כשלושה חודשים וחצי מאז שפרצה מלחמת "חרבות ברזל", ועדיין לא ברורות כלל השלכותיה על החברות הנסחרות בבורסה בת"א, הגם שמעדכונים שפרסמו בנושא ברור שענפים שלמים במשק נפגעו באופן מהותי, בדרך כלל לרעה. אתרי הבנייה הושבתו, רוכשי דירות נסוגו, התיירות היוצאת והנכנסת ספגה מכה, פחתה משמעותית התנועה בחנויות הביגוד ומוצרי האלקטרוניקה, ולווים רבים מתקשים בהחזרי החובות.
• פי 10 בקשות: הנתונים שחושפים את מצוקת העסקים הקטנים
• ההטבה נגמרה? הבנק יהיה מחוייב להודיע לכם לפי חוק
• "תומך בישראל": המיליארדר שרוכש 5% מבורסת תל אביב
• המשק מתאושש? כשליש מהפונים לאבטלה בינואר - הוצאו לחל"ת
תופעה נוספת שניכרת מאז פרוץ המלחמה, וביתר שאת בחודש האחרון, היא שורת הודעות על סיום תפקידם של מנכ"לים בחברות ציבוריות (או חברות מרכזיות בשליטתן) - כ-30 במספר. הללו התפרסמו בדרך כלל תחת הניסוח המעורפל לפיו הפרישה "אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המשקיעים".
מדובר בחברות המשתייכות לתחומי הנדל"ן (ובהן איירפורט סיטי, מנרב וחנן מור), תעשייה (אקרשטיין, קליל, רב בריח), שירותים ומסחר (דנאל, גלוברנדס, דיפלומט) ופיננסים (פסגות, פנינסולה, מימון ישיר והראל).
גל העזיבות הזה חריג בהיקפו, ונראה שגם למלחמה וההרעה בתנאים הכלכליים במשק, המכבידים מזה זמן על חלק מהחברות ועל שערי המניות שלהן בבורסה, היה תפקיד בהחלטת הפרידה.
זאת לצד מגוון סיבות "טבעיות", כמו תחושת מיצוי לאחר שנים רבות בתפקיד, מעבר לתפקיד ניהולי אחר, העברת שליטה או מכירת פעילות, ואף סיומה של שנה אזרחית (חלק מהמנכ"לים מעדיפים לעזוב בתאריך "מסודר").
וייתכן שיש עוד סיבה. "גל העזיבות האחרון הוא משמעותי", אומר יועץ בכיר המכיר היטב חלק מהחברות והמנהלים שעזבו. "כשכל זה קורה בפרק זמן כל כך קצר, נשאלת השאלה אם אין עוד גורם שמוביל את המנהלים 'לחשב מסלול מחדש'.
"לדעתי, בחלק מהמקרים המלחמה גרמה לאנשים לחשוב על החיים שלהם עצמם, בדומה אולי למה שקרה בקורונה. כשמתרחש אירוע כל כך משמעותי, גם מנהלים שואלים את עצמם 'אולי הגיע הזמן לשינוי סדרי עדיפויות בחיים האישיים שלי?'".
גורם אחר שמכיר לא מעט מנכ"לים שפרשו, מציע הסבר נוסף לגל העזיבות. לדבריו, "יש מנהלים, לא רק בתחום הנדל"ן, שמסתכלים לאן הולך המשק בשנים הקרובות ואומרים לעצמם - עדיף שאפרוש היום, כי הישגים גדולים יהיה לי מאוד קשה להשיג בשנים הקרובות. למה אני צריך להכתים את הרקורד שצברתי עד היום? אם אנחנו בדרך למיתון, אז כדאי 'לחתוך' עכשיו".
לדברי אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, "החברות הבורסאיות הן תמונת מראה של החברה והמשק הישראלים, ומהוות את עמוד השדרה הכלכלי. אין לי הסבר מיוחד לתופעת עזיבת המנכ"לים וייתכן שמדובר בצירוף מקרים. לא זכורה לי תופעה דומה במלחמות עבר. עם זאת, בהחלט ייתכן שהדבר קשור לתקופה המאתגרת שעוברת על החברות ועל שוק ההון הישראלי".
סקטורים שחווים קשיים עוד מעליית הריבית
כאמור חלק מהחברות שדיווחו על עזיבת המנכ"לים פועלות בתחומים שספגו הרעה נוספת בעסקיהן בעקבות המלחמה, הגם שבחלקן הגדול מדובר במגמה שלילית שהחלה עוד קודם לכן. הבולט שבהם הוא ענף הנדל"ן, שעוד קודם למלחמה סבל מעליית הריבית שייקרה את עלויות המיון והקטינה את הביקושים לדירות חדשות.
כך למשל החברה היזמית חנן מור, שנקלעה לקשיים ועל סף קריסה פנתה להליך של עיכוב הליכים בחסות ביהמ"ש. במסגרת ההליך "הועזבה" הנהלת החברה, כולל המנכ"ל אבי מאור, ומונה לה מנהל חדש, דודו זבידה, לשעבר מנכ"ל קבוצת מבנה.
גם חברות שפעילותן קשורה בתחום הנדל"ן, ספקיות של מוצרים לבית המושפעות מההרעה בענף, החליפו מנהלים, הבולטות שבהן הן קליל, המספקת מוצרי אלומיניום כגון חלונות ודלתות, ורב בריח. שתי אלו ספגו ירידות של עשרות אחוזים בשנתיים האחרונות, על רקע הרעה בתוצאות העסקיות, וכאמור לאחרונה סיימו המנכ"לים של שתי החברות את תפקידם: פרדי אבוקרט בקליל ועידן זו-ארץ ברב בריח.
סקטור נוסף שחווה אתגרים עסקיים והרעה בתוצאות ובתשואת המניה הוא האשראי החוץ בנקאי, שממנו פרשו שני מנכ"לים של חברות מובילות מאז פרצה המלחמה. חברות הפועלות בענף המימון מעמידות הלוואות ללקוחות שלא הצליחו לקבלן מהבנקים, ולפיכך לא פעם מדובר באשראי שאליו נלווים סיכונים רבים יותר.
עליית הריבית במשק, שאליה הצטרפה לאחרונה האטה בכלכלה עקב המלחמה, גורמות לקשיים בהחזר ההלוואות אצל יותר ויותר לקוחות, ולעלייה בהפרשות להפסדי אשראי בדוחות החברות.
בחברת המימון פנינסולה שבשליטת בית השקעות מיטב הודיע המנכ"ל אייל ליאור על פרישתו, לאחר שמניית החברה איבדה כמחצית משווייה לעומת השווי שבו נסחרה ב-2022. ירידה דומה נרשמה בתקופה זו גם במניית ענקית האשראי לרכישת רכב, מימון ישיר, שבשליטת קבוצת צור שמיר של משפחת שנידמן.
לאחרונה עזב את תפקידו המנכ"ל הוותיק ואחד ממייסדי החברה, ערן וולף, לאחר כ-18 שנים בתפקיד. וולף, לפי גורמים בענף, עזב כדי להקים פעילות עצמאית בתחום.
פרט לו עזבו את תפקידם עוד כמה מנכ"לים ותיקים, שייתכן כי הרגישו תחושת מיצוי לאחר שנים רבות בתפקידי ניהול שונים. כך למשל בחברת הביטוח הראל, שם עוזב המנכ"ל מישל סיבוני לאחר יותר מ-30 שנה בחברה.
ביבואנית הסיגריות והממתקים גלוברנדס מסיים גדי נצר, מבעלי המניות בחברה, את כסא המנכ"ל שבו ישב מעל לעשור. נצר אף הוביל את החברה להנפקה בבורסה לפני מספר שנים, כשהשנה החולפת הייתה חיובית יחסית מבחינתה, עם עלייה של יותר מ-10% במניה וכששווי השוק של החברה עומד על חצי מיליארד שקל.
בעלי המניות הראו את הדלת החוצה
בחלק אחר מהמקרים מדובר בעזיבה שבאה על רקע כיפופי ידיים בין המנכ"ל לבעלי המניות בחברה. בקטגוריה זו ניתן לסווג את התפטרותו בשבוע שעבר של מנכ"ל חברת דנאל, אילן ישראלי.
ישראלי שימש בתפקיד מנכ"ל חברת שירותי הסיעוד וכוח האדם במשך למעלה מעשור וחצי. הוא עזב על רקע הפיכתה של יבואנית הרכב יוניברסל מוטורס (UMI) לבעלת המניות הגדולה בדנאל (13%), חברה המתנהלת ללא בעל שליטה.
בכוונת UMI "לנער" את דנאל לאחר שבשנתיים האחרונות נחתכה מנייתה בחצי, בעקבות כמה השקעות כושלות שביצעה בתחום הרפואי. עם זאת בעבר סיפקה המניה תשואות חלומיות לגופים המוסדיים המחזיקים בה, וישראלי יכול להתגאות בכך שבתקופת כהונתו הארוכה זינקה המניה במעל ל-11,000%.
שינוי ארגוני, קידום אישי או מכירת הפעילות
ובמקרים אחרים הסיפור הוא עזיבה הנובעת משינוי במבנה הארגוני. כך ביבואנית ומשווקת מוצרי הצריכה דיפלומט, סיים לאחרונה את תפקידו המנכ"ל ואחד מבעלי השליטה בחברה, נעם וימן, והוא עובר לכהן כיו"ר החברה. מדובר פורמלית בסיום תפקיד המנכ"לות, אך ניתן להניח כי וימן ימשיך לקחת חלק בהכוונת דרכה של החברה. דיפלומט שמייבאת מוצרי מזון כדוגמת טונה "סטארקיסט" ודגני הבוקר של "קלוגס", מצאה את עצמה תחת ביקורת ציבורית על רקע העלאות המחירים שבהן נקטה. מניית החברה סיפקה ביצועים פושרים בשנה החולפת לאחר שירדה בכ-7%.
ויש גם דוגמאות לתזוזות של מנכ"לים בין חברות שונות. למשל בקבוצת התעשייה אקרשטיין, המספקת מוצרים לענפי הבנייה והתשתיות, עזב דורון סלע את תפקיד המנכ"ל, לאחר שמניית אקרשטיין רשמה ביצועים חזקים בשנה האחרונה כשזינקה ב-26%, ומונה למנכ"ל באייקון גרופ, החברה המפיצה את מוצרי אפל בישראל באמצעות רשת חנויות איידיגיטל שברשותה.
סלע החליף בתפקיד את דוידי פיאמנטה, שהודיע בקיץ על מעבר מאייקון לטובת ניהול יבואנית רכבי קיה (הפרטית) - חברת טלקאר של רמי אונגר.
באייקון גרופ, הנמצאת בשליטת קרן סקיי, מדובר בהחלפת מנכ"ל שלישית מאז ההנפקה בבורסה בדצמבר 2021. מניית אייקון החבוטה ירדה ב-18% בשנה החולפת והשלימה צלילה של 68% מאז ההנפקה, לשווי חברה של 275 מיליון שקל. תחילת הנפילה התרחשה זמן לא רב לאחר ההנפקה בעקבות הפיכת לקוח מרכזי של אייקון, רשת KSP, למתחרה המפיצה אף היא את מוצרי אפל בישראל, שינוי שפגע בתוצאותיה של אייקון.
וישנם גם מקרים בודדים שבהם מנכ"ל החליט על סיום תפקידו, כשברקע נפרדה החברה שניהל ממרבית פעילותה. כזה הוא המצב בקבוצת הפיננסים פסגות, שבעליה רני צים מכר לאחרונה את רוב פעילותה בתחום קרנות הנאמנות וניהול התיקים לידי הפניקס ואי.בי.אי, תמורת מאות מיליוני שקלים.
בעקבות מימוש הנכסים של פסגות, ולמעשה פירוק בית ההשקעות שרכש צים לפני כשנתיים מידי אלטשולר שחם, הודיע מנכ"ל קבוצת פסגות יניב בנדר, שהיה שותפו של צים בקבוצה ואף סומן כמועמד לחבור לקבוצה שתרכוש את בית ההשקעות מידיו, על כוונתו לפרוש מהתפקיד.
