התמודדות עם השוק בזמן מלחמה: המלחמה והמצב הביטחוני המורכב גם בעורף, מייצרים המון סימני שאלה וחוסר ודאות גם בצד הכלכלי. לא ברור מה כדאי לעשות עם הכסף, האם להשאיר אותו בעו"ש ואיך להתמודד עם המינוס. לשם כך, אריק צ'יקוטאי, סמנכ"ל הבנקאות והתפעול של בנק One Zero, התגייס כדי להשיב על הסוגיות הבוערות.
האם המלחמה פוגעת באיתנות של הבנקים?
"חשוב להבהיר כי הכספומטים של כל הבנקים מלאים כעת, וכל מי שזקוק או מעוניין בכסף מזומן, יכול למשוך אותו ללא בעיה", אומר צ'יקוטאי. "הבנקים נמצאים תחת פיקוח הדוק של הפיקוח על הבנקים, לכן כספי המפקידים בטוחים וההתנהלות הבנקאית מתנהלת כסדרה, באמצעים הדיגיטליים ובמוקדים הטלפוניים".
מה עושים אם אבד או נגנב לי כרטיס החיוב?
"מרבית הכרטיסים במערכת הבנקאית מיוצרים על ידי דפוס בארי", צ'יקוטאי מסביר. "עם זאת, מרבית הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מציעים כיום פתרונות של הנפקת כרטיס וירטואלי באופן מיידי. גופים המציעים את הכרטיס הווירטואלי, שולחים ללקוחות סמס עם קישור ייעודי לפרטי הכרטיס, מייד לאחר ביטול הכרטיס הישן והנפקת החדש. היום בכל טלפון חכם יש ארנק דיגיטלי, כשהנפוצים ביותר הם של Goole ו-Apple. ניתן להזין את פרטי הכרטיס שהועברו בקישור המאובטח לארנק, ולהשתמש בו באופן מיידי באמצעות תשלום חכם בנייד, בכל נקודת מכירה וכמובן ברכישות מקוונות. תהליך הוספת הכרטיס לארנק הדיגיטלי הוא פשוט ונוח, וניתן להיעזר בבנקאים או בנציגי המכירות. חשוב לזכור כי ככל שפרטי הכרטיס נגנבו, הכרטיסים מבוטחים. יש להתקשר מייד לחברת האשראי ולדווח".
הבורסה הישראלית מתרסקת, האם כדאי לפדות קרנות נאמנות?
באופן טבעי הבורסה המקומית מגיבה לחוסר הודאות סביב המצב הביטחוני. עם זאת, מסביר צ'יקוטאי, "חשוב לזכור כי כספי החסכונות הפנסיונים וקרנות הנאמנות שלנו מושקעים בפיזור רחב, בארץ ובחו"ל. הבורסות בעולם לא מושפעות מהמתרחש בארץ, ולכן יש חשיבות לביזור של תיק ההשקעות. בנוסף, למי שמשקיע לטווח ארוך ולא זקוק לכסף בטווח המיידי, אירועים ביטחוניים קודמים הוכיחו שלאורך זמן הבורסה מתקנת ומתאימה את עצמה לכלכלות הגלובליות. בכל מקרה", הוא אומר, "לפני ביצוע כל פעולה, כדאי להתייעץ ולא לפעול מתוך לחץ. מי שבכל זאת כבר פדה תיק השקעות, ומעוניין לשים את הכסף במקום אחר, האפיק שנחשב הכי בטוח הוא לסגור את הכסף בפיקדונות בנקאיים, המציעים כיום ריביות גבוהות יחסית, בסיכון מאוד נמוך. חלופה זו עדיפה מהשארת הכסף בעו"ש, שכן האינפלציה במשק גבוהה יחסית, וכסף ששוכב ללא תשואה או ריבית נשחק למול יוקר המחיה".
איך נכון לבחור פיקדון? האם כדאי להתמקח עם הבנק?
צ'יקוטאי מסביר כי במרבית הבנקים ניתן לסגור פיקדון לתקופות שונות. ככל שהכסף סגור לתקופה ארוכה יותר, כך הריבית שמציע הפיקדון צריכה להיות גבוהה יותר. "יש שני סוגי פיקדונות עיקריים בשקלים – פיקדון בריבית קבועה ופיקדון בריבית משתנה, כשפיקדון בריבית משתנה מתעדכן אוטומטית בהתאם לשינוי הריבית במשק, בניגוד לפיקדון בריבית קבועה. ניתן לפתוח את מרבית הפיקדונות באמצעות הדיגיטל, כאשר חשוב לשים לב לאותיות קטנות, כמו האם ניתן למשוך את הכסף לפני תום תקופת הפיקדון – ומה המשמעות של משיכה מוקדמת". לדבריו, בחלק מהבנקים לא ניתן לבצע משיכה מוקדמת (כלומר "שבירה"), ובחלק אחר יש קנסות על משיכה מוקדמת. מי שחושב שיהיה זקוק לכסף בתקופה הקרובה יחסית, מוטב שיבחר בפיקדון עם תחנות יציאה יומיות או חודשיות, כדי לא לאבד את הריבית שנצברה. לדברי צ'יקוטאי, "במרבית הבנקים הריבית המוצעת בדיגיטל היא לא 'סוף פסוק', ותמיד כדאי להתקשר, להתמקח ולדרוש ריבית גבוהה יותר. אבל הכי חשוב זה להשוות בין הריבית שמציעים הבנקים השונים, כי התחרות מאוד התגברה".
האם הריבית שהבנקים מציעים על העו"ש משתלמת?
מרבית הבנקים שמציעים ריבית על העו"ש, מציעים ריבית יחסית נמוכה, וגם מגבילים את הסכום שניתן לקבל בגינו ריבית. במרבית הבנקים גם מעניקים את הריבית על הכסף בעו"ש רק בכפוף להעברת משכורת או רכישות בכרטיס הבנקאי. לכן, לדברי צ'יקוטאי עדיף לא להיות "פאסיביים", אלא להעביר כסף אקטיבית לפיקדונות יומיים ככל שנדרש שהכסף יהיה נגיש, מאחר ושם אין תקרות הפקדה או תנאי סף. לדברי צ'יקוטאי, "חשוב כמובן לשים לב אם החשבון צפוי להיכנס למינוס או לחריגה, ולשחרר את הכסף מהפיקדון. אנחנו שולחים לכל הלקוחות שלנו עדכונים שוטפים על כניסה חזויה למינוס או לחריגה, כדי לאפשר להם להקדים ולמשוך כסף מהפיקדון ולמנוע זאת. לכן, מומלץ לפנות לבנקים ולבקש מהם לשלוח התראות על החשבון, ובכלל זה על כניסה חזויה למינוס".
על רקע הפגיעה בפעילות העסקית, החשבון צפוי להיכנס למינוס. מה עושים?
"מינוס היא ההלוואה הכי יקרה, והכי לא משתלמת שיש. ועם זאת, למעלה ממחצית ממשקי הבית בישראל נמצאים במינוס", אומר צ'יקוטאי. "ברור שהפגיעה במשק עלולה להשפיע לרעה על הכנסות משקי הבית, ולהגדיל את המינוס – אך אפשר לצמצם את העלות הנגזרת מכך. קודם כל, חשוב לוודא מול הבנק שיש בכלל מסגרת עו"ש בחשבון. לקוחות שלא חתמו על מסגרת, והחשבון עובר ליתרה שלילית, נכנסים למעשה לחריגה ומשלמים ריבית דו ספרתית על הסכום. החריגה עלולה לפגוע להם בדירוג האשראי, ולהקשות עליהם לקבל בעתיד תנאים טובים על הלוואות או משכנתא. לכן, חשוב לוודא שיש מסגרת בחשבון, ולא לחרוג ממנה".
לדבריו, כיום בנקים רבים מציעים הקלות לתושבי קו העימות, ובכלל זה הגדלה של מסגרות עו"ש ומסגרות בכרטיס האשראי. "מסגרת עו"ש מאפשרת להיכנס ליתרה שלילית מבוקרת בחשבון שלא פוגעת בדירוג האשראי (להבדיל מחריגה), ומסגרת אשראי מאפשרת לדחות הוצאות למועד החיוב בכרטיס. הגעה לתקרת המסגרת לא מאפשרת לבצע רכישות בכרטיס עד לשחרורה או להגדלתה. בנוסף, חשוב להשוות את הריבית שגובים הבנקים השונים על המינוס, כשלעיתים יש פערים של 5% ויותר". לבסוף, לדברי צ'יקוטאי, יש לנסות עד כמה שניתן להימנע מהמינוס, ולשחרר כספים בתוכניות חיסכון ובפיקדונות שהריבית עליהן נמוכה מהריבית על המינוס. אם מדובר במינוס כרוני וקבוע, כדאי להתייעץ עם הבנק כדי לסגור אותו באמצעות הלוואה, שלרוב תהיה בריבית זולה משמעותית. משרד האוצר פרסם מחשבון לחישוב עלות המינוס תחת השם "מחשבון עלות המינוס – האוצר שלי". חשבון ביתרת מינוס קבועה של 10 אלף שקלים, ישלם בשנה ריבית של 1,000-1,500 שקלים בשנה.
האם זה זמן טוב לקחת הלוואה?
הפגיעה בפעילות העסקית עלולה לפגוע בהכנסות של משקי הבית. במקביל, חלק מהעובדים עלולים לצאת לחל"ת, ולכן הכנסות של עסקים קטנים עלולות להיפגע. לדברי צ'יקוטאי, "הריבית כיום גבוהה יחסית, ולכן ההלוואות לא אטרקטיביות כמו בעבר. עם זאת, עדיף לקחת הלוואה מאשר לשהות במינוס יקר. כדאי עד כמה שניתן לחסוך בהוצאות, לשחרר כסף מפיקדונות ולהימנע מנטילת הלוואות. אך במצבים של 'אין ברירה', חשוב מאד להשוות ולהתמקח. כיום, בזכות רפורמת הבנקאות הפתוחה, בנקים חדשים יכולים לקבל מידע מהלקוחות על הפעילות שלהם בחשבונות נוספים, וכך להציע להם הצעות תחרותיות מאוד. לפני נטילת הלוואה מהבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש, כדאי לעשות "שופינג" בבנקים נוספים. הפערים יכולים להיות משמעותיים מאוד, וניתן לחסוך מאות ואלפי שקלים על הריבית". במקביל, הבנקים הודיעו כי יציעו לתושבי קו העימות ומשרתי המילואים הלוואות בריביות נמוכות, ואף יקפיאו הלוואות קיימות למספר חודשים.
האם כדאי להוציא את כל הכסף מהבורסה הישראלית?
הבורסה בארץ אכן סבלה מירידות שערים חדות, והשקל נחלש אל מול הדולר. יחד עם זאת, צ'יקוטאי מסביר כי מלכתחילה, גם בימי שגרה, חשוב לדאוג לביזור ולפיזור התיק, ולחלק את ההשקעות בין ישראל וחו"ל. "היום יש לא מעט פלטפורמות מסחר שמאפשרות מסחר עצמאי בניירות ערך בארץ ובחו"ל. חשוב לשים לב ולבדוק בבנק כמה משלמים על החזקת תיק השקעות, ועל פעולות קניה/מכירה של ניירות ערך. הפערים בין הבנקים מאוד גדולים, ולקוחות עם תיקי השקעות של 100 אלף שקלים יכולים לשלם 600 שקלים בשנה רק על 'דמי שמירה' של תיק ההשקעות – עמלה שניתן לחסוך אם משווים ובודקים חלופות בבנקים ובגופים נוספים".
האם כדאי לקנות דולרים?
בימים אלה הדולר מתחזק באופן טבעי מול השקל, בגלל חוסר הוודאות בישראל. משקיעים רבים בורחים למטבעות אחרים, אך גם לפני הלחימה השקל נחלש מול הדולר, ברקע התגברות הלחצים האינפלציוניים בארץ. הדבר מייקר כמובן עלויות של מוצרים שמגיעים מחו"ל, וגם רכישות שמתבצעות בחו"ל. לכן, מי שמבצע רכישות בחו"ל, טס באופן תכוף לחו"ל או מתכנן בקרוב טיסה, יכול לרכוש דולרים. "אם מדובר ברצון של להחזיק דולרים מחשש להתרסקות השקל, התפיסה היא שגם בימי שגרה יש לדאוג להשקעות מבוזרות עם חשיפה מסוימת למט"ח, אומר צ'יקוטאי. "עם זאת, צריך לזכור שמי שגר ועובד בישראל, משלם בעיקר בשקלים. כולנו בתקווה שלאחר המלחמה, היחס בין המטבעות יחזור לאיזון. מאוד חשוב גם לשים לב לעמלות סביב רכישות מט"ח. הבנקים השונים מציעים לעיתים עמלות נמוכות או פטור מעמלות על רכישת המט"ח, אך גובים את העמלה בעקיפין דרך שער מטבע לא אופטימלי. מדובר בעלות שיכולה להגיע אפילו ל-1.5% מסכום המט"ח שנרכש". לכן, צ'יקוטאי מסכם ואומר כי חשוב לשאול את הבנקאים לפני הרכישה מה השער, ומה הפער בינו לבין השער הרציף של המטבע. "בנוסף, מי שמעביר כסף לחו"ל, חשוב שיבדוק אילו עמלות גובים הבנקים על העברות מט"ח. עמלות אלו יכולות להגיע לעשרות דולרים רבים על כל העברה".