חודשים עברו מהעימות האלים שהתרחש באמסטרדם, בו נפגעו 150 ישראלים שבאו לראות משחק של מכבי תל אביב מול אייאקס אמסטרדם. רובם עדיין מדממים, מנסים להשתקם פיזית ונפשית, מחפשים עוגן, אך המדינה "לא באירוע" לדבריהם, וגם לא מועדון "מכבי תל אביב" שנעלמו לגמרי מאז.
"התחילו שמועות שתוקפים אוהדים בכיכר דאם. היינו בשוק, רק 10 דקות קודם קיבלנו המון אהבה מהאוהדים של אייאקס, דיברנו איתם במטרו, אמרו שיבואו לישראל", מספר אופק זיו, בן 27 מפתח תקווה, שקיבל אבן לראש ודימם ברחוב.
"אבל אז, כשיצאנו מהמטרו, הבנו את הבעיה, וחבל שלא יצאנו כל האוהדים יחד – יצאנו בתפזורות, אחד-שניים", הוא ממשיך. "אני יצאתי עם חבר, אחרי כמה רגעים בדיוק כשאני מוריד את החולצה של מכבי שלא יזהו אותי, החבר לא רצה, אמר שאין מה לפחד. באותו רגע קיבלתי אבן בראש מרכב חולף תוך כדי נסיעה והתחלתי לדמם מהראש".
"המלון שלנו היה מרוחק יותר, אבל היינו חייבים להגיע לכיכר דאם, שם המלונות של רוב הישראלים. אחרי כמה מטרים זרקו עלינו חזיז, זה הרעיד את הרחוב – משהו עצום", מתאר זיו. "ואז אנחנו רואים ממרחק 20-30 מטרים קבוצות של מוסלמים רודפים אחרי אוהדים שלנו. אמרתי לחבר שאיתי שיוריד את החולצה או שאני אלך לבד, הצטרף אלינו ילד בן 15 שהיה לבד, ואז למזלנו הגיעה פתאום מונית, הכנסתי בכוח את הילד בן ה-15 וברחנו משם".
"מילאתי טפסים של ביטוח לאומי ולא חזרו אלי", אומר זיו. "אני בשיקום נפשי מאז מה שקרה, לקחתי את זה קשה מאוד נפשית. אני מאז סגור יותר, חסר מנוחה, זה משפיע על הזוגיות שלי, אני בקושי מתקשר עם אשתי, יש לי בעיות שינה, זו ממש טראומה. אני עובר לחו"ל עכשיו, החלטתי לעשות רילוקיישן גם בגלל מה שקרה, הכי רחוק, לרפובליקה הדומיניקנית, ואני מפחד להישאר עם זה. אין אף גורם מהמדינה שעזר או עוזר לי".
נפצע בעוטף עזה, נפגע באמסטרדם
"בני התגייס ליחידה מובחרת, נלחם בעוטף עזה ונפצע ב-7 באוקטובר. קיבל רסיסים של כדורים ברגל, ובעקבות המקרה נאלץ להשתחרר מצה"ל", מספר יענקלה מצרי, 60. "הוא היה מדוכדך שאינו יכול לחזור להילחם עם החברים שלו ואז פתאום הוא אמר לי שיש משחק של מכבי באמסטרדם, רציתי לעודד אותו, שאולי יפתח ויספר, והחלטנו ליסוע, לחוויה של אבא ובן".
"לא פחדתי לטוס תוך כדי מלחמה, רציתי שהילד ישתחרר", ממשיך מצרי. "נסענו והיה כיף בהתחלה, אווירה מחשמלת, ראינו המון ישראלים. הסתיים המשחק, יצאנו ברכבת הראשונה, ירדנו בתחנה המרכזית. התחלנו ללכת עם עוד 2-3 אוהדים, הבן שלי אומר לי פתאום 'אבא – רודפים אחרינו'".
"חשבתי שהוא מדבר סתם, ואז הוא אומר לי תראה יש דגלים 'פרי פלסטיין'. הסתובבתי וראיתי שהוא צודק, אמרתי לו שנעבור את הכביש", מספר מצרי. "איך שאנחנו באים לעבור התחילו לתת לנו מכות בגב ובראש, זעזע לי את המוח, נכנסנו לבר קטן כזה, ואז הוציאו אותנו כי אמרו שמפחדים להתעסק עם המוסלמים".
"אחרי שיצאנו מהבר באה עוד קבוצה שנתנה לנו מכות עם אלות בפנים. שברו לי שיניים מקדימה, ירד לי דם", הוא ממשיך. "רצנו להובר, התחילו לשרוף פחים צמיגים, כל הכבישים סגורים – הנהג היה טורקי במונית אמר לנו לסגור תריסים להוריד צעיפים – עד שהגענו למלון יצאה נשמתינו".
מפחד ללכת ברחוב
"מאז מה שקרה, אני מפחד ללכת ברחוב, הוצאתי רישיון לנשק", מספר י', בנו של מצרי. "האמת? אני מאוכזב גם ממכבי תל אביב, יש להם אחריות, והם נעלמו לגמרי. יש לי 3 שברים במפרק של הלסת, לאבא שברים בשיניים ובלסת. אמסטרדם החזיר לי את ה-7 באוקטובר. רק בשבוע שעבר סיימתי חלק ראשון של השיקום - עד עכשיו לא אכלתי בכלל אוכל מוצק, רק נוזלים, דייסה, מרקים מקשית".
"יש לי המון שברים בלסת, אני בטיפולי שיניים. יש לי עסק עצמאי בתחום השכרת מפות ומפיות להסעדה, אך אני לא מצליח לעבוד מאז האירוע, כל הזמן בטיפולים, בשיקום", אומר יענקלה מצרי. "בהתחלה נתנו לנו למלא טפסים של נפגעי האיבה. מילאנו כל מה שצריך, התקשרו מהמשטרה לקחו פרטים, ונעלמו, לא חזרו אלינו. זה פיגוע לכל דבר, אנחנו בטראומה. אני והילד".
ממכבי תל אביב נמסר בתגובה: "במסגרת האירועים שאירעו לאחר סיום המשחק באמסטרדם ובמהלך השבועות שלאחר מכן, מועדון הכדורגל מכבי תל אביב אסף עדויות ופנה לכל אוהד שנפגע לרבות סיוע בדרכים שונות ובין היתר, עזרה משפטית והפנייה לגורמים המקצועיים של המדינה שטיפלו בנושא. כל האוהדים שפנו אל המועדון וגם אלו שהגענו אליהם בצורה עצמאית קיבלו עזרה ומענה מטעם המועדון לרבות מפגשים עם שחקנים ושיחות טלפון מצד גורמים במועדון".
מביטוח לאומי נמסר בתגובה: "חוק נפגעי פעולות איבה קובע שמי שמוכר כנפגע איבה הוא מי שנכח ויש לו פגיעה באירוע איבה ושהאירוע הוגדר כאירוע איבה. האירוע אכן הוכר כאירוע איבה, אך לא כל מי שהיה שם נפגע ויש לו לקות. מי שקובע מיהו נפגע איבה - זה הרשות המאשרת במשרד הביטחון - רק לאחר האישור שלהם זה עובר לביטוח הלאומי לטיפול".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "כמקובל, כל בקשה שמגיעה לרשות המאשרת במשרד הביטחון נבחנת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק. גם במקרה המדובר בקשות שהוגשו וענו על דרישות הדין אושרו".