משבר הממ"דים בישראל: המלחמה הנוכחית חשפה כי לחלקים נרחבים באוכלוסייה בארץ אין ממדי"ם, בייחוד בדירות אשר נבנו לפני שנת 1992. החוסר במיגון יוצר בעיה משמעותית בשל המצב הביטחוני במדינה, לצד הדחיפות הרבה במיגון של תושבים בכל רחבי הארץ.
בשל כך, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תדון מחר (ג') בתוכנית מתאר חדשה, שתאפשר מסלול מהיר להקמת ממ"דים בכל חלקי הארץ. מדובר בהרחבה של תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 40/א/1), שכיום חלה על יישובים בצפון בלבד, המצויים בטווח של כ-9 ק"מ מהגבול הצפוני. ההערכה היא שבגלל הכמות הגדולה שנדרשת לבניית ממ"דים, יידרשו לכך לכל הפחות חודשיים-שלושה.
הוספת ממ"ד בטון בבניה רגילה בבית, דורשת בפני עצמה רישוי ואישור של מחלקת הנדסה מטעם העירייה, וכן הסכמה של הדיירים לשינויים ולתוספות בבניין. בדרך כלל אין אפשרות להוסיף ממ"ד לדירה יחידה, אלא אם כן הדירה נמצאת בקומת קרקע. בנוסף, דרישה להסכמה כזו נתקלת לא פעם בהתנגדויות של דיירים ושל שכנים, ולכן פעמים רבות לא מתבצעת. ישנם מקומות שבהם אין כלל אפשרות להוסיף ממ"ד, כמו בחזית הבניין, מאחר והממ"ד עלול לחרוג מקו הבניין - ולפלוש לשטח הרחוב הציבורי או לשטחים של בניינים סמוכים.
עם זאת, יש כיום פתרון נוסף הקרוי "שיפור המיגון", אשר מאפשר למי שאין ממ"ד בבית - למגן את אחד החדרים, ולהפוך אותו למוגן כמעט כמו ממ"ד. השיטה הזאת מאושרת כיום בידי פיקוד העורף, ורבים פונים בימים אלה לחברות פרטיות, על מנת לבצעה. רן נאור, מנכ"ל "אורטק מערכות מיגון" העוסקת בתחום שיפורי מיגון מהסוג הזה בדיוק, מספר: "אנחנו בשיאו של עומס מטורף של פניות. המלחמה הנוכחית הדגישה את הנתונים העגומים שהיו קיימים בשטח, ואשר עלו מדו"ח מבקר המדינה, לפיהם ל-700 אלף יחידות דיור בארץ (כלומר כ-2.5 מיליון תושבים - 28% מאזרחי ישראל), אין כיום מיגון מפני טילים, בבית או בסמוך אליו".
חשוב לציין שהממשלה אומנם אישרה בהחלטת קבינט ב-2018 תקציב של 5 מיליארד שקלים לטובת מיגון העורף – אך עד כה הוקצו לצורך כך רק 10% מהם.
תמ"א 38: ממ"ד רק ל-7% מהדירות הפוטנציאליות
גם תוכנית תמ"א 38, שנועדה למגן דירות ישנות מרעידות אדמה ומהתקפות טילים - הצליחה להוסיף ממ"ד רק ל-7% מהדירות הפוטנציאליות, כלומר כ-50 אלף דירות ב-16 שנותיה. המיגון המדובר מבוצע בעיקר במרכז הארץ, כי לקבלנים לא משתלם לבצע פרויקטים מסוג זה בקרבת אזורי עימות, כשהמצב הבטחוני מוריד את ערך הדירות המוצעות לרכישה. כך, יוצא כי לחלקים גדולים באוכלוסייה עדיין אין ממ"דים, בייחוד בדירות אשר נבנו לפני שנת 1992. מסלול האישור המואץ אכן צפוי לסייע בריבוי חדרי המיגון, אך לא כולם יוכלו להיעזר בכך - בשל מגבלות בניה.
לדברי נאור, על מנת לפתור בעיה זו ולאפשר לתושבי המדינה למגן חדר הקיים בדירתם, פיקוד העורף אכן אישר את שיפור המיגון בבניינים: "בשיטה הזו אנחנו למעשה מחליפים את החלון ואת הדלת בהתאם לתקן של ממ"ד", הוא מסביר, "ואנחנו מוסיפים לכל קיר לוחות מחומרים מרוכבים - ומצפים את הכול בגבס. גם אם התקרה לא עשויה מבטון מלא, אלא מדובר בתקרת צלעות (קורות בטון שביניהן יש לבנים), אנחנו מצפים את התקרה באותם הלוחות, וכך ניתן לקבל בדירה חדר מוגן לעת חירום".
לדבריו, התוספת לחדר הקיים אינה משנה את חזית הבניין או פוגעת בו, וממש כמו בשיפוץ של דירה, אינה דורשת אישור של הדיירים. ביצוע מיגון מסוג זה אורך בין 3-5 ימים. כלל לוחות המיגון מגיעים מוכנים מראש, ולא נעשית בנייה בתוך הבית, אלא הרכבה בלבד. בנוסף, בשיטה זו אין צורך לפנות את הדירה, וההפרעה לשגרת היומיום היא מינימלית, כי העבודה מתנהלת בתוך החדר עצמו. "החדר הממוגן חוזר לתפקוד המקורי שלו תוך שבוע, כולל גמר גבס", אומר נאור לסיכום. עם זאת, העלות של מיגון חדר אחד בדירה, עולה 90-120 אלף שקל – בהתאם לגודל החדר ולצורך במיגון התקרה.