על ידי עובדי החברה, ולדברי החברה נהגי המוניות של יאנגו מתנדבים יום ולילה, בכל אזורי הארץ, להעברת תרומות וציוד הכרחי לחזית ולעורף.

גם ד"ר אופיר שיין, מומחה לכירורגיה פלסטית בעל מרפאה פרטית ברמת החייל המעסיקה שמונה עובדות, מספר כי הוא משלם לכולן משכורת מלאה – ולא חשב להוציאן לחל"ת. זאת, למרות שלדבריו היקף העבודה במרפאה ירד בממוצע ב-80% בשבועיים וחצי האחרונים. "ההוצאות שלי גדולות מאוד", הוא אומר, "כ-450 אלף שקלים בחודש, שהולכים לשכירות, למשכורות וכן הלאה. בשבוע הראשון של המלחמה סגרתי את המרפאה, כי הייתה דממה מצד הלקוחות, לעומת מאות פניות בחודש רגיל".

באשר לשאלה אם חשב להוריד את משכורת העובדות בשל המצב, הוא משיב: "מה פתאום. כולן אימהות לילדים, ואני יודע כמה המשכורת חשובה להן. בשבוע השני פתחתי את המרפאה, אבל בקושי הייתה עבודה. השבוע החלה התאוששות, אנשים מתחילים לחזור לשגרה. אבל אז קיבלתי צו 8 לדרום, ואני מתגייס ביום שישי. אני רב סרן במיל', ולמרות שאני כבר בן 47, עדיין גייסו אותי בגיוס חירום, כנראה כי אני רופא. איני יודע מה יהיה הלאה, העסק מדמם מאוד, ההוצאות גבוהות והתנהלות המדינה במצב הזה תמוהה מאוד בעיניי", הוא אומר לסיכום.

גם בקבוצת "יוחננוף", שדווקא ממשיכה לעבוד ברובה המוחלט בעת הנוכחית, הטענה היא שבימים אלה חשוב לשמור על ההון האנושי בחברה. לדברי איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלים של הרשת אשר מעסיקה למעלה מ-3,500 עובדים: "אנו מאמינים שהעובדים הם עמוד התווך והיסוד שלנו, והם אלו שמגדירים אותנו ואת מי שאנחנו כרשת קמעונאית. אנחנו מחוברים לעובדים ברגעי הצמיחה, אך עומדים לצידם ותומכים בהם גם ברגעי משבר. כוחנו באחדותנו, זו לא קלישאה אלא החזון שלנו בניהול הרשת".

מדיניות החברה בשלב זה היא לא להוציא עובדים לחל"ת, אולי גם כי אין צורך בכך. לדבר יוחננוף, "חשוב שכל עובד יידע שהמעסיק מגן עליו ונמצא בשבילו בזמן אמת. לי, כמעסיק גדול במשק, יש אחריות חברתית, וזה חלק מה-DNA של הרשת. העובדים יודעים שיש להם על מי לסמוך". יוחננוף מדגיש כי הרשת מבצעת תוכניות התייעלות שכוללות בחינה של העלויות וההוצאות, אבל לדבריו זה לא מגיע על חשבון העובדים. "לכל צעד ומהלך שלנו, יש אדוות על כל המשק. אנחנו סומכים על העובדים שלנו, והם יודעים שהם יכולים לסמוך עלינו". באשר לשאלה האם קיימת ירידה בעבודה של הרשת מאז פרוץ הלחימה, מסביר יוחננוף: "יש לנו הרבה סניפים שפועלים במתכונת מצומצמת, כלומר רק בשעות מסוימות, באזור הדרום - בנתיבות, באשקלון ובאופקים".