אלכסנדר (אלכס) סורוס, הבן הצעיר (37) של ג'ורג' סורוס, לא היה הבחירה הצפויה לירושת אימפריית 25 מיליארד הדולר של אביו. "אנחנו חושבים דומה", אמר סורוס האב, בראיון שנתן ל"וול סטריט ג'ורנל".

המשקיע האגדי ידוע בשל השקפת עולמו הליברלית והתרומות שלו לארגונים שעמדתם דומה, ובדעות פוליטיות המזוהות עם השמאל. מקרן החברה הפתוחה ( OSF) שלו מקציבה כ-1.5 מיליארד דולר בשנה לקבוצות ועמותות התומכות בזכויות אדם ברחבי העולם, בדגש על חיזוק הדמוקרטיה. הכספים תומכים במטרות כמו הפחתת שיעור הכליאה וההטיה הגזעית במערכת המשפט, ולתמיכה באוניברסיטאות ואירגוני חינוך.

"אני יותר פוליטי", אמר אלכס ל"וול סטריט ג'ורנל" בראיון הראשון שלו מאז שהתמנה להשתלט על קרן החברה הפתוחה (OSF), תוך שהוא מביע דאגה מהסיכוי של דונלד טראמפ לחזור לבית הלבן. סורוס הצעיר הספיק לאחרונה להיפגש עם פקידים מממשל ביידן, מנהיג הרוב הסנאט צ'אק שומר, וראשי מדינות, כולל נשיא ברזיל לואיז לולה דה סילבה, וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו. "הייתי שמח מאוד להפריד את הכסף מהפוליטיקה, אך כל עוד הצד השני עושה את זה, גם אנחנו נאלץ לעשות את זה", אמר בראיון.

"הקרן צריכה להיות מנוהלת על ידי האדם המתאים ביותר"

היורש הטבעי היה דווקא הבן ג'ונתן (52), השלישי מנישואיו הראשונים של האב. היו שהטילו ספק בכך שג'ורג', בן 92, יוותר אי פעם על המקום הראשון שלו בעודו בחיים. בנוסף, אמר בראיון, "לא רציתי שהקרן תעבור לידי אחד מילדיי, באופן עקרוני. חשבתי שהיא צריכה להיות מנוהלת על ידי האדם המתאים ביותר", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל".

בשנים האחרונות התלווה אלכס למסעותיו של אביו לעיתים קרובות יותר, והחל לזכות באמונו. בדצמבר, מועצת המנהלים של OSF בחרה בו להחליף את אביו כיו"ר שלה. אלכס גם מנהל כעת את הפעילות הפוליטית כנשיא ה-Super PAC של סורוס, והוא בן המשפחה היחיד בוועדת ההשקעות המפקחת על המשרד המפקח על כספי הקרן והמשפחה. "הוא הרוויח את זה", אמר ג'ורג'.

עד כה עבודתו של אלכס בארגון המשפחתי גילתה כי סגנון הניהול שלו שונה משל אביו, כך לפי קולגות. הוא מטפל בפרטים קטנים שג'ורג' נטה להעלים מהם עין, ונושא לפגישות מחברת קטנה שאותה הוא ממלא בהערות, ואחר כך חולק עם קולגות ואנשי צוות, סיפר לאנתוני רומרו, מנכ"ל האיגוד האמריקאי לחירויות האזרח, שמקבל מימון OSF.

אחיו הגדול, ג'ונתן, הצטרף לחברת ההשקעות של סורוס ב-2002, לאחר שרכש תארים במשפטים ומדיניות ציבורית בהרווארד. בתור נשיא הוא ייצב את החברה לאחר שכמה ראשי השקעות עזבו או הוחלפו, וזכה לכבוד מעמיתים ונראה כיורש העצר של אביו. לאורך השנים, גם ג'ונתן עצמו הניח שהוא מיועד להנהיג את ארגוני סורוס, אם כי הבין את נטייתו של אביו לשנות מסלול. "תמיד ידעתי שהוא יכול לשנות את דעתו", אמר. "כסוחר, זה הדבר שהוא הכי מפורסם בו".

אכן, לאורך הקריירה המפוארת של איל ההון והפילנתרופ היהודי, מה שייחד אותו היה היכולת לשנות כיוון בהשקעות ו"לצאת מהן בראש פתוח", סיפר ל"וול סטריט" סטנלי דרוקנמילר, לשעבר מנהל ההשקעות הראשי של חברת קרנות הגידור של סורוס. נראה שגם הפעם, בבחירת היורש, ג'ורג' הפתיע. אם כי לא הפתעה גמורה. ג'ורג' וג'ונתן היו ידועים בחילוקי הדעות ביניהם, ובקווי אופי שנטו להתנגש. ג'ורג' היה אימפולסיבי. ג'ונתן היה אנליטי ומהורהר. "לא הסתדרנו בנקודות מסוימות", אמר ג'ורג'.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס