מנכ"ל נגה - ניהול מערכת החשמל, שאול גולדשטיין, העביר ליו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, את התוכנית של החברה הממשלתית להטמעת כ־2,500 מגה־וואט למתקני אגירה ברחבי הארץ.
במסמך, מגדיר גולדשטיין את ההספק שניתן לקלוט ברשת החלוקה, לפי תחמ"ש (תחנת משנה, שמפעילה חברת חשמל וממירה מתח גבוה למתח נמוך או להיפך). זו תוכנית חשובה, הן ברמת הפסקות החשמל המתרבות בחודשים האחרונים והן ברמת הטמעת האנרגיות המתחדשות. פתרונות אגירה מאפשרים לקחת הספק שלא נצרך, לשמור אותו - ולפרוק אותו בעת הצורך. כדבר שבשגרה, במיוחד לאחר הפסקת החשמל שבה נותקו כ־300 אלף בתי אב ביוני, מנהל המערכת לוקח מקדם ביטחון - רזרבה.
בעוד שמשק החשמל בישראל עורך שימוש משמעותי באנרגיות מתחדשות, שמתבססות ביותר מ־90% על סולאר, רזרבת החשמל ב־12:00 ביום שלישי עמדה על כ־6,000 מגה־וואט - זאת, בעת שצריכת החשמל הייתה כ־8,193 מגה־וואט. אותה רזרבה נרחבת לא נותרת בשימוש כי אין מה שיצבור אותה, כך שלמעשה, המדינה משלמת ליצרניות על אנרגיה שיוצרה אך לא נצרכה.
פתרונות אגירה מאפשרים, למשל, לקחת את עודפי הייצור משעות האור שאינן שעות שיא צריכה, ולשמור אותן לשעות 21:00-17:00 שבהן חלק משמעותי מהאזרחים בבתים והתצרוכת עולה. כך, היקף הייצור הנדרש מתחנות כוח פוסיליות פוחת. מעבר לכך, ברגע שמטמיעים אנרגיות מתחדשות בהתאם לתחמ"ש שקרובה למוקדי הביקוש, הפגיעה הפוטנציאלית מהפסקות חשמל פוחתת.
אם, לדוגמה, ישנה נפילה ביחידת ייצור בהיקף מסוים, אבל למנהל המערכת, נגה, יש שליטה על מערכות אגירה בהספק דומה - אזרחים פחות יסבלו מהפסקות חשמל, אם בכלל. זאת, משום שמנהל המערכת יוכל להורות לפרוק את האנרגיה שנאגרה לתוך הרשת. כיום, להבדיל, לנגה יש סמכות על 300 מגה־וואט בתחנת האגירה השאובה במעלה גלבוע, ואין לה שום שליטה על מערכות אגירה במתח עליון.
במסגרת מסמך האגירה, בחנו בנגה את יכולת רשת ההולכה לקלוט מתקני אגירה שיתחברו לרשת החלוקה, בהתאם לתוכנית הפיתוח 2030 של מנהל המערכת. "מסמך זה מנחה להספק המצרפי באזור הזנה של תחמ"ש של מתקני אגירה שניתן לחבר לרשת החלוקה, וכל זאת מעבר למותקן ובהתאם להנחות היסוד", מסביר גולדשטיין במכתב לשביט. "ככל שיתווספו מתקני אגירה שלא ניתן לנהל אותם באמצעים טכניים או כלכליים, עלולה להיווצר פגיעה בשרידות המערכת. על כן, לעמדת מנהל המערכת קיים צורך חיוני בניהולם".
הקצאת ההספק למתקני אגירה לפי אזורים היא חשובה בפני עצמה, וממנה עולה כי 607 מגה־וואט אושרו לאזור השפלה, ו־529 מגה־וואט לאזור חיפה, כרמיאל והחוף. כלומר, כ־45% מההקצאות הן במוקדי הביקוש או סמוכים אליהן. נקודה משמעותית מאוד, כשרוצים פתרונות מהירים ויעילים למגבלות ההולכה למוקדי הביקוש.
היחסים המתוחים בין נגה לחברת החשמל
במסמך מכותב גם מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, שמערכת היחסים הקלוקלת שלו עם נגה ידועה לכל. זו באה לביטוי, למשל, בראיון בחודש ינואר למגזין G שבו אמר, בין השאר: "מישהו מכיר את נגה? בשביל רוב הישראלים זה שם של בחורה". בעקבות הרפורמה במשק החשמל מ־2018, חברת החשמל תישאר מונופול אך ורק במקטעי ההולכה והחלוקה.
על כן, בסמכותה נותרת שאלת תשובות המחלק, האישור לחיבור מיזמי אנרגיה ככלל, ואנרגיות מתחשות בפרט, לרשת החשמל. חברת החשמל ספגה ביקורת רבה מחברות האנרגיות המתחדשות על היקף תשובות המחלק השליליות, או כאלו שהתעכבו בהיעדר מקום ברשת. בחודש ספטמבר האחרון, אמנם, אושר צירוף 2,000 מגה־וואט אנרגיות מתחדשות לרשת הקיימת, אך זה עדיין מעט.
כעת, גולדשטיין התייחס במכתב לנושא תשובות המחלק, ונותן הוראות בתור מנהל המערכת לחברת החשמל. "למנהל המערכת שמורה הזכות להורות למחלק לשנות את תוכנית ההעמסה הפרטנית של המתקן מטעמים של תפעול, הבטחת שרידות המערכת ואמינותה", כותב גולדשטיין. "היזם יתקין מערכת לצורך שידור נתונים בזמן אמת ביחס למצב הטעינה (charge of state) של מתקן האגירה. על־מנת לאפשר למנהל המערכת לממש את אחריותו, מנהל המערכת מנחה את המחלק לתת תשובות מוגבלות למתקני האגירה, כך שתנאי לתשובה חיובית הוא שהמחלק יהיה רשאי לשנות את תוכנית ההעמסה, בהתאם להוראות מנהל המערכת מטעמים של שרידות ואמינות המערכת, ובמקרים חריגים, גם משיקולי תפעול". בנוסף, דורש גולדשטיין: "חח"י מתבקשת ליידע את מנהל המערכת במקרים של מתן תשובות מחלק שליליות, עקב המצוין במסמך".