הפגיעה בתנאים הסוציאליים של משרתי המילואים: יואב שמחי, יושב ראש ההסתדרות הלאומית, הוציא מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה לטפל בדחיפות בתשלומי תגמולי חיילי המילואים על ידי המוסד לביטוח לאומי.
במכתב, הוצבה דרישה להבטחת זכויותיהם המלאות של חיילי המילואים המועסקים כמאבטחים, לצד דרישה לשיפוי מלא של חברות אבטחה בגין מאבטחים המועסקים על ידם, ואשר גויסו למילואים עקב מלחמת חרבות ברזל. זאת, מאחר ויותר מ-30% מעובדי האבטחה גוייסו בצו 8.
לטענת יו"ר ההסתדרות, לקונה בחוק ביטוח לאומי מפלה לרעה עובדי אבטחה, ומונעת מהם לקבל תשלומי רכיבים כמו דמי חופשה והפרשות פנסיוניות. רבים מעובדי האבטחה, שרובם צעירים משוחררים, נמצאים בחזית הלחימה. זאת, כשהענף הוא מהנדרשים ביותר למשק בתקופה הזאת. במקביל, העובדים גם לא נהנים מהתנאים המשופרים בעקבות צו ההרחבה בענף, שבא לפצות על השכר הנמוך יחסית.
יו"ר ההסתדרות הלאומית פנה במכתבו גם לשר האוצר, בדרישה לפתור את הלקונה ולדאוג לעובדים: "חברות האבטחה נאלצות להתמודד עם מציאות של תשלום נלווה שכר בהיקף של מיליוני שקלים ללא קבלת כל החזר מהמוסד לביטוח לאומי, ומי שייפגע בסופו של דבר זה העובדים".
כך נכתב: "נוכח צו השעה ודחיפות הסוגייה שאינה סובלת כל דיחוי, הריני מבקש לפנות אליכם ולדרוש כי לאלתר יוסדר תשלום תגמולי חיילי המילואים על ידי המוסד לביטוח לאומי. זאת, לרבות הסדרת תשלום כלל נלווי השכר וזכויותיהם הסוציאליות, שכן נכון למועד כתיבת שורות אלו, תשלום זכויותיהם הסוציאליות מצויות בסכנה – לאור העדר שיפוי סכומים אלו על ידי המוסד לביטוח לאומי".
לפי המכתב, עניין זה עשוי לא לאפשר לחברות האבטחה (המעסיקות את חיילי המילואים) לשאת בכל העלויות הכרוכות בתשלומים לעובדים. "נוכח המלחמה, גויסו מאות ואלפי מאבטחים המועסקים בחברות האבטחה לשירות מילואים פעיל – מציאות חריגה ביותר שאליה איש לא ציפה. בימים אלו, על חברות האבטחה להעביר לידי חיילי המילואים המועסקים אצלה את התגמולים אשר הועברו אליהן מטעם המוסד לביטוח לאומי. אלא שתגמולי המילואים המועברים לחברות האבטחה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אינם כוללים תשלומים לרכיבים נלווים, כגון חופשה, מחלה, הבראה, דמי חג, והפרשות פנסיוניות (גמל, פיצויי פיטורים וקרן השתלמות)".
במכתב נטען שחברות האבטחה הבהירו כי לא יוכלו לשאת על גבן תשלום של מיליוני שקלים ללא קבלת שיפוי מידי המדינה, בעיקר נוכח העדר יכולת לצפות אירוע גיוס כה משמעותי והמוני של עובדיהם, לתקופה כה ארוכה ובלתי קצובה – ומדובר בעניין כלכלי נכבד שאותו לא הביאו בחשבון במסגרת ההתקשרויות המסחריות השונות.
ההסתדרות הלאומית סבורה כי בעת זאת בפרט, חלה חובה מצד המדינה בכובעה כמגייסת את חיילי המילואים, ואף כמזמינה משמעותית ועיקרית של שירותי האבטחה, לשפות את חברות האבטחה ברכיבי נלווה השכר וההפרשות הפנסיוניות של המאבטחים. כמו כן, לדברי ההסתדרות, על המדינה לוודא כי מלוא השכר ועלויות השכר מתקבלות ללא כל דיחוי, במיוחד כאשר מדובר בחברות עתירות עובדים שמעצם עיסוקן, אחוז גבוה מאוד מבין עובדיהן מגויסים.