בזמן שרשות המסים בודקת זכאות לפיצויים, בעלי העסקים קורסים: "אנשים הגיעו לפת לחם"

במשרד האוצר התגאו מאוד במתווה הפיצויים שהציגו לעסקים שנפגעו מאז ה-7 באוקטובר. אולם שלושה חודשים מאז השבת השחורה ובעלי עסקים רבים עדיין לא קיבלו פיצויים על חודש אוקטובר. את הבקשה לפיצוי על נובמבר ודצמבר הם יוכלו להגיש רק בינואר. בינתיים, כשהם ממתינים לפיצויים המיוחלים, רבים קורסים ולא מצליחים להחזיק מעמד. 

"במשך שלושה חודשים שתקתי כי המלחמה קשה ולא העזתי לדבר על המצב הכלכלי. אמרנו – 'קודם השבויים, החטופים, ההרוגים והחיילים' אבל הגיע הזמן גם לדאוג לנו ולהבין שאנחנו צריכים לפרנס את המשפחות ולהחזיק את העסקים בחיים", אומרת לימור פריד הדר, מנכ"לית חברת מור וקינמון, שעוסקת בהפקת אירועים, "כולנו עם עשרות אירועים סגורים והכל התבטל ביום. התבססנו על זה שהמדינה אמרה שיהיו פיצויים ויהיה בסדר אך למעשה מאז אוקטובר חלק גדול מהענף לא קיבל כלום".

חלק מבעלי העסקים קיבלו מקדמה בגובה של 60% על חודש אוקטובר, אך 40 האחוזים הנותרים נמצאים מאז "בבדיקה". "גם אם, למשל, קיבלנו 50 אלף שקל זה לא מכסה שכר דירה, רואה חשבון וביטוח כי אנחנו כבר בינואר. מרבית האנשים הם פרילנסרים קטנים. חלקם הגיעו לפת לחם. אין איך להחזיק את המשפחות כי שלושה חודשים לא נכנס שקל הביתה. ספקים בוכים שאתן להם הלוואות כדי שיהיה אוכל לילדים. אי אפשר להמשיך. אנשים בקריסה. חלק גדול כבר קיבלו עיקולים לחשבונות הבנק. אתם מכירים שכיר שמוכן לקבל משכורת אחרי 6 חודשים? יש אדם במדינת ישראל שיכול לפרנס את הילדים מזה שאין לו מושג מאוקטובר מה קורה איתו כלכלית?", אומרת פריד הדר.

כמוה, בעלי עסקים רבים נמצאים באותו מצב המתנה מתסכל. "כמובן שהעבודה נעצרה לגמרי כי תיירים לא נכנסים לארץ. הכל התבטל, ואת כל ההוצאות עדיין צריך לשלם. הגשנו בקשה לפיצוי עבור אוקטובר שלא מכסה כמעט כלום לפי המתווה וגם זה טרם קיבלנו עד היום חוץ ממקדמה של 60 אחוז. אין אפשרות ככה להמשיך להחזיק עובדים ולטפל בלקוחות המעוניינים להגיע בהמשך השנה וגם הספקים שלנו נפגעים", מספרת מיכל גל עוז, בעלת שליטה בעסק של תיירות נכנסת, "זה בטיפול. מותר להם לקחת את הזמן, 180 יום לפי החוק. רואה החשבון שלי אומר שזה ככה לכל העסקים".

"אנשים כבר משתגעים"

מאיר, רואה חשבון ממרכז הארץ, מבהיר את חומרת המצב. להערכתו, בין 70 ל-80 אחוז מהעסקים עדיין לא קיבלו את מלוא הסכום שביקשו. "לכל התיקים האלה שקיבלו את המקדמה כתבו לאנשים ש׳בשל מורכבות התיק, התיק הועבר לבדיקה׳ ואין צפי לדעת מתי תהיה ההשלמה. 180 יום זה חצי שנה, ואנשים צריכים את הכסף עכשיו - איך הם יסתדרו? ברשות המיסים בהתחלה אמרו ש-85 אחוזים מהתיקים יאושרו אוטומטית ורק 15 אחוזים יהיו בבדיקה אבל בפועל המצב הפוך ורוב התיקים בבדיקה, גם על סכומים קטנים. כשהם מכניסים לבדיקה זה כסת"ח. אנשים כבר משתגעים". מנגד, ברשות המסים טוענים ש- 24% מהתיקים הועברו לבדיקה.

לדבריו, אין דרך לקבל אינפורמציה או למי לפנות. "אין טלפון, אין מייל, אין מחלקה ואין למי לפנות. אף אחד לא יודע למי לפנות במדינה ואין עם מי לדבר. אתה חי בעלטה מתי יתנו לך ומתפלל. בקורונה, לעומת זאת, לפחות הייתה אפשרות לרואי חשבון לקבל מידע באמצעות שליחת שתי שאילתות מרוכזות במערכת ולראות את כל השתלשלות התיק. עד היום אי אפשר לדעת כמה הלקוחות קיבלו, או מתי יקבלו את התשלום ובאיזה שלב נמצא התיק. אין אינפורמציה מרוכזת. זה היה יכול להקל על רואי החשבון ולעזור להם לדעת מה להגיד בסוף ללקוח", אומר מאיר.

בנוסף, ישנן הבקשות שהוגשו ונדחו על הסף. המדינה הבטיחה לנמק את הדחייה, אולם לדברי מאיר נימוקים כאלה לא נשלחו מעולם. וכאין נימוקים לפסילה, אי אפשר לערער על הדחייה. ברשות המסים הבטיחו לשלוח מכתבי נימוק במהלך השבוע הבא.

הסיוע עומד להסתיים

במקרים שבהם שכירים הם בעלי שליטה בחברות שלהן, הם אפילו לא יכולים להוציא לעצמם תלוש שכר. "המצוקה שלנו כפולה. מצד אחד אנחנו לא שכירים רגילים, אבל אנחנו מוציאים תלוש משכורת מהחברה", מסביר גיל וקנין, יו"ר איגוד שכירים בעלי שליטה המייצגים 6,000 בעלי חברות פרטיות בישראל. "המדינה לא מפצה את בעל השליטה, אלא את החברה. היא הייתה אמורה לפצות על השכר של מי שמוציא תלוש משכורת בחברה וגם על הוצאות קבועות אבל ברגע שהפיצויים מתאחדים כמקשה אחת שום דבר לא מגיע. הפיצוי שיגיע כשיגיע אמור לפצות על חלק מהשכר, אבל עוד מעט אני מגיש מענק פיצוי לדצמבר ונובמבר ועוד לא קיבלתי על אוקטובר. בקורונה היה מענק סוציאלי שניתן גם לבעל השליטה אבל אין היום את זה".

לדבריו יש קרוב ל-90 אלף אנשים שנמצאים במצב דומה. "בערך 62 אחוז מנטל המס נופל על בעלי השליטה. אנחנו מניעים את המשק ומתעלמים מאיתנו כל הזמן על אף שאנחנו המעסיק הכי גדול כשמיליון וחצי עובדים שכירים אצלנו, בלי לספור פרילנסרים. צריך לשחרר כסף לאנשים מיד ואחר כך להתחשבן. צריך לשחרר את צוואר הבקבוק ולחשוב איך לפצות בעלי שליטה שהם שכירים לכל דבר כי כרגע זה לא עובד".

בינתיים, לפי דיווחים משרד האוצר אף מתכנן לסיים את מתווה הסיוע לעסקים. "למה שבינואר לא נקבל כלום? אני לא רוצה פיצוי מאף אחד ורוצה לחזור לעבוד אבל בהינתן העובדה שאי אפשר לחזור לעבוד תדאגו לנו לפרנסה סבירה", אומרת פריד הדר, "אי אפשר לנהל עסק בלי שום צפי קדימה וודאות, בלי שיגידו מה קורה ושנדע מה קורה עם חשבונות הבנק. יש לנו ילדים, משפחות, משכנתא שכר דירה, ביטוח וארנונה. בלי שאתה מדליק את האור במשרד יש הוצאות של עשרות אלפי שקלים ומאיפה? אנחנו לא מבקשים רחמים או טובות, רק מבקשים להיות שווי זכויות. כמו שעוזרים למילואמיניקים ולמפונים - העסק שלי סגור. אני אדם חרוץ שאוהב לעבוד, אני לא באה לבקש אבטלה או שום דבר שלא מגיע לי. תחום האירועים סגור. אנחנו לא מתבכיינים אלא רוצים לחזור להניע את הכלכלה ועד אז תנו מקפצת גישור, סכום הישרדות".