הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, עמית גל, לא אוהב את הזינוק של עשרות אחוזים במחירי ביטוחי הרכב (64% על פי נתון של חברת השוואת הביטוחים Wobi, ו-40% על פי הלמ"ס) בשנים האחרונות. ביום ראשון הוא דרש מחברות ביטוחי הרכב (14 במספר) נתונים מפורטים על הסיבות שהובילו להתייקרות, והזהיר אותן כי הוא אף שוקל לאלץ אותן להוזיל את המחירים אם יתברר שהן הקפיצו את המחירים בצורה לא סבירה.
מדוע הביטוחים התייקרו, מה יגידו החברות כדי להגן על עצמן, ומה הכלים שיש לרשות? גלובס עושה סדר.
האם ההתייקרות היא בגלל גניבות או שהחברות ניצלו את המצב?
הסיבה הראשונה שנאמרת בשוק לזינוק במחירים היא גל גניבות הרכב בישראל, שחלק גדול מהן מבוצע על ידי פלסטינים משטחי הרשות הפלסטינית, שעוברים דרך הפרצות בגדר ההפרדה. מנתוני המשטרה לשבע השנים האחרונות, שפורסמו בעקבות בקשה של התנועה לחופש המידע, חמשת הרכבים הגניבים ביותר הם טויוטה קורולה, מאזדה 3, יונדאי i25, קיה פיקנטו ומאזדה CX.
על פי נתוני המשטרה, כפי שפורסמו על ידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, מספר גניבות הרכב זינק ב-2023 ליותר מ-19 אלף, יותר מכפול מאשר 8,700 בשנת 2020 (אז הסתיימה ירידה של 30% כמעט בארבע שנים בגניבות).
סיבה נוספת היא המאבק בין חברות הביטוח, השמאים והמוסכים. מחירי החלפים יותר מהוכפלו בשנים האחרונות, וככל שהמוסכניקים מעלים את המחירים ומרוויחים יותר, התביעה עולה יותר, וזה מתגלגל לפרמיות של הלקוחות.
סיבה מעניינת נוספת היא כלי הרכב החשמליים. גורם בכיר בענף מסביר כי "המעבר לכלי רכב חשמליים גורם לכך שכל תאונה יותר יקרה לחברות הביטוח, כיוון שבכלי הרכב יש יותר חלקים אלקטרוניים מתוחכמים ומחשבים, ולכן כל תאונה מייצרת נזק עם עלות כספית גבוהה יותר. יותר קשה לתקן מחשב מאשר פח. לדבריו, חלק מהסיפור הוא שעליית המחירים היא תופעה עולמית, גם במקומות בעולם שאין גדר הפרדה עם פרצות או לובי של מוסכניקים.
איך החברות ינסו להצדיק את עצמן?
מעבר לסיבות שנמנו למעלה, בחברות הביטוח צפויים לטעון כי גם פעולות ההסדרה בתחום פגעו בהן, זאת לאחר מספר חוזרים שפרסמה הרשות וכן הרפורמה שעברה לאחרונה בוועדת הכלכלה בכנסת, שמטרתה לפתוח את שוק החלפים לתחרות ולהוריד את המחירים, בניסיון לשנות את מאזן הכוחות בין חברות הביטוח, המוסכים והשמאים. אלא שהרפורמה רק בחיתוליה, ולדברי הגורם, "את ההשפעות שלה נראה רק בהמשך".
ועדיין למרות כל הסיבות הללו ברשות מעוניינים לבחון האם העלאות המחירים של חברות הביטוח יצרו רווחיות עודפת בשנה האחרונה או שמדובר באירוע נקודתי.
מדוע הרשות פועלת דווקא כעת?
בשנים האחרונות חברות הביטוח רשמו הפסדים גדולים בתחום ולכן לא היה טעם לבדוק האם יש רווחיות עודפת מעבר לעליית המחירים. מתחילת השנה המצב התהפך. כך, במחצית הראשונה של שנת 2024, הפניקס, חברת הביטוח הגדולה בישראל במונחי שווי שוק, רשמה רווח בתחום ביטוח הרכב של 275 מיליון שקל, לעומת 46 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
מנורה רשמה גם היא זינוק גדול, ל-268 מיליון שקל במחצית הראשונה השנה, לעומת 53 מיליון שקל אשתקד. אצל ביטוח ישיר (איי.די.איי) מדובר במעבר לרווח של 109 מיליון שקל לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד.
כלל ביטוח עברה לרווח של 138 מיליון שקל לעומת הפסד של 29 מיליון במחצית המקבילה.
מגדל רשמה רווח של 56 מיליון שקל לעומת הפסד של 80 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה ואילו אצל הראל ההפסד בתחום קטן ל-11 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 78 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה שעברה.
האם יש חברה ספציפית שנמצאת על הכוונת של הרשות?
נכון לעכשיו לא בטוח שיש חברה מסוימת שנראית חשודה יותר בעיני הרשות. ההנחה היא שהחברות יעבירו את הנתונים, ולאחר מכן הרשות תבחן האם יש חברות בעייתיות יותר מאחרות.
מה הצעדים שעמית גל עשוי לנקוט?
הצעד הקיצוני ביותר, שאותו אף ציין גל במכתבו, הוא הוראה של הרשות לחברות הביטוח להוריד את המחירים ולקבוע להם רף מקסימלי.
אבל בשוק מסבירים שכמו שבנק ישראל רמז לבנקים לתת ריבית על הפיקדון (ולאחר שנה הבנקים ביטלו אותה), אך השאיר להם לקבוע אותה בעצמם, כך גם הרשות יכולה לרמוז לחברות הביטוח על חוסר שביעות רצונה, ולאפשר להן לתקן את דרכיהן בעצמן, או בהתערבות מסוימת רק בחלק מרכיבי הביטוח.
סביר להניח שהרשות אינה מעוניינת להגיע לכפיית מחיר מקסימום על החברות. לדברי הבכיר בענף, "הרשות יכולה כמובן להתערב בצורה מאוד אגרסיבית, אבל בדרך כלל הם לא עושים את זה".
הכתבה התפרסמה באתר גלובס