מי המשתתפים? רות נאוגאוקר בלולו (39) מפתח תקווה, עובדת כמזכירה רפואית בכללית סמייל, נשואה ליהודה בלולו (29) עובד בשטיפת מכוניות, ואימא לארבעה ילדים: תהילה (10) בכיתה ה' נהוראי (6) בגן חובה, ירין אהרון (3) בגן נעמ"ת, אודל (1.5) בגן נעמ"ת. "אימא שלי, רחל, גרה איתנו בדירה, והיא עוזרת לנו עם הילדים, היא עבדה עד לפני שנה וחצי, ומאז עברה ניתוח ברגל ומאז היא לא עובדת, ומקבלת קצבת נכות בנוסף לפנסיה מביטוח לאומי".
דיור: מתגוררים כבר שלוש שנים בנווה גן בפתח תקווה, בדירה בת חמישה חדרים, "הבניין יחסית חדש ויש מעלית". עלות שכר דירה: 4,400 שקלים. "לפני הבית הנוכחי גרנו בקופסת גפרורים בשלושה חדרים וכל חדר היה קטן ושילמנו 3,500 שקלים האזור שאנחנו גרים בו היום הוא אזור הרבה יותר טוב".
שעות עבודה: רות עובדת בקניון גבעתיים במשמרות שישה ימים בשבוע מ-08:00-14:00 או מ-14:00-20:00 וביום שישי מ-08:00-13:00. יהודה עובד שישה ימים בשבוע, מ-08:00-20:00 וביום שישי מ-08:00-15:00
בשעות הפנאי: "שעות הפנאי שלנו הם רק בשבת, לרוב אנחנו הולכים לגינה, לפארק, או לפינת ליטוף חיות. כשהיה לנו רכב היינו נוסעים לטייל. בימי שלישי אני לומדת, בימי רביעי אני בסדנת הורים דרך הרווחה".
כמה מרוויחים? רות מרוויחה 6,200 שקלים. "עשיתי קפיצת מדרגה, כיום אני עובדת פחות שעות ומרוויחה יותר שכר שעתי. בעבודה הנוכחית אני נמצאת חצי שנה. לפני זה עבדתי חמש שנים ב'רמי לוי' כמנהלת רכש ומלאי והייתי מרוויחה בקושי 4,000 שקלים במשרה מלאה. יהודה מרוויח בין 6,500-7,000 שקלים, בחורף הוא מרוויח פחות אבל יש טיפים שמגדילים את ההכנסה. הוא עובד שם כחודשיים".
היסטוריה תעסוקתית: "לפני עבודת השטיפה יהודה עבד בפארק מיחזורית ברקת, לפני זה בשיפוצים או שוב שטיפה. הוא היה מרוויח באותן מקומות פחות או יותר את אותו הסכום, והיו לפעמים חודשים שלא היה עובד, ויושב בבית. יש לו בעיות קשב וריכוז חמורות, והיו תקופות שקיבל קצבה מביטוח לאומי. בתקופות שהוא לא היה עובד, נכנסנו לקושי כלכלי, ולפעמים עבדתי בשתי עבודות: בנוסף לרמי לוי עבדתי כקופאית בסופר 'אושר עד' שלוש פעמים בשבוע כדי להגדיל הכנסה, ושם הייתי מרוויחה עוד 2,500 שקלים. הייתי עובדת ברמי לוי משמונה עד ארבע משם הלכתי לאושר עד ועבדתי מארבע וחצי עד אחת שתיים בלילה. זה היה לפני שמונה חודשים, וכמעט שלא ראיתי את הילדים. זו הייתה תקופה קשה אבל לא הייתה לי ברירה, היינו צריכים להתקיים".
השכלה: רות סיימה 12 שנות לימוד, ולמדה הנדסת תוכנה במכללה למינהל בראשון לציון. "אני לא אוהבת את המקצוע ולכן אני לא עוסקת בזה, הלכתי ללמוד כי כל הזרם הלך. אני בנאדם אנרגטי ולא מסוגלת לשבת אני צריכה עבודה עם פעילות ואקשן, אינטראקציה עם אנשים, לשבת מאחורי מחשב זה לא בשבילי. עכשיו אני לומדת הנהלת חשבונות וחשבת שכר במכללה למינהל בפתח תקווה. אין ברירה, אני רוצה עתיד טוב יותר לילדים ושיגדלו לחינוך טוב".
איך עשית את השינוי ברמת ההכנסה? "השינוי הגדול חל כאשר נכנסתי לארגון "בעצמי" המפעיל את תוכנית מיפנה לקידום ושילוב בתעסוקה, לפני כשנה. הגעתי למפגש עם עובדת סוציאלית ועל הדלפק היה פלייר שסקרן אותי. קיפלתי אותו ושמתי בתיק, ובשיחה שהייתה לנו היא הציעה לי מפגשים עם "בעצמי". המטרה של הארגון הוא לשלב משתתפים בתוכניות לקידום תעסוקה, זכיתי לליווי אישי צמוד ולמסגרת קבוצתית תומכת, ללא תשלום, במשך כשנה. הם עזרו לכוון אותי, כי לא ידעתי מה אני רוצה בכלל. חשבתי שרמי לוי זה מקום חלומותיי ושאשאר שם עד הפנסיה. עבדתי שם מכל הלב, וגם התקדמתי: התחלתי כנציגת שרות לקוחות והגעתי להיות מנהלת רכש ומלאי. אבל המשכורת אכזבה אותי, גם כשהגעתי לדרג גבוה המשכורת הייתה עלובה. כל חצי שנה הייתי נלחמת שיעלו לי בכמה שקלים את המשכורת, עד שבשנה האחרונה הוליכו אותי שולל, הבטיחו הבטחות בנוגע למשכורת ולא קיימו דבר.
"ארגון בעצמי הבהיר לי שאני נמצאת במקום שלא מרים אותי למעלה, ושזה לא נכון לעבוד שמונה וחצי שעות ביום ולהרוויח בקושי 4,000 שקלים. (כדי להגדיל את המשכורת הייתי צריכה לעבוד משמונה בבוקר עד שש בערב וזה היה מקפיץ את המשכורת ב-1,000 שקלים).
"מה ששבר אותי היה שעברתי תאונת דרכים - נסעתי באוטובוס וקמתי ממקומי כדי לתת לאישה בהריון לשבת, הנהג עשה ברקס פתאומי ועפתי חצי אוטובוס קדימה. קיבלתי מכה חמורה בראש והיו לי שברים בעצם הזנב. ישבתי חודשיים בבית ואפילו המנהל לא התקשר לשאול מה שלומי ואיך אני מרגישה, זה היה הכי פוגע. אז החלטתי שכאשר אני אבריא מהתאונה, אגיש מכתב התפטרות, מבלי לחשוב בכלל אם תהיה לי עבודה. היו לי שתי התלבטויות: אם להתמקצע בבניית ציפורניים, (ידעתי שייקח זמן להתמחות בתחום ולאגור קליינטורה) או להתמחות בחישוב שכר, ודיני עבודה ולעזור לחלשים שלא יודעים את חוקי העבודה. הגשתי את התפטרותי ובאותו יום הגשתי למעלה מ-40 קורות חיים לכל מיני משרות שעניינו אותי מבחינת התפקיד. התקבלתי למיונים לכללית סמייל, הלכתי למרכז הערכה עברתי ראיון אישי והתקבלתי, זה היה תהליך של שבועיים. אני שמחה על הצעד הזה, עשיתי קפיצה של 2,000 שקלים במשכורת, ועכשיו אני ממש פורחת".
מצב חשבון: "מאז שהתחלתי את התהליך של ארגון בעצמי, היה לי גם מפגש עם 'פעמונים'. יש לי חובות של 60 אלף שקלים, ואני בתהליך של פשיטת רגל. אמנם לא מדובר בחובות עצומים אבל עדיין רציתי לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית, כדי שנוכל לחסוך ושחשבון הבנק יהיה מנוהל כמו שצריך, הלכתי למפגש עם פעמונים שפתח לי אופקים ולימד אותי איפה אני יכולה לחסוך. לי וליהודה אין חשבון משותף. ליהודה אין חשבון בנק כיום, הוא בפשיטת רגל והוא בחובות יותר עצומים ממני, בסביבות 160 אלף שקלים, כרגע אושרה לו פשיטת רגל והוא משלם 150 שקלים בחודש, ואנו מקווים שבמשפט שיהיה לו יפטרו אותו מהחובות".
איך הגעתי לחובות? "הסתבכתי בהלוואה שהייתה לי בבנק, ולא עמדתי בהחזר תשלומים. לקחתי אותה כשהייתי צעירה, הציעו לי והתפתיתי לקחת, כשהשתחררתי מהצבא, אני לא זוכרת אפילו לאיזו מטרה זה היה. בתקופה ההיא הייתה לי משכורת יפה מתחנת דלק – שבה עבדתי כעבודה מועדפת, והחשבון שלי היה בפלוס. לא הייתי צריכה בכלל את ההלוואה הזו. היא הייתה בגובה 20,000 שקלים והצטברו לי עם הריביות 60 אלף שקלים. הייתה תקופה שהייתי בהסדר ואחר כך לא עבדתי ולא היה לי איך להחזיר. הייתה תקופה לפני חמש שנים שחווינו קשיים כלכליים מטורפים, היו חודשים שלא היה לי אוכל להגיש לשבת. אם המקרר התקלקל, לא הייתה לנו אפשרות לקנות מקרר חדש. אבל קיבלתי הכוונה טובה וזה עזר לי להבין שאם אני לא אעשה את השינוי אף אחד לא יעשה את זה במקומי. אצל יהודה מדובר בחובות ישנים לחברות תקשורת".
איך התמודדתי עם החובות? "אני משלמת בכל חודש את ההסדר - 100 שקלים ומגישה בכל חודשיים את הקבלות לכונס הרשמי. ברגע שהם רואים שנתרמתי לתהליך אני צוברת נקודות זכות, בנובמבר יהיה לי משפט ואז אדע אם החובות יימחקו. בעקבות המפגש עם פעמונים, התחלתי לחסוך בהוצאות לטלוויזיה, טלפונים ואינטרנט. בטלוויזיה עברתי לסלקום פרטנר, וחסכתי 300 שקלים, בטלפונים הייתי בסלקום ועברתי להוט מובייל. בחשבון לחברת החשמל, בגלל שהיו לי חובות לחברת החשמל חייבו אותי לעשות חשמל מתם – צריך להטעין בכל חודש סכום כסף אבל הצריכה גבוהה יותר, בכל שבוע הייתי מטעינה 300 שקלים ולפעמים בקיץ הרבה יותר מזה. עברתי לחשבון חשמל רגיל וחסכתי 1,800 שקלים. עכשיו יוצא לי בקושי 1,000 שקלים בחודשיים".
הוצאות קבועות לחודש: שכר דירה 4,400 שקלים, חשמל 450 שקלים (לעומת 1200 שקלים בחודש), ארנונה: 250 שקלים, מים 175 שקלים, גז 150 שקלים, ועד 250 שקלים (בגלל המעלית), טלפונים: 100 שקלים לחמישה אנשים. פרטנר TV 70 שקלים. מזון: 2,500 שקלים.
"כרגע בגלל שיהודה לא עבד מספר חודשים, לא הייתה לי אפשרות לרשום את הילדים לחוגים, מקווה שבקרוב נוכל לעשות זאת". גני נעמת: 1,400 שקלים לשני הילדים בחודש. תשלומי חובה לבית ספר - "תהילה היא מנישואים קודמים שלי, יהודה הוא פרק ב' בחיי הזוגיות. אבא של תהילה לא משלם מזונות, וכעת אני בתביעה מולו, הוא משלם רק את התשלומים לבית הספר". תחבורה ציבורית: 213 שקלים. ("יהודה מתנייד עם אופניים חשמליות"). סדנת הורים: 40 שקלים.
רכב: "אין לנו רכב, אנחנו מתנהלים בתחבורה ציבורית או אופניים. עד לא מזמן היה לנו רכב, אבל עכשיו אנחנו מחפשים רכב שמתאים ל-7 אנשים".
הוצאות משתנות: "ביגוד, הנעלה, ימי הולדת, לפי הצורך. ביגוד והנעלה מסתכמים ב-1,500 שקלים לכל הילדים בארבעה חודשים. זה גיל שהם גדלים מהר, ומעונה לעונה אני קונה להם. עבור הלימודים קיבלתי מלגה מלאה מהתמ"ת דרך ארגון בעצמי והם השלימו את ההפרש של המלגה, כך יצא ששילמתי רק 300 במקום 5,700 שקלים. חופשות בארץ - טיולים מסובסדים דרך העבודה: בתחילת דצמבר היינו באילת שלושה ימים לסוף שבוע לחמישה נפשות ועלה לנו 2,400 שקלים הכול כלול, שאותם שילמתי בתשלומים".
מערכת היחסים שלי עם הבנק: "החשבון מנוהל כמו שצריך כרגע ואני ב-1,000 שקלים פלוס. זה כייף שהקלף בידיים שלך ואני יכולה לנהל משא ומתן על הריביות בבנק, ולהתמקח על כל מה שאני רוצה. כרגע אני בבנק לאומי, מאז שפתחתי חשבון בנק, אבל הם גובים ריביות מטורפות, ואם הם לא ייענו לדרישה שלי, אני יכולה לעבור לבנק אחר, כמו יהב שבו אשלם פחות ריביות. נכון שזה קצת בירוקרטיה אבל לא צריך להישאר במקום שלא טוב לך".
על מה אני מוותרת? "אני כרגע במצב של חיסכון בכל דבר אפשרי, כדי שבכל חודש אצליח לחסוך ולו סכום מזערי של כסף, מה שבעבר לא יכולתי ולא הצלחתי. הייתה תקופה שהייתי מתאמנת בספורט וכרגע הפסקתי, אבל עוד שנה, אחרי שאסיים את עניין ההוצאה לפועל, אגיע למצב כלכלי יותר טוב ואאפשר לעצמי לפרוח".
איך מתמודדת עם המינוס וההוצאות? "היום אין לי כבר מינוסים ולא נותנת לעצמי להגיע לזה".
תוכניות במגירה: "בתוך שנה אני רוצה לסיים את התהליך של פשיטת רגל, ואז להתחיל לחסוך. עד אז אסיים את הלימודים ואעשה קפיצת מדרגה במשכורת ואקבל עוד 3,000 שקלים או אפילו 4,000 שקלים תלוי באיזו חברה אעבוד. משכורת התחלתית של חשבת שכר ללא ניסיון היא 9000-10,000 שקלים. מכאן אני שואפת לחסוך למטרה של קניית בית ולתת לילדים שלי מה שבעבר לא יכולתי".
על מה חולמת? "בית פרטי עם גינה בפתח תקווה או בראשון לציון, לחיות, לצאת, לבלות, ליהנות לנסוע לחו"ל עם כל המשפחה, אין כרגע אפשרות כי אנחנו חוסכים. לתת לילדים שלי עתיד טוב יותר: חוגים, ביטחון כלכלי. הייתי רוצה לחזור לחוג ספורט האהוב עליי: קנגוג'אמפס".