בנק ישראל הודיע על העלאת הריבית במשק ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 0.35%. במשק מעריכים, כי גם בהמשך השנה ימשיך בנק ישראל להעלות את הריבית. לפי תחזית בנק ישראל, הריבית תעמוד על 1.5% בעוד שנה.
מאחר שריבית הפריים בישראל (הריבית הבנקאית) מחושבת לפי ריבית בנק ישראל פלוס 1.5%, הרי שריבית הפריים מתייקרת מ-1.6% ל-1.85%. מי שמושפע מעליית הריבית הם הלווים, בעיקר של הלוואות משכנתא שבשנים האחרונות בגלל ריבית הפריים הנמוכה, העדיפו יותר יותר מסלולים מבוססי ריבית פריים.
באופן דומה מושפעים כל הלווים של הלוואות המבוססות על ריבית פריים פלוס בבנקים. גם המינוס מתייקר בהתאם, משום שהריבית על יתרת חובה גם היא מבוססת על הפריים. מאידך גם הריבית שמעניקים הבנקים המסחריים ללקוחות על פיקדונות תעלה בהתאם.
מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות, ממחיש את התייקרות המשכנתאות בעקבות העלאת הריבית: מי שיש לו יתרה של 500 אלף שקלים בהלוואה מבוססת על ריבית הפריים ל-20 שנה, ההערכה היא כי ייאלץ לשלם 58 שקלים לחודש – תוספת של כ-700 שקלים בשנה. מי שהיתרה שלו 1.5 מיליון שקלים, או שהיה בתהליך של לקיחת משכנתא ועוד לא חתם עליה, ישלם עוד 174 שקלים לחודש – תוספת של כ-2,000 שקלים בשנה.
לדבריו, העלאת הריבית מצטרפת להתייקרות הריביות בכ-0.5% במסלולי המשכנתא השונים בכל הבנקים למשכנתאות, "עליה שגרמה להחזר החודשי לעלות בכ-200 שקלים על כל משכנתא של מיליון שקלים. עליית ריבית בנק ישראל נראית כמו הסנונית הראשונה לקראת גל עליות נוספות בהמשך השנה. חוסר ההיצע של דירות למגורים ולהשקעה צפוי להעמיק את יוקר המחיה ולגרום למחירי הנדל"ן להמשיך לטפס".
ההערכה היא כי עד סוף השנה תעלה הריבית בעוד 0.75% ובסך הכל ב-1%, ואז ההשפעה על ההחזר החודשי תורגש היטב בכיסי לווי המשכנתאות.
כאמור, גם ההלוואות האחרות יתייקרו - הלוואות צרכניות, קניית רכב, הלוואות למגזר העסקי ויתרת החובה בבנק; הריבית על המינוס הולכת וגדלה ככל שהסכום שנמצא ביתרת חובה הולך וגדל. מה שבטוח, יהיה קשה יותר לסגור את המינוס. שימו לב גם כשאתם קונים בתשלומים על חשבון חברת האשראי – גם שם הריבית מתייקרת.
גם האינפלציה עולה ועומדת היום על קצב שנתי של 3.5%. היא משפיעה ישירות על החזרי המשכנתא החודשיים של מסלולים צמודי מדד, אבל בשונה ממסלול הפריים - האינפלציה גם מגדילה ללווים את קרן החוב.
התנאים במשק ובשוק העבודה איפשרו את העלאת הריבית
העלאת הריבית מתאפשרת נוכח תנאי המשק הטובים ובעיקר בשל שוק העבודה ההדוק שנחשב כגורם העיקרי אליו מסתכל בנק ישראל בבואו להחליט על הריבית מלבד האינפלציה. שיעור האבטלה נמצא בשפל היסטורי של 3.2% בפברואר, בעוד שמספר המשרות הפנויות עלה לשיא. שוק העבודה הציג שיפור מהיר חזרה לימי טרום המגפה בניגוד לתחזיות ה-OECD שצפה כי שוק העבודה הישראלי יהיה האחרון להתאושש. מעבר לכך, לחצי השכר בשוק העבודה גבוהים, והם עלולים לתדלק את האינפלציה.
נתוני הצמיחה החזקים, שיעור האבטלה שבשפל ובעיקר אחרי שהאינפלציה הרימה ראש מעבר לתחום היעד של בנק ישראל - כל אלה לא הותירו הרבה ברירות לנגיד אמיר ירון שמצטרף לבנקים המרכזיים בעולם והחל במסע העלאות הריבית.