"בגלל הגיל שלי הציעו לי משכורות רעב"

מי המשתתפים? ניקול בן דוד (60) מקרית ביאליק, גרושה, אימא לרחלי (28) וסבתא לעידו (3) ולאופיר (שנה ושישה חודשים). ניקול עובדת כמזכירה במשרד עורכי דין בקריות. "התחלתי לעבוד שם לפני כחודש, לאחר 8 חודשים ארוכים של אבטלה וחיפוש עבודה".

דיור: גרה בדירה שברשותה בת 3 חדרים בקומה שלישית ללא מעלית. "בגיל שלי, המשכנתא כבר הסתיימה. כשהתגרשתי עבדתי ושילמתי את המשכנתא, קניתי מהגרוש את החלק שלו ושילמתי לו, זו חלק מהסיבה שנכנסתי למינוסים. לא קיבלתי מזונות על הילדה אבל לפחות דאגתי לעצמי שתהיה לי קורת גג".

עד לפני חצי שנה ניקול גרה בתל אביב בדירה שכורה והשכירה את הנכס שלה בקרית ביאליק, היא נאלצה להוסיף 1,500 שקלים להוצאות על מגורים (בנוסף לסכום שקיבלה מהשוכר). "נכוויתי מכל השוכרים. באפריל, השוכר האחרון יצא לפני הזמן כי לא היה לו כסף לשלם, מה גם שהדיירים לא שילמו לי אף פעם בזמן, אחד הדיירים אף הרס לי את הדירה וכל הכניס אותי להוצאות נוספות ומיותרות. הודעתי לבעלת הדירה שבה התגוררתי שאני לא מחדשת חוזה ואני חוזרת הביתה. למרות שהדירה בקומה שלישית וקשה לי לעלות במדרגות, זו הדרך שלי להימנע מהוצאות. הדייר שגר בעבר בדירה, שילם לי בחלקים כך שלא הייתי מפקידה את הכסף בבנק, הוא היה מתבזבז וכך המינוסים הלכו ותפחו".  

שעות עבודה: עובדת מדי יום שמונה שעות וחצי. "הגעתי למצב שהסתיים האבטלה, והברירה שהייתה לי היא לקבל הבטחת הכנסה של 1,700 שקלים בחודש או לעבוד במשרה מלאה בשביל 5,000 שקלים נטו".

בשעות הפנאי: "לא שיש לי הרבה מהם, אבל אני אוהבת לתפור, ורוצה לתעל את זה לעסק קטן של תיקונים, לפעמים אני עושה הליכות".

כמה מרוויחים? 6,300 שקלים ברוטו.

היסטוריה תעסוקתית: "בשמונה השנים האחרונות עבדתי במשרד עורכי דין ידוע בתל אביב שפיטר אותי ביום בהיר אחד ללא סיבה, וללא פיצויים. מגיל 25 אני עובדת במשרדי עורכי דין ויש לי ניסיון עשיר בתחום. כשחיפשתי עבודה בחודשים האחרונים, שלחתי למאות מקומות קורות חיים ולא הצלחתי למצוא עבודה, בגלל הגיל שלי הציעו לי משכורות רעב".

השכלה: בשנים האחרונות ניקול למדה קורסים בתקשור, נומרולוגיה ותת מודע. "זה מאוד עניין אותי, רציתי לדעת למה אני עובדת כמו חמור כל השנים, מרוויחה טוב ונשארת בלי כלום. עם הזמן הבנתי שהייתי בזבזנית ומשכתי בני זוג בעייתיים שהפילו אותי כלכלית. היום אני זהירה ושקולה".

מצב עו"ש: "אני לא נכנסת לעיתים קרובות לחשבון הבנק שלי, אלא מחשבת בראש כמה אמור להיות לי. היום העו"ש שלי עומד על מינוס 5,000 שקלים. לפני כארבעה חודשים, לאחר תביעה משפטית שהגשתי, קיבלתי חלק מהפיצויים על עזיבתי את המשרד - 62 אלף שקלים. כך סגרתי הלוואה אחת בסך 7,500 שקלים. שילמתי חובות: 5,000 שקלים לגרוש שלי שהלווה לי, ועוד 3,000 שקלים לאחותי שהלוותה לי כי כשסיימתי לעבוד פוטרתי ללא פיצויים וללא הודעה מוקדמת. אני חודשים ללא שקל בארנק כי משתמשת בכרטיס אשראי ומשלמת באמצעותו את כל התשלומים".

 איך הגענו לחובות? "גרתי במרכז עם בן הזוג לשעבר, בזבזתי יותר מאשר הרווחתי. למדתי בכמה קורסים ולא שמתי לב שאני לומדת במקביל ומוציאה המון על הקורסים - כ-20 אלף שקלים ששילמתי בתשלומים. בן הזוג עזב אחרי שנה והשאיר לי את החובות שלו – המשכורת שלו הפסיקה להיכנס, ולא היה מי שיחלוק את ההוצאות, הוא רכש רכב על שמי בעלות של 120 אלף שקלים, שילם חודשיים וכל שאר התשלומים נפלו עליי. עשו לי בלגן בדירה שהשכרתי בקרית ביאליק, ונאלצתי לשלם הוצאות נוספות, בנוסף, הבת שלי התחתנה ולקחתי הלוואה לאירוע. נאלצתי לעבוד קשה, 12 שעות מדי יום ולאט לאט לכסות. גם מעבר הדירה בחזרה לקרית ביאליק היה כרוך בהוצאות נוספות. זה הפך להיות כדור שלג – אני חורגת מהאשראי ולוקחת עוד הלוואה ועוד אחת ומסתבכת.

"כשחזרתי לקריות עשיתי שינוי וסדר בחשיבה – הבנתי שלא יכול להיות שהייתי מרוויחה משכורת של 12,300 שקלים ברוטו כשבחשבון הבנק שלי יש לי קו אשראי של 27 אלף שקלים וכל חודש הגעתי למצב שהמשכורת נבלעת ואין לי שקל בכיס".

איך התמודדתי עם המינוסים וההוצאות? "הגעתי לפעמונים לפני כשנה וחצי לאחר שנואשתי מהמינוס העצום שהיה לי. יחד עם נטלי קפלון שליוותה אותי בדקנו את הדברים לעומק. מתברר שההוצאות שלי היו עצומות יחסית למשכורת (כי מי שמרוויחה משכורת כזו אמורה להסתדר בחיים ואצלי היה ממש ההיפך). הייתה לי הלוואה על 130 אלף שקלים ועוד הלוואות קטנות נוספות כך שמצאתי את עצמי משלמת מעל 5,000 שקלים בחודש רק הלוואות. אני מגיעה לגיל 60 ולא יודעת מה יהיה וממה אתפרנס, ואחרי חצי שנה מפטרים אותי מהעבודה ללא סיבה. פתאום פסקה לי הכנסה של 10,000 שקלים נטו ועד שביטוח לאומי התחיל לשלם לי אבטלה נעזרתי במשפחה שהלוו לי כספים. לא ישנתי טוב בלילות: הוראות קבע חוזרות, תשלומים חוזרים - אבל אין מה לעשות. פשוט דיברתי איתם שימתינו עד שאשלם בחודש הבא.

"פעמונים עזרו לי להבין שצריך לעשות סדר בחשיבה ובחשבונות. הבנתי מה נחוץ ומה לא וביטלתי הרבה הוראות קבע שלא נחוצות במיוחד בביטוחי חיים, טלוויזיה, סלקום ועוד. היום אני לא קונה כלום אלא מסתדרת מה שיש. הבנתי ששילמתי הרבה כסף על ביטוחים וביטלתי אותם. היום ההוצאות גבוהות אבל הרבה יותר נמוכות ממה שהיו פעם, אני לא קונה כל דבר, ובכל מחיר. הצמצום הכי רציני היה באוכל, בקושי קניתי. בזכות זה שעברתי לקריות יכולתי להתארח אצל המשפחה".  

הוצאות קבועות לחודש: "ההוצאות הגדולות הן שתי הלוואות שאני משלמת עליהן מדי חודש 2,200 שקלים (לחמש השנים הבאות) והשנייה 700 שקלים בחודש (נשארה לי עוד שנה לשלם). סגרתי הלוואה נוספת של 3,500 שקלים, ברגע שאוכל לקבל את יתרת כספי הפיצויים אוכל לסגור את זה ולנשום".

ארנונה – 260 שקלים, חשמל –250 שקלים ("משתדלת לא להדליק מזגנים") מים - 60 שקלים, גז – 40 שקלים, מזון – בצמצומים, לא עוברת את ה-500 שקלים בחודש. דלק - 300 שקלים. טלוויזיה - 200 שקלים, סלקום - 30 שקלים, ביטוח חיים וביטוח סיעודי - 300 שקלים, ביטוח דירה - 60 שקלים ("הביטוחים שלי היו בעבר בעלות של 1,000 שקלים לחודש וקיצצתי אותם"). לאחר הליווי מפעמונים, ההוצאות שלי ירדו מ- 13 אלף שקלים ל-7,500 שקלים".

רכב: סובארו שנת 2011 "הוא עלה לי 120 אלף שקלים והיום שווה 25 אלף שקלים, לא שווה לי למכור אותו, אני לא משתמשת בו הרבה".  

הוצאות משתנות: ביטוח לרכב – 5,000 שקלים לשנה, טסט לרכב-1,400 שקלים. בעקבות התביעה שהגשתי, שילמתי אגרת בית משפט 3,000 שקלים ולעו"ד שמייצג אותי בתביעה 15,000 שקלים.

מערכת היחסים שלי עם הבנק: "הבנקים יודעים לתת עד שאת נחנקת ואז סוגרים לך את הברז. הם  מנצלים אותנו כמו שצריך, וסוגרים רווחים של מיליארדים על חשבוננו. מציעים לך הלוואות כל הזמן, מספיק שאת בחריגה קטנה ואז הם נותנים לך מסגרת זמנית בלי שתדעי. את חנוקה אז את לוקחת הלוואה. היום אני מבינה שאם אני לוקחת הלוואה אני חוזרת למינוס. הם היום אני מנתקת כשמציעים לי הלוואות".

על מה מוותרת? "בשנה האחרונה לא קניתי כלום ואני לא יוצאת בכלל לבלות, לא רק בגלל החיסכון כי פשוט לא בא לי. אני מוותרת על ביגוד, הנעלה, בילויים, ועל אוכל והרבה. זה הקיצוץ הכי קיצוני. לא נוסעת לאף מקום. לפני שנתיים הייתי בקלות נוסעת לנופש והיום אני לא מעזה. אני לא בבאסה, אלא רואה את החיים אחרת".

יעדים: "ירדתי משמעותית בהכנסה כך שזה גורם לקשיים אבל אין ברירה, המשכורות בצפון רחוקות מהמשכורות במרכז אבל עדיף לחיות מאשר להיות כל הזמן סביב הכסף. כרגע התקווה שלי היא לסיים את המשפט ולקבל 100 אלף שקלים ולסגור את ההלוואות".

על מה חולמת? "להיות בריאה ומאושרת, לחיות בלי דאגות. כשאת מגיעה לגיל מסוים, את מקבלת את החיים ואומרת לעצמך לפחות בשארית חיי שלא אצטרך לדאוג להלוואות, אנחנו עובדים רק כדי לשלם, וחורה לי לראות קשישים שמקבלים קצבת זקנה וצריכים לחטט בפחי אשפה. יש לי את הפחד להגיע לזה. כשאקבל פנסיה נמוכה (כי לא תהיה לי פנסיה) אני מקווה לפחות שאחיה איתה בכבוד".