הדור הצעיר נסמך יותר על ההורים שלוקחים הלוואות כדי לממן את אורח החיים שלהם, מלימודים ועד קניית דירה. זאת בניגוד למתרחש במדינות אחרות. בפועל, הנטל הפיננסי נסחב במשך עשורים קדימה.

הנתונים האלה עולים ממדד דירוג האשראי אותו מפרסמת האפליקציה הפיננסית קפטן קרדיט, שהשווה ממוצעי דירוגי אשראי לפי חתכים שונים כגון שכבות גיל, עיר מגורים ושכירים ועצמאים.

בדירוג שכבות הגיל, פנסיונרים (65 ומעלה) הם בעלי דירוג האשראי הממוצע הגבוה ביותר – נתון הגיוני שכן בגילאים כאלו, לרוב, כבר אין "עומס פיננסי" וצריכת האשראי או הסיכון הפיננסי נמוכה משמעותית. אחריהם, בפער ניכר, מדורגת שכבת הגיל של בני 55-65.

הדרמה מתרחשת דווקא באמצע הטבלה: לראשונה, דירוג האשראי של בני 25-40 גבוה מאלו של בני 40-55. הדבר מפתיע שכן באופן מסורתי קבוצת הגילאים של 25-40 היא לרוב התקופה שבה הנטל הפיננסי מזנק משמעותית כתוצאה מהקמת משפחה, נטילת משכנתא לטובת רכישת דירה, נטילת הלוואות למטרות שונות ועוד.

כתבות נוספות בכסף

עם זאת, לדברי משה ידגר, מנכ"ל קפטן טכנולוגיות מפעילת אפליקציית "קפטן קרדיט", הממצא המפתיע הזה מעיד על תופעה מעניינת במיוחד. "הדור הצעיר בישראל נסמך יותר ויותר על הוריו לנוכח יוקר המחייה והקושי הכלכלי. נראה שהורים רבים לוקחים הלוואות כדי לעזור לילדיהם במימון לימודים, הוצאות מחייה שונות ובמקרים מסוימים גם לוקחים משכנתא לשם רכישת דירה. במילים אחרות, הדימוי של 'האם היהודיה המגוננת' ניכר מאוד בזירה הפיננסית". 

המגמה הזו הפוכה לחלוטין למתרחש בארה"ב, שם בני 18 נוטלים על עצמם את ההוצאות ומממנים בעצמם את הלימודים במכללה, המגורים מחוץ לבית וכלל ההוצאות הנלוות. למעשה, תחום הלוואות הסטודנטים (Students Loans) הוא אחד הסקטורים המפותחים ביותר בארה"ב והוא מהווה חלק חשוב בתרבות ובמנטליות האמריקאית.

סטטוס תעסוקתי: הפער בין שכירים לעצמאים מטשטש

בדומה לשכבות הגיל, הפנסיונרים מובילים את ממוצע הדירוג גם מבחינת הסטטוס התעסוקתי, ואחריהם סטודנטים, חיילים, שכירים, עצמאים ומובטלים.

הטבלה אמנם לא משקרת, אבל המספרים במקרה הנוכחי לא מספרים את המספר המלא: הפער בין הדירוגים הממוצעים של שכירים ועצמאיים עומד על 10% בלבד – נתון זה מפתיע יחסית שכן לרוב עצמאים נתפסים כמסוכנים משמעותית לעומת שכירים.

ערים: גבעתיים בראש, ערי השרון בצמרת

גבעתיים היא העיר עם דירוג האשראי הממוצע הגבוה ביותר. אחריה מדורגות מודיעין, קרית אונו, כפר סבא, הוד השרון, רמת גן, רעננה, הרצליה, נס ציונה, רמת השרון. תל אביב מדורגת במקום ה-11, רחובות ופתח תקווה מדורגות במקום ה-15 וה-17 בהתאמה ואת העשירייה הראשונות סוגרות ראשון לציון וחולון.  גבעת שמואל וקדימה צורן, שדורגו במקומות גבוהים בדירוגים קודמים נעדרות לגמרי מהטבלה.

ערים בולטות נוספות: חיפה (מקום 28), נתניה (30), אשדוד (31), באר שבע (32), שדרות (34), ירושלים (36), אילת (39), בית שמש (47).

מי צריך בכלל את דירוג האשראי?

מאגר נתוני האשראי המרכזי שנכנס לתוקף ב-2019 אוסף נתונים לגבי התחייבויות האשראי של יחידים שהם אזרחי ישראל ותושביה, וכן לגבי אופן פירעונן. מי שמעביר את המידע למאגר הם תאגידים בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי ונותני אשראי חוץ-בנקאי, וכן רשויות ציבוריות שונות.

הכוונה המקורית הייתה טובה - לקדם את התחרות בשוק האשראי בישראל ולהיטיב עם הצרכנים. יחד עם זאת, דוח מבקר המדינה קבע שעלויות ההקמה והתפעול שלו היו יקרות יותר מן ההערכות המוקדמות במאות אחוזים, ובמבחן התוצאה הוא לא הביא לתנועה משמעותית של לקוחות בין בנקים ול"פריקות" של המוצרים הפיננסיים (צריכת מוצרים פיננסיים אחרים מספקים שונים). עוד לפי הדוח, המאגר לא היטיב באופן מובהק גם בצמצום ההפליה במתן שירותי אשראי. כך, ישראלים רבים מצאו את עצמם נופלים בין הכיסאות בתוך מערכת אטומה, מסורבלת ועם כללי משחק לא ברורים.

ענת גיסין, סמנכ"לית "קפטן קרדיט", לא מסכימה שהדירוג הפך למעמסה על הציבור. "מנגנון דירוג האשראי פועל מזה עשרות שנים לטובת הצרכנים בכל הכלכלות המפותחות בעולם (ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה ועוד). בישראל הוא עדיין חדש יחסית ועוד מוקדם לבחון את האפקטיביות שלו כשאנחנו בשוק של ריביות עולות", היא טוענת. היתרונות של מנגנון הדירוג מתבטאים גם בהתנהלות פיננסית נכונה יותר של הציבור, הגדלת יכולת המיקוח וכתוצאה מכך הוזלת ריביות. ישנה גם חשיבות רבה של המאגר ליכולת של שחקנים חדשים כמוONE ZERO להיכנס לשוק ולייצר תחרות".

ענת גיסין (צילום: דנה ברק, יחסי ציבור)
ענת גיסין|צילום: דנה ברק, יחסי ציבור

האם לאור הנטל הכלכלי שעומד לגבור בשנים הקרובות צפוי שינוי בנתונים?
"הנתונים שלנו מצביעים על כך שהציבור הישראלי יודע להיות אדפטיבי ולהתאים את עצמו לתקופות פיננסיות קשות יותר. בניגוד לתדמית של הישראלים כבזבזנים או פזרנים, בפועל ההתנהלות אחראית בהרבה. ראינו בחודשים האחרונים על רקע המלחמה שהציבור נעזר בהקלות שונות של בנק ישראל וככלל עושה צעדים על מנת לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלו.

"כן עשויה להיות פגיעה בדירוג האשראי של אוכלוסיות שכבר כיום מתקשות לקבל אשראי. הבנקים יודעים להיערך מראש לכל סיטואציה על ידי ניהול סיכונים והעלאת ריביות (שישקפו את הסיכון) והדבר ניכר ברווחים הגבוהים שהם רשמו בשנה האחרונה. באותה נשימה, כן חשוב לזכור שההתנהלות הפיננסית והמודעות לנושא ולדירוג כן יוכלו לסייע לכך ולכן עמידה בהתחייבויות והבנה של מנגנון דירוג האשראי יוכל לסייע ולהקל על הציבור למרות יוקר המחייה".