זה קורה לכולנו – אנחנו חוזרים הביתה אחרי יום ארוך ומדליקים את האור, את המזגן ואת המחשב, בלי לחשוב פעמיים. אבל מאחורי הפעולות הפשוטות האלה מסתתר עולם שלם של מערכות אנרגיה שמתפתחות ומשתנות כל הזמן. דמיינו לעצמכם מצב שבו לא רק תחנות הכוח הגדולות מספקות את החשמל לביתכם, אלא גם עשרות ספקים קטנים ומקומיים – כל אחד מהם תורם את חלקו ממגוון מקורות אנרגיה דרך רשת חשמל חכמה. מדובר בתופעת "הזנב הארוך", שמגיעה גם אל שוק החשמל בישראל, ויכולה לשנות את כללי המשחק בדרך שבה כולנו צורכים חשמל.
מחקר שפורסם לאחרונה בחן איך הביזור של שוק החשמל מאפשר שילוב של מקורות אנרגיה ירוקה, חיסכון בעלויות ושיפור באמינות האספקה, ומתאים להגדרה של זנב ארוך. אף על פי כן, הוא גם מציב אתגרים מורכבים שידרשו חשיבה מחודשת על ניהול משק האנרגיה בישראל ועל ההשלכות של ביזור החשמל על הסביבה.
מה זה זנב ארוך?
המונח "זנב ארוך״ מתאר התפלגות מכירות שבה מגוון גדול של מוצרים או שירותים נמכרים בכמויות קטנות, אבל במצטבר הם מהווים נתח משמעותי מהשוק. תופעת הזנב הארוך נוצרה בזכות פלטפורמות אינטרנטיות וטכנולוגיות דיגיטליות שמאפשרות לספקים להציע מגוון רחב של מוצרים, גם אם הביקוש לכל אחד מהם קטן. במקביל, לצרכנים יש כלים לבצע חיפוש בטכנולוגיות מתקדמות שמדייק את מציאת המוצר שהם מחפשים, ושחושפים אותם למוצרים שלא הכירו קודם לכן. כך נוצר ״זנב ארוך״ שמורכב משפע של מבחר לצד אפשרויות בחירה מותאמות אישית.
דוגמה בולטת לתופעת הזנב הארוך מעולם הקמעונאות היא חברת אמזון. החברה הצליחה להגיע לפלח שוק עצום, שעונה על צרכים אישיים ומגוונים, באמצעות הנגשת פלטפורמה דיגיטלית לספקים קטנים רבים שיכלו להיכנס באמצעותו לשוק. למשל, מחקר שהשווה את כמות הספרים שניתן למכור בחנות ספרים מצא שלא רק שאמזון מציעה מבחר גדול יותר משמעותית, אלא שכ-40 אחוז מהמכירות הם ספרים שכלל לא מוצעים למכירה בחנויות. דוגמה נוספת מעולם התיירות היא חברת אייר בי אנד בי. החברה יצרה את הזנב הארוך של שוק הלינה שמורכב מאפשרויות שלא ניתן למצוא בבתי המלון המסורתיים, וגם יצרה ערך מוסף לספקים קטנים כמו בעלי נכסים להיכנס לשוק ולהפוך לחלק משמעותי מהשוק הכולל.
מה הקשר לשוק החשמל?
הקשר בין "זנב ארוך" לסביבה ולחשמל נובע מהמעבר למערכת חשמל מבוזרת, שבה מספר רב של יצרני אנרגיה קטנים תורמים לייצור הכולל. כמו בזנב הארוך בצרכנות, שבו הרבה מוצרים נישתיים יוצרים יחד השפעה משמעותית, כך גם במערכת חשמל מבוזרת, כל יצרן קטן (כמו פאנלים סולאריים או טורבינות רוח קטנות) תורם לשוק האנרגיה הכולל. החידוש כאן הוא בכך שהמערכת המבוזרת מאפשרת לשלב מקורות אנרגיה מתחדשת בקלות רבה יותר, מה שמוביל להפחתת פליטות גזי חממה וגם תורם לקיימות המקומית. המערכת המבוזרת מגבירה את הגמישות ואת היעילות של רשת החשמל, ולצד זאת מציבה אתגרים חדשים בניהול ובאיזון של מערכת מורכבת ורבת משתתפים.
פרופ' יעל פרג, מומחית למדיניות אנרגיה מבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, יחד עם ד״ר שירי צמח-שמיר מבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן וד״ר נעמה טשנר מהמחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מובילות מחקר במימון הקרן הלאומית למדע, שאחת ממטרותיו היא להבין את השפעת מבנה הזנב הארוך על היבטים של ביטחון אנרגטי, קיימות סביבתית וצדק חברתי. המחקר, שמתמקד בשינויים המתרחשים בשווקי החשמל, מצביע על כך שהזנב הארוך במערכת החשמל נוצר בשל המעבר למערכת מבוזרת שמביאה איתה שפע של הזדמנויות יחד עם איומים חדשים שלא התמודדנו איתם בעבר.
במאמר, שלו שותף גם הדוקטורנט אלעד שביב, ושעוסק ביתרונות ובחסרונות של מבנה זנב ארוך ברשת הוֹלָכַת החשמל, ניתן ללמוד על השינויים שמתרחשים במשקי חשמל בעולם. שווקי חשמל עוברים דה-רגולציה, פיתוחים טכנולוגיים ומאמצים להפחתת פליטות של גזי חממה כמו חוק ההשקעה בתשתיות והחוק להפחתת הגירעון המדיני בארצות הברית, שמקדמים בין היתר השקעה בייצור אנרגיה מקומית וקידום של אנרגיה נקייה. חוקים אלו יוצרים הזדמנויות לפיתוח וליישום טכנולוגיות לייצור אנרגיה וזמינות לקהלים מגוונים.
ייצור בקנה מידה קטן ובינוני הופך להיות זמין וזול, כמו שימוש בפאנלים סולאריים על גגות, בטורבינות הידרואלקטריות קטנות, במערכות חימום אזוריות, במשאבות חום ובדודי שמש. נוסף על כך, רשת חכמה (Smart Grid), טכנולוגיות מתקדמות כגון חיישנים, ויכולות ניתוח של ביג דאטה (נתוני עתק) מאפשרות שירותים חדשניים כמו תחזיות מדויקות יותר של הפקת חשמל ביחס לביקוש, תמחור בזמן אמת וגילוי תקלות תפעוליות. פן נוסף הוא יצירת תחנות כוח וירטואליות שמורכבות מאוסף של מקורות אנרגיה קטנים המנוהלים יחד כחלק מהרשת, כדי לתפקד כמו תחנת כוח אחת. התחנה הווירטואלית משמשת תחנת כוח לכל דבר, אך בניגוד לתחנות כוח מסורתיות, היא בנויה ממקורות מבוזרים ולא ממקור מרכזי אחד.
באירופה, למשל, מייחסים לרכבים החשמליים תפקיד מרכזי בשווקי החשמל המבוססים על הזנב הארוך. טעינה דו-כיוונית מאפשרת לרכבים חשמליים לספק חשמל ושירותים נוספים לרשת, וגם לשמש מקור אנרגיה לבית או לאזורים ללא רשת חשמל, מה שמגוון את פתרונות האנרגיה הקיימים.
הזנב הארוך בשוק החשמל: למה זה טוב?
בהתייחס לשוק החשמל בישראל, מסבירה פרג, הרפורמה במשק החשמל, השינויים הטכנולוגיים שמאפשרים ירידת מחירים של האנרגיות הירוקות ויעדי הפחתת פליטות גזי החממה, מביאים לכניסה של שחקנים רבים לשוק החשמל. בין השחקנים הללו אפשר למנות יזמים בתחום האנרגיה המתחדשת, חברות הקשורות בטעינה של רכבים חשמליים, חברות שמנתחות נתונים ומספקות תחזיות לייצור ולצריכה, גופים מממנים ועוד. כל אלה יוצרים שוק חשמל בעל מאפיינים של זנב ארוך. השוק המתהווה מאפשר האצה של מעבר למערכת מבוזרת ודלת פחמן. אך לצד היתרונות של שוק בעל מאפייני זנב ארוך, יש גם אתגרים חדשים שצצים על פני השטח ולכן, ״חשוב לזכור שהמבנה המבוזר דורש מאיתנו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו מנהלים את מערכת האנרגיה שלנו, עם דגש על הבטחת אמינות, זמינות, ומחירים הוגנים״, מדגישה פרג.
לדברי פרג, יתרון מרכזי של הזנב הארוך הוא הגברת התחרות והיכולת להפחית מחירים ועלויות, תוך מתן שירות טוב יותר לצרכנים. ייצור חשמל קרוב לצרכנים, למשל, יכול להפחית את העומס על תשתיות מרכזיות. נוסף על כך, הזנב הארוך מאפשר גמישות רבה יותר בהתמודדויות עם שינויים בביקוש ובאספקה.
עם זאת, הכניסה של שחקנים רבים בעלי אינטרסים מגוונים לשוק תחרותי מקשה על האכיפה, מקטינה את הוודאות הרגולטורית ומקשה על גיוס הון להשקעות בנכסי אנרגיה לטווח הארוך, ובכך פוגעת ביכולת של המדינה להבטיח שאספקת החשמל תהיה אמינה וזמינה בכל עת גם בעתיד. כמו כן, הביזור יוצר אתגרי ניהול חדשים, כמו הצורך בתיאום בין השחקנים השונים או הגנה על תשתיות.
גם מההיבט הסביבתי, המחקר מצביע על כך שהביזור יוצר אתגרים נוספים, כמו יצירה של זרמי פסולת חדשים שדורשים טיפול, כגון פאנלים סולאריים או סוללות. בישראל, כמו מקומות אחרים בעולם, עדיין אין פתרונות זמינים וכלכליים לטיפול בכמויות גדולות של פסולת כזאת. "הזנב הארוך הוא תוצר של מבנה שוק מבוזר ומורכב, שדורש גמישות רבה מצד הרגולטורים כדי להתמודד עם האתגרים שהוא מציב," מוסיפה פרג.
המעבר למערכת אנרגיה חדשה הוא בלתי נמנע. אנחנו כבר בעיצומו של השינוי, והשאלה היא לא האם נוכל להתמודד, אלא איך נעשה זאת בצורה הטובה ביותר. המחקר קורא לקידום מדיניות התואמת את מאפייני השוק החדש, כך שהמהפכה האנרגטית תועיל לכולם, ולא רק למעטים. בסופו של דבר, עם תמריצים, רגולציה ותכנון מתאימים, נוכל להבטיח שהמעבר למערכת אנרגיה מבוזרת לא רק יצליח, אלא גם יעצב עתיד סביבתי טוב יותר, נקי והוגן.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה