משרד החקלאות פרסם נוהל שנועד לסייע ליבואנים להתגבר על החרם הטורקי ולייבא פירות וירקות דרך מדינות שלישיות, לרבות עגבניות, שמחירן זינק בשבועות האחרונים. עם זאת: הנוהל לא הופץ באופן פעיל ליבואנים ולציבור, ורק יבואנים ששאלו על כך בעצמם קיבלו אותו. דבר זה נתן יתרון גדול מי שהיה מודע אליו עוד קודם, על חשבון הציבור שמשלם מחירים גבוהים על מיעוט היצע. במקביל, משרד החקלאות מתעקש לא לאפשר את הפרצה שנחשפה בגלובס, במסגרתה יבואנים מתחומים אחרים רושמים "פלסטין" כמדינת היעד, כדי להמשיך את תנועת הסחורות.
משרד החקלאות פרסם ב־26 לאוגוסט "הנחיות ליבוא עגבניות מטורקיה בעת משבר או חירום" המפרטות כיצד יבואנים יכולים להכניס סחורה טורקית לישראל, למרות החרם. על פי הנוהל, יבואנים יוכלו להעביר סחורה טורקית דרך מדינה שלישית ולפרט את המסלול. לאחר מכן משרד החקלאות יבחן את תעודת הבריאות של המשלוח כפי שהונפקה בטורקיה, וזו תיחשב גם ללא אישור נפרד ממדינת הביניים. נוהל זה יקל על יבואנים לעקוף את החרם הטורקי ולהביא פירות וירקות שנרכשו ממנה עד כה.
עם זאת, מי שלא פנה למשרד החקלאות בעניין וביקש הנחיות, לא זכה לדעת על כך. גם סוכני מכס העידו שהם לא קיבלו את הנוהל. "זו הפעם הראשונה שאני רואה את זה", אומרת אליס אברמוביץ, עו"ד לענייני מכס וסחר בינ"ל. "זה לא פורסם דרך לשכת המסחר כנהוג".
מנגד, משרד החקלאות טוען כי הנוהל עודכן במערכת הממוחשבת "יעלה". נמסר כי, "אישור יבוא תוצרת חקלאית מתבצע באמצעות מערכת יעלה, בה מופיעים ההסברים הרלוונטיים בנוגע למסלולי היבוא האפשריים ממדינת המקור. כך גם בעניין יבוא עגבניות מטורקיה".
אחד היבואנים ששוחח עם גלובס אומר: "מדובר בנוהל שהופץ במחשכים, בלי פרסום תקנות להערות הציבור. זו אפליה לא הוגנת לטובת מי שמקורבים לצלחת וידעו מראש על הנוהל, לבין יבואנים אחרים שנאלצו לגלות עליו רק בדיעבד". יבואנים אחרים מעידים שישנה סחורה שמקורה בטורקיה שהגיעה דרך יוון ודרך קפריסין, כדי לעקוף את החרם אך לדבריהם, "הגנת הצומח החליטו לעכב את המשלוח. עמיל מכס מסוים אמר שהוא שוחרר רק כש'הגיעה הוראה מלמעלה'. זה מגיע לרמי לוי או אושר עד, והיה לחץ מהם דרך אחד השרים בממשלה".
סותם את הטריק הנפוץ
כפי שחשפנו בגלובס, אחת הדרכים לעקוף את החרם הטורקי שהוכרז באפריל האחרון היא על ידי שינוי קל במדינת היעד: במקום שעל תעודת היצוא המוגשת לרשויות הטורקיות ייכתב "ישראל" המוחרמת, כותבים "פלסטין", שממילא הגישה אליה עוברת דרך הנמלים של ישראל. בצורה כזאת, יבואנים ישראלים יכולים להביא סחורה מטורקיה ולהפחית את הנטל הכלכלי שהחרם גורר. זה הביא לנתונים יוצאי דופן של זינוק ביצוא הטורקי ל"פלסטין", מ־9.3 מיליארד דולר ביולי 2023 ל־119.6 מיליארד דולר ביולי השנה. כמובן, יבוא זה אינו באמת מגיע ברובו לידי לקוחות פלסטיניים, אלא מהווה "טריק" ליבוא לישראל.
אך בעוד שרוב משרדי הממשלה מאפשרים לטריק הזה לעבור וכך להקל על יוקר המחיה, משרד החקלאות מסרב. טענת המשרד היא ש"על פי חוק, המדינה המייצאת בה גודלה התוצרת מתחייבת לעמוד בדרישות של מדינת היעד המצוינת על גבי מסמכי המשלוח. לכן, משלוח של תוצרת חקלאית המגיע לישראל ועליו ציון של כל מדינת יעד אחרת, לרבות "פלסטין", מייצר אי הלימה בין ההצהרות על עמידה בדרישות מדינת היעד לבין עמידתו בדרישות היבוא של מדינת ישראל, ואין באפשרות המשרד להסתמך על כך וחלילה להביא לפגיעה ממשית בחקלאות המקומית". כלומר, הם אינם מוכנים להכניס יבוא לישראל כאשר במסמכי המשלוח נקובה מדינה אחרת.
זאת, למרות שעל היבוא לרשות הפלסטינית מוטלת אותה רגולציה ממש כמו על היבוא לישראל, כולל הגנת הצומח שנועדה לשמור על החקלאות הישראלית מפלישת מזיקים. לגבי פירות וירקות (כולל עגבניות, שיובאו בצורה נרחבת מטורקיה עד החרם), צו תעריף המכס אומר במפורש שהדרישות החוקיות כוללות את "ישראל ואוטונומיה", כלומר הרשות הפלסטינית. גם לדברי משרד החקלאות עצמו "כל יבוא של תוצרת חקלאית צמחית המיועד לישראל לרבות לשטחי הרשות הפלסטינית ועובר דרך שטחי ישראל, נדרש לעמוד בדרישות הגנת הצומח של מדינת ישראל". כלומר - אין שום הבדל ברמת הרגולציה. אז מדוע משרד החקלאות טוען שזה עלול לפגוע בחקלאות המקומית?
"דחייה טכנית בלבד"
אלעד ברשאן, מומחה למכס ושילוח בינ"ל, מעיד ש"אמברגו הסחר הטורקי שנכנס לתוקפו באופן מיידי, לא הותיר ליבואנים הישראליים יותר מדי ברירות אלא לחפש פתרונות יצירתיים ליבא סחורות מטורקיה ישירות לישראל". לדבריו "הטורקים, שהפרו ברגל גסה את הסכם הסחר עם ישראל, הותירו 'פתח' שדרכו עדיין ניתן ליבא סחורות ביבוא ישיר, וזאת באמצעות שימוש ביבואן פלשתיני בניירות המשלוח. אך משרד החקלאות החליט שאינו מקבל תעודות בריאות, המאשרות ניקיון ממזיקים ומחלות, רק משום שנקודת הכניסה המוצהרת עליהן היא 'פלשתין', וזאת למרות שלא מדובר על מוצרים פגומים או כאלה שמהווים סכנה לציבור, אלא אותם מוצרים ממש שעברו את כל הבדיקות שאפשרו להם להיכנס לישראל בעבר. כלומר, מדובר בדחיה טכנית בלבד ולא מהותית". דבר זה, לדבריו "מעלה באופן ישיר את יוקר המחיה לצרכנים, ללא תכלית ראויה".
איסור זה משפיע על מגוון פירות וירקות, ובראשן עגבניות שיובאו בצורה המונית מטורקיה. בשל שילוב של קיץ חם במיוחד שפגע אנושות ביבול הישראלי, חסימת החרם מול טורקיה ומחלת כולרה בירדן - המחירים זינקו בעשרות ואף במאות אחוזים ברשתות השיווק. מוצרים נוספים המושפעים הם עדשים מסוגים שונים, ואף זרעי אניס.
גורם המעורה בנושא מעיד שהגנת הצומח במשרד החקלאות אינם פועלים על פי קריטריונים קבועים מראש, אלא כל יבוא דורש אישורים מחדש, וביכולתם לפסול יבוא מכל סיבה שהיא. "הגנת הצומח מחזיקים למעשה בכוח בלתי מוגבל", ובכל זאת "לא סביר שהם עושים את זה על דעת עצמם, בדרך כלל מישהו מוביל אותם". זאת בשל סיבה אידאולוגית, כמו הגנה על הייצור המקומי מפני יבוא זול מטורקיה, או בשל סיבה אישית כמו הגנה על יצרנים מסוימים.
דרישות הגנת הצומח
בינתיים, יבואנים מנסים למצוא מקורות נוספים לעגבניות, למשל מאירופה. יבואן התוצרת החקלאית רועי שפלר מעיד ש"יש מסלול יבשתי שמגיע מפולין לנמל ונציה, וגם מהולנד ובלגיה דרך נמל פיראוס ביוון. אבל בשל העובדה שצריך להוביל את הסחורה במשאיות, התוצאה יקרה: העלות שלי ליבוא עגבניות לארץ זה בין שבעה שקלים מהולנד, לשמונה מפולין. בשביל להרוויח, אני צריך למכור ב־9.5 שקלים, וזה מגיע כבר ל־10 שקלים לק"ג בשוק הסיטונאי". בנוסף, כאמור - "העגבניות עדיין נדרשות לעמוד בתקנות הגנת הצומח המחמירות של ישראל, לרבות קטימת העוקץ שמקצרת את חיי המדף, ושכירת עובדים במדינת המקור שיעברו עגבניה עגבניה, דבר המייקר את העלויות".