כמעט שלושה חודשים מתחילת הלחימה, והמעסיקים במצב לא פשוט. מצד אחד מצופה מהם להמשיך לתפקד ולתת גב לעובדים שבמילואים, ומצד שני הם נושאים בנטל כלכלי אדיר. החוק, שעלה בקנה אחד עם הציפיות הערכיות מהם בימי מלחמה, מונע מהם לפטר את העובדים שנמצאים חודשים ארוכים בשירות מילואים. עם זאת, כשהם דחוקים לפינה, לא פלא שמעסיקים רבים לא מצליחים להתאפק ומאיצים בעובדים לחזור.

"המעסיק לא יכול ללחוץ על איש או אשת המילואים לחזור לעבוד", מסביר השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא ביה"ד הארצי לעבודה לשעבר. אלא שהמציאות הרבה יותר מורכבת. "המעסיק יכול לבקש מהעובד לבחון האם יוכל להתפנות בטווח הארוך יותר ולהיעדר ממילואים, לאור נסיבותיו המיוחדות, ככל שתפקידו אינו חיוני לצורכי הצבא בעת לחימה", אומר פליטמן, כיום יועץ מיוחד לפירמת עוה"ד AYR, עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'.

מעסיקים לא יודו בהפעלת לחץ ישיר על עובד לחזור ממילואים. אדרבא, הם משדרים חוסן כלפי חוץ, ומצהירים כי הם מכירים בחובה המוסרית שמוטלת עליהם. בה בעת, הפגיעה בהם משמעותית, והמענקים לא מכסים את מלוא העלות של העסקת העובדים, החל מתשלום ההפרשות הסוציאליות ועד הפסדים שנגרמים עקב היעדרות העובד.

יש מעסיקים שלוחצים

בשטח הדברים נראים אחרת. המעסיקים מבהירים לעובדים שהם זקוקים להם ויש שלוחצים עליהם לחזור, אם באופן עקיף ובנועם ואם בישירות ובבוטות. בהתאם, חלק מהמשרתים בוחרים במילואים היברידיים - מודל המשלב עבודה ומילואים, וחלקם נדחקים לכך. דוברת של אישיות פוליטית מספרת לגלובס כי מאז שגויסה למילואים, היא מנסה לתת מענה למעסיקה במקביל לשירות. "היא מאוד גמישה ולמרות שהיא רשאית למנות מחליפה, היא לא עושה את זה. היא כן אומרת שאני חסרה בצוות ושואלת מדי פעם מתי אחזור. לא מפעילה לחץ, הכל נעשה בנעימות, אבל המסר מאוד ברור: היא רוצה שאסיים ואחזור".

לעומתה עובדת אחרת מספרת שהלחץ שהפעיל עליה המעסיק הוביל אותה לעבוד במקביל למילואים, באופן שהקשה עליה עד שלא הצליחה לעמוד במשימה. "סיימתי משמרת של 12 שעות במילואים ומשם המשכתי למשמרת בעבודה. אחרי תקופה שזה לא צלח, הודעתי למנהלת שלי שאני לא יכולה לשלב. היא לא גילתה הבנה אבל נאלצה לבטל לי את המשמרות בגלל שאני בצו 8". עובדת בסטארט אפ שגויסה בתחילת המלחמה עבדה במקביל למילואים, בסופי שבוע, בלילות ומתי שהתאפשר: "גייסו לעבודה מישהי במקומי לפרק הזמן הזה וביקשו שאפנה זמן ואחפוף אותה. בפועל ממשיכים לפנות אליי באופן יום יומי בענייני עבודה, למרות המילואים".

עובדת נוספת שמשרתת כמש"קית קישור מציגה תחושות דומות. "בלית ברירה אני מגיעה פעם בשבוע לעבודה בזמני החופשי, כדי לתגבר, על מדים ונשק. הלחץ התחיל מהרגע שנקראתי למילואים וככל שעובר הזמן הוא גובר. התפקיד שלי במילואים מאוד חשוב לי, אם לא אגיע לעבודה במקביל, לצערי לא תהיה לי עבודה לחזור אליה". יש גם עובדים שהמצב הביא אותם לחישוב מסלול מחדש. בכירה במגזר השלישי מספרת שעזבה את העבודה עקב המצב. "נקרעתי בין שני העולמות. חשבתי להתפטר עוד לפני, המצב נתן לי את הדחיפה. חוויתי הרבה לחץ לחזור לעבודה, הגמשתי את המערכת לטובת זה אבל בסופו של יום החלטתי לסיים שם".

מצריך סוויצ'ים בראש

מודל המילואים ההיברידיים צפוי להתרחב. באוצר כבר הבינו כי המציאות החדשה תחייב היעדרות עובדים בתדירות גבוהה מבעבר, והחלו לגבש תוכנית עבודה. עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, מומחה לדיני עבודה, מסביר כי "בגלל המצב הרגיש, מתחילים לקדם חקיקה שתיתן מענה כמו הארכת תקופת ההגנה מפני פיטורים והקלות על בני ובנות הזוג". על פי ניתוח מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן, רק לקראת סוף השנה הבאה יחזור המשק למצבת כוח אדם מלאה.

לינוי אליה, מנהלת תחום פיתוח וייעוץ ארגוני ב־BDO Operational Excellence, שמשלבת בעצמה מילואים ועבודה, מעידה כי הקומבינציה מורכבת למדי. "זה טנגו שצריך לבנות תוך כדי תנועה. ההיברידיות מצריכה הרבה סוויצ'ים בראש, לעבור במהירות ממצב אחד לאחר, ויש עייפות שמגיעה מהקפיצות האלה. למעסיקים זה מאוד קשה כי העובד לא בקשב מלא. ואחרי תקופה שבה לא ניתן היה לחשוב על השוטף, פתאום התחיל לחלחל פחד בקרב המילואימניקים שיוכלו להסתדר בלעדיהם. חלק עברו היפוך כזה שפתאום הם יצרו קשר עם המעסיק ולפעמים זה העמיס על המעסיקים, שכבר בנו מערך חלופי. מי שרוצה שהמילואימניקים יחזרו אליו צריך להשקיע את הקשב הזה. ההשתדלות צריכה לבוא משני הצדדים למען מטרת העל המדינית, שכולנו שותפים לה".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס