שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הציגו היום את הסכם השכר החדש שנחתם במגזר הציבורי. בהסתדרות מציינים כי ההסכם יחול על כ-450 אלף עובדים (גם על רבים מעובדי חברת חשמל, אגב) אך הוא מיטיב בעיקר עם העובדים הזוטרים.
לפי ההסכם, יקבלו עובדי המגזר הציבורי (לא כולל בכירים) במשכורת חודש מרץ (המשולמת בתחילת אפריל הקרוב) "בונוס" חד פעמי בסך 6,000 שקל, שמוגדר בהסכם כ"מענק יוקר מחיה".
"מדובר במענק לא מבוטל, שבא לכסות בעיקר את האינפלציה בשנת 2022 שעמדה על 5.4%. בתלוש השכר נראה סכום קטן יותר, כי חל עליו מיסוי רגיל, אבל הוא בהחלט יכול לסייע לשלם את המשכנתא או לנסוע לחו"ל," אומר עו"ד שלמה יעקובוביץ', מומחה לדיני עבודה ומחבר הספר "לחם, עבודה".
בנוסף, שבוע העבודה במגזר הציבורי, שעומד היום על 43 שעות, יקוצר: בחודש יוני הקרוב הוא יתקצר בשעה אחת ל-41 שעות שבועיות ובינואר 2025 ל-40 שעות שבועיות. כלומר, פחות 8 שעות עבודה בחודש, באותו שכר.
כמו כן, על פי ההסכם יעלה שכרם של עובדי המדינה ב-11% עד 2027 גם בתוספות שקליות וגם בתוספות אחוזיות. איך זה ייראה בתלוש? החישוב מסובך, כמובן, אבל עשינו סדר.
המשכורת הצפויה לעובד זוטר שמרוויח 6,000 שקל
נתונים: ההסתדרות החדשה
המשכורת הצפויה לעובד שמרוויח 10,000 שקל
נתונים: ההסתדרות החדשה
תוספות שקליות
החל ממשכורת יוני (המשולמת בתחילת יולי) יקבל כל עובד במגזר הציבורי (ללא קשר לגובה שכרו) עוד 400 שקלים שיתווספו לשכרו הקיים מאותו הרגע והלאה.
החל ממשכורת אוקטובר 2024 יקבלו העובדים תוספת של עוד 100 שקלים לשכר (בסך הכל 500 שקל תוספת לשכר היום).
תוספות אחוזיות
לצד התוספות השקליות יקבלו עובדי המגזר הציבורי גם תוספות באחוזים, כשיעור מתוך השכר. בסך הכל יקבלו העובדים העלאת שכר בשיעור 11% ב-4 פעימות עד 2027, לפי החלוקה הבאה: בדצמבר 2024 - 2%, באפריל 2025 – 1.5% (השלמה ל-3.5%), באפריל 2026 – 1.5% (השלמה ל-5%), באפריל 2027 - 1% (השלמה ל-6%).
האוצר וההסתדרות מסבירים, ש- 500 השקלים הנוספים מהווים 5% תוספת, ועוד 6% בפעימות בתוספות האחוזיות – יחד 11%.
התוספות הן על הברוטו
"התוספות באחוזים יחולו על כל רכיבי השכר לפנסיה (כולל תוספות וותק, דרגות), לא כולל שעות נוספות, אבל גם הן יעלו וגם הפרמיות יעלו בהתאמה, כי שעת הבסיס תעלה, לא כולל הוצאות ואחזקת רכב לדוגמא," מסביר אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. "מבחינת עובד מתחיל, ששכרו היום 6,000 שקלים, ההסכם יביא לגידול בשכרו עד יולי השנה בכ-1,000 שקלים".
איך חישבת את זה?
"באפריל תהיה עליה של שכר המינימום בסך 619 שקל לעובדי המגזר הציבורי, ועוד 400 שקל מענק ביולי מכוח הסכם השכר. כל התוספות באחוזים יחולו על שכר זה, כך שב-2027 השכר שלו יגדל ל-8,000 שקל, ועוד קידום בדרגות וכדומה".
כאן נסביר, ש-43% מהעובדים בגופים הציבוריים (כ-170 אלף עובדים), גם מי שמשתכר 11 אלף שקל ברוטו, מקבלים "השלמה לשכר מינימום" – מעין פיצוי על כך שרכיבים רבים בשכר לא מחושבים כחלק מהשכר ברוטו. כל עובדי המגזר הציבורי ייהנו ב-1.4.23 מגידול של 619 שקל על שכר המינימום במגזר הציבורי, שעומד כיום על 4,953 שקל, ל-5,571 שקל.
ומה היא אותה פרמיה שאותה הזכיר בלומנברג? שכר עידוד (או פרמיה) הוא תוספת שכר המשולמת למי שתפוקת עבודתו גבוהה מעבר למכסות שנקבעו. שכר העידוד מקובל כאמצעי ארגוני ליצירת הנעה (מוטיבציה), להגדלת תפוקות ולביצוע משימות מעבר ליעדים שנקבעו על ידי הנהלת החברה.
כמו כן, על פי ההסכם שנחתם היום יתווסף השנה לעובדים חצי יום חופש נוסף על חשבון המעסיק ב- יום המימונה. "למה לתת חצי יום חופש לכל העובדים," שואל עו"ד יעקובוביץ', "כלומר, לא רק מי שיחגגו בפועל את המימונה ייהנו מההטבה. עדיף להעניק יום חופש מלא למי שכן חוגגים את המימונה".
ההסכם לא מספק פתרונות לעליות נוספות ביוקר המחיה
עו"ד יעקובוביץ' מברך על המהלך, שמיטיב את מצבם של 170 אלף העובדים הזוטרים במגזר הציבורי, אולם מעלה ספקות אם הוא אכן יכסה על ההתייקרות במשק בשנים האחרונות.
"ההסכם מפצה על ההתייקרויות שחלו עד כה, אבל ההטבות שנתנו להם, לא בהכרח יתאמו את העלייה הצפויה הנוספת ביוקר המחיה בישראל (התוספות לא צמודות) ולא בהכרח יספקו להם את השקט הכלכלי שנדרש על מנת לקיים חיים נאותים במדינה".
יעקובוביץ' מציין לטובה את ההחלטה להעניק מענק עידוד לאי היעדרות חודשית. הכוונה להסכם השכר החדש עם הסייעות בגני הילדים, לפיו, בין היתר, יקבלו הסייעות מענק אי היעדרות חודשי בסך 600 שקל. על כל יום היעדרות ינוכו ממנו 200 שקל (לא כולל היעדרויות בשל הריון ומילואים), שזה תמריץ להגיע לעבודה. עם זאת,
ביקורת על ההסכם: לא כל הסייעות קיבלו העלאה
לצד המחמאות על השיפור הניכר בתנאי הסייעות, החלה להישמע ביקורת על הדרת של עובדות מההסכם החדש. העמותה למען הילד בגיל הרך התריעה שההסכם עלול להוביל לקריסה של תחום לידה עד שלוש, אם המטפלות בו לא ייכללו גם הן בהסכמי השכר. "בלי התייחסות לשכר המטפלות במעונות, המטפלות יעזבו את עבודתן", נמסר מהעמותה.
מטפלות נוספות שלא נכללות בהסכם החדש הן הסייעות והמשלבות בבתי הספר. החשש הוא שההסכם ידחוף עובדות ועובדים בתחום אל גני הילדים, ויותיר את ילדי בית הספר ללא סיוע. במצב זה, הורים שלא יוכלו להשלים שכר מכיסם יישארו מאחור.