ההוצאות הכבדות של המלחמה, שנמשכת כבר כמעט שנה, החלו לתת את אותותיהן גם בכלכלה. לפי נתונים עדכניים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר בשיעור חריג של קרוב ל-1%, הצמיחה של המשק נבלמה, ההשקעות בהייטק בנסיגה, מחירי הדירות ממשיכים לזנק, הייצוא יורד, הריבית בישראל היא מהגבוהות במדינות המערב, ואלפי עסקים של מפונים ומגויסים נקלעו לקשיים.
המשמעות של כל הנתונים האלה היא עלייה נוספת ביוקר המחייה, העלאה במע"מ ובשאר המיסים העקיפים, ושורה ארוכה של גזירות כלכליות שיפגעו בשכר, בקצבאות, בשירותים הממשלתיים, וברמת החיים של כולנו.
מי שחשב שניתן לנהל מלחמה כל כך ממושכת ללא פגיעה בכלכלה וברמת החיים של תושבי ישראל, פשוט לא מבין את גודל והיקף ההוצאות שהמלחמה גורמת. ההוצאות הישירות של המלחמה בחימושים, בכוח אדם, בלוגיסטיקה ובימי מילואים, מסתכמות עד עכשיו ביותר מ-100 מיליארד דולר. וזה עדיין לא הסתיים. לסכומי עתק אלה יש להוסיף עוד עשרות ואולי מאות מיליארדים שיידרשו לשיקום יישובי הצפון ויישובי העוטף בדרום, שיקום עסקים שקרסו, בנייה מחדש של הצבא וחידוש מחסני החירום שהתרוקנו, והגדלת ההשקעות בתשתיות שיובילו לחידוש הצמיחה הכלכלית.
לא מייבאים עגבניות אז הן מתייקרות ב-37%
נתוני המדד שהתפרסמו אתמול הפתיעו לרעה. מדד חודש אוגוסט עלה ב-0.9%, והקפיץ את האינפלציה השנתית לשיעור של 3.6%. בעוד שהאינפלציה בכל העולם המערבי יורדת, אצלנו היא עולה, בעיקר בגלל ההשלכות של מלחמת חרבות ברזל על המשק כולו.
מצד אחד המלחמה גרמה לירידה בייצור ובתפוקות ובייצוא של ענפי משק רבים, ומצד שני, הוצאות הממשלה שגדלו במיליארדים רבים לא קוזזו על ידי קיצוצים שנדרשו בכספים הקואליציוניים, במשרדי הממשלה המיותרים, ובתקציבים שאינם תורמים לצמיחת המשק.
הקשיים הכלכליים שישראל מתמודדת איתם הם ברובם תוצאה ישירה מכניסת המשק לתקופת לחימה ממושכת. החות'ים שגרמו לסגירת מיצרי באב אל מנדב בפני אוניות עם מטען לישראל, גרמו לכך שספינות שעושות את דרכן מהמזרח הרחוק לישראל נאלצות לעשות עיקוף גדול בנתיב השיט שלהן. כתוצאה מכך, חלה התייקרות משמעותית במחירי התובלה הימית. התייקרות זו מתגלגלת אל כל הסחורות שמיובאות לישראל על גבי הספינות הללו.
נשיא טורקיה הטיל חרם על ייצוא סחורות לישראל בגלל המלחמה בעזה, וכתוצאה מכך חלה התייקרות במחירי העגבניות, שעלו בחודש אוגוסט בשיעור של 37%. התייקרויות נרשמו גם במרבית חומרי הבנייה המיובאים מטורקיה, ופוגעות בענף הבניה (מלט, ברזל, מרצפות, חלונות, פיגומים וכד').
במקביל, נוצר מחסור זמני בכלי רכב חדשים שמיוצרים בטורקיה ולא מגיעים יותר לארץ. הרכבים החליפיים שמגיעים בימים אלה מאירופה ומאסיה, יתייקרו בגלל מקורות האספקה היקרים יותר, וההובלה הימית היקרה יותר.
גם המצב הבטחוני בעוטף עזה ובגבול הצפון, שהם אזורים חקלאיים ברובם, תרמו להתייקרות התוצרת החקלאית המקומית בגלל היבולים הקטנים יותר. גורם נוסף להתייקרויות בענפי החקלאות והבנייה נעוץ בעזיבה של הפועלים התאילנדים ואיסור על כניסת פועלים פלסטינים.
עלייה של אחוז אחד במדד יכולה להיות ירידה מתחת לקו העוני
המלחמה הביאה לירידה בתפוקות של אנשי המילואים, של המפונים מהצפון ומהדרום ושל אותם עסקים קטנים שלא הצליחו לשרוד את השנה האחרונה. היא גם הביאה להקטנה בהיצע הדירות ועקב כך להתייקרות נוספת במחירי הדירות והשכירות.
לעליית המדד הגבוהה של החודש האחרון (אוגוסט), ולחששות מהתגברות האינפלציה, ישנן השלכות מרחיקות לכת על המשק הישראלי. אינפלציה גבוהה פירושה שנגיד בנק ישראל לא ימהר להוריד את הריבית הגבוהה, בניגוד לארה"ב ואירופה, שם כבר החלו בהורדת הריבית. ריבית גבוהה מייקרת לכולנו את ההלוואות, המשכנתאות ומשיכות-היתר בבנקים. במקביל, היא מפחיתה את כדאיות ההשקעות במשק ותורמת לירידה בצמיחה.
לריבית הגבוהה יש השפעה גם על מחירי הדירות, שהגיעו בימים אלה לשיאים חסרי תקדים. קבלנים שזקוקים להלוואות כדי להתחיל בבנייה, נמנעים מלקחת אותן בגלל הריבית הגבוהה, וכך קטן היצע הדירות והמחירים ממשיכים לעלות.
אינפלציה גבוהה גורמת גם לשחיקת שכר, והיא מגדילה את הפערים החברתיים. באופן טבעי, העשירונים העליונים סובלים פחות מעליות המחירים, בעוד שעבור העשירונים התחתונים, כל עלייה של 1% במדד יכולה להעביר אותם אל מתחת לקו העוני. אינפלציה גבוהה עלולה להגביר בריחה מהשקל למטבעות אחרים, יציבים יותר, כפי שקרה בעבר הלא רחוק.
גם נתוני הצמיחה שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאוד מאכזבים. באוגוסט המשק צמח ב-0.2% בלבד, מה שמשקף קצב צמיחה שנתי של 0.7% בלבד בתוצר. בהינתן שקצב גידול האוכלוסייה עומד על 2% בשנה, הרי שמדובר בצמיחה שלילית של כ-1.3% בתוצר לנפש. צמיחה שלילית בתוצר לנפש משמעותה שהמשק הישראלי הולך אחורה, ואיתו, רמת החיים של כולנו.
הכותבת היא ראש המחלקה למימון ולימודים כמותיים. הפקולטה למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל