סמוטריץ' מתנגד למיגון, ותושבי שדרות תקועים ללא רכבת למרכז לפחות עד 2026

מיד עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הודיע אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן על סגירת מסילת הרכבת שמחברת את שדרות ישירות למרכז הארץ, והיא לא שבה לפעול מאז, על אף שמרבית התושבים חזרו לבתיהם.

הסיבה: בחלוף שנה מה־7 באוקטובר, בממשלת ישראל עסוקים בעיקר בלהתווכח. במשרד הביטחון ובצה"ל עדיין לא הגיעו למסקנות סופיות לגבי סטנדרט המיגון הדרוש והם ממשיכים להחמיר אותו כך שהאומדן התקציבי הוכפל כבר פעמיים, בעוד ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסרב לתקצב אותו כי לטענתו יש "להסיר את האיום". משרד התחבורה מצידו במחלוקת עם משרד הביטחון על שאלת התקצוב.

אם יוחלט לבסוף לבנות את המיגון, משך העבודות מוערך בשנתיים לפחות. מי שמונה לפתור את הבעיה לפי כחצי שנה הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, אלא שהדיונים מתנהלים בעצלתיים והחלטות עדיין לא התקבלו. בינתיים, התושבים נאלצים לקחת רכבת לבאר שבע וממנה לנסוע לתל אביב במסע ארוך ומייגע, או לנסוע בשאטלים שמפעילה רכבת ישראל לתחנת אשקלון וממנה להמשיך צפונה. אפשרות נוספת היא לנסוע באוטובוסים למרכז הארץ. בשורה התחתונה, הדרך מתארכת.

הבעיה צצה עוד ב־2014

תחנת הרכבת שדרות ממוקמת על מסילת אשקלון-באר שבע וממזרח לכביש 34. היא נחנכה בשנת 2013 והביאה בשורה לנגב המערבי בקיצור זמני נסיעה, ובפיתוח נדל"ני משמעותי סביב התחנה. כך במשך השנים שדרות התרחבה בפרויקטי בנייה רבים לכיוון תחנת הרכבת, שכנהוג בישראל הוקמה בפאתי העיר. בשנת 2022 רכבת ישראל תכננה להקים מתחמי מסחר ומשרדים על התחנה, ובמאי האחרון הוותמ"ל החליטה להפקיד תוכניות להקמת שכונה חדשה עם אלפי יחידות דיור בסמיכות לה.

אולם, בגלל המציאות הביטחונית המסילה הייתה נתונה תחת אש מאז פתיחתה. בזמן מבצע צוק איתן ב־2014 הנסיעות בקו נחסמו עקב חשש מירי טילים נגד טנקים מרצועת עזה, והשירות התחדש עם הפסקת האש. בשנת 2018 שוב הופסקה תנועת הרכבות מספר פעמים בעקבות שריפות שפרצו סביב המסילה ובשל חשש לירי מהרצועה, וזה קרה שוב גם בשנת 2019.

כאמור, ב־7 באוקטובר נסגרה התחנה, והקו למרכז הארץ הושבת. חמישה חודשים לאחר מכן התחנה שבה לפעילות חלקית אך הנסיעה ממנה מתאפשרת כיום רק לכיוון דרום - לנתיבות, אופקים ובאר שבע. מאז התקיימה סדרת דיונים בין משרדי הממשלה. תחילה נטען על ידי פיקוד העורף ופיקוד הדרום כי נדרש להקים חומת מגן, אך בהמשך הסתבר כי הפתרון המוצע לא מספק והתווספו לתכנון מכשולים טכנולוגיים מתקדמים. כך זינק האומדן המיועד מ־200 מיליון שקל ל־800 מיליון שקל.

בהמשך, החלו המחלוקות סביב השאלה מהיכן יגיע המימון - האם משרד הביטחון יישא בעלויות או משרד התחבורה. לאחר מכן הגיעה התנגדות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לעצם המיגון. "אחת ממטרות המלחמה היא להסיר את האיום ולהשיב את הביטחון לתושבי הדרום. לתמיד. לא עוד מיגון, לא עוד להתחבא מאחורי קירות וגדרות, התחייבנו להסיר את האיום וכך בעזרת השם יהיה", נמסר מלשכתו של סמוטריץ'. עוד נמסר, כי "ההחלטה על סגירת קו הרכבת היא של צה"ל ולדעתו של שר האוצר נכון היה לפתוח אותה לתנועה כבר מזמן והשר אומר זאת בכל הזדמנות".

ואולם, לגורמים בממשלה ששוחחו עם גלובס לא ברור מי ייקח על עצמו את האחריות לפתוח מחדש את הקו ללא מיגון. אזעקות עדיין נשמעות בדרום, וביום ב' גם בגוש דן בעקבות ירי מרצועת עזה, אז בוודאי שלא ניתן להבטיח שלא יהיו נסיונות לירי על המסילה.

בחודש שעבר ראש עיריית שדרות אלון דוידי התארח בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוא תקף את התנהלות הצבא והתייחס גם לרכבת: "מדברים על הכרעת חמאס ברפיח כשהרכבת מצפון לא יכולה לנסוע לשדרות, זה הסממן הראשון של האם המצב הביטחוני משתנה. אם הצבא לא יודע לאפשר לרכבת לנוע צפונה משדרות זה אומר שהוא לא עומד במשימה שלו".

לגלובס אמר דוידי שזה "אבסורד שהצבא לא מאפשר לרכבת לחזור לפעול ובמקביל יש דיבורים על השקעה של 800 מיליון שקל במיגון וסגירת הרכבת לשנתיים".

לדבריו, "המדינה עשתה מאמצים כבירים כדי שתושבי העוטף יחזרו לבתיהם, הרכבים נוסעים בכבישים 34 ו־232, אבל ברכבת, שזה עורק תחבורה ראשי, לא מאפשרים לנסוע. המשמעות היא שמבחינת הצבא המלחמה עדיין בעיצומה בעזה והאיומים עדיין קיימים, כך שיש להמשיך להשמיד את אויבינו ובד בבד לעשות מה שנדרש כדי לסכל איומים על הרכבת כדי שתעלה שוב על המסילה - שנה לאחר שהושבתה".

באפריל האחרון ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן קיימה דיון בנושא. ח"כ דבי ביטון, תושבת שדרות, תהתה איך עד ה־6 באוקטובר לא חשבו שצריך חומה וכיצד ייתכן שאמרו לתושבים שאפשר לחזור לעיר אבל את הרכבת משביתים, וקראה למגן בהקדם את המסילה. מנגד ח"כ עודד פורר אמר כי "ברחובות יש תחנת רכבת ואין חומה שמגינה מירי נ"ט, אם גם אחרי ה־7 באוקטובר נידרש להקים חומות בשדרות סימן שלא למדנו כלום". כך גם הפעלת קו הרכבת לשדרות נהפכה מדיון מקצועי לדיון פוליטי.

באותו הדיון נציג אגף המבצעים בצה"ל, סא"ל ירין עמר, הסביר כי בהתאם להערכת המצב החליט צה"ל שקטע של 4.4 קילומטרים, מיד מרדכי ועד דרומית לנחל שקמה, חשוף לאיום של חוליות נ"ט שיכולות לבצע ירי על הרכבת, ומול האיום הזה ישנה תוכנית מיגון.

יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן שאל מי יממן את המיגון וסא"ל עמר השיב כי יש תוכנית מוכנה אך הוא לא יוכל להתייחס למימון ותקצוב כי אינו בקיא בנושא. ביטן קרא למגן בהקדם ולהעביר את הפרויקט לביצוע רכבת ישראל.

מי ייבצע?

בדיון הפומבי הזה הציבור יכל להיחשף, ולו במקצת, לכאוס השורר בממשלה סביב פתיחת הקו. מי שמונה לעשות סדר ולהכריע הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, אלא שמלבד החלטה לתקצב את התכנון, עדיין לא התקבלו החלטות ביחס לביצוע הפרויקט.

זמן הביצוע המוערך הוא כשנתיים, ובינתיים תושבי הנגב המערבי כבר הפסידו שנה אחת עד שיוכלו לשוב ולהשתמש ברכבת. במשרד ראש הממשלה טוענים שיש מתווה, אך גורמים בממשלה מסרו לגלובס שעדיין לא הוסכם על מתווה ולא על מקור תקציבי. עדיין לא ברור האם תקציב המדינה ל־2025 יכלול את המיגון.

בארגון 15 דקות אמרו לגלובס כי "זה פשוט טירוף ששנה אחרי מתקפת 7 באוקטובר ועדיין אין פתרון לתושבי שדרות והאזור שמבקשים לנסוע ברכבת. המחלוקת בין משרדי הממשלה נמשכת ומי שנופלים בין הכיסאות הם משתמשי התחבורה הציבורית. לצערנו, הדבר מביא לעלייה גוברת בשימוש ברכב הפרטי באזור, כיוון שאין אלטרנטיבה מספקת. זוהי עוד דוגמה לאוזלת היד של הממשלה וחוסר התפקוד שלה - וכך המדינה במקום לספק לנו פתרונות הגעה, דוחפת את הציבור אל הרכב הפרטי מחוסר ברירה. אנו דורשים כי הממשלה תגיע לסיכומים כיצד ואיך ניתן לפתוח את התחנה באופן בטוח עבור התושבים".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס