משפחתו של קשיש שהיה במצב סיעודי מאז שנת 2008 ונפטר בשנת 2013, נלחמת בחברת כלל בבית המשפט כדי לקבל את הפיצויים המגיעים לה.

לאחר פטירת הקשיש, גילו בני משפחתו כי הוא בוטח בפוליסת סיעוד קבוצתית בחברת כלל במסגרת חברותו בקופת חולים "מכבי". בני המשפחה פנו אל חברת "כלל" וביקשו לקבל החזרים כספיים מפוליסת הסיעוד.

לאחר שנה של התכתבויות, הודיעה להם החברה כי "לא היה כל קושי בתפקוד המנוח" ולכן אין יורשיו זכאיים לתשלומי הסיעוד. אלא, שנציגי הבטוח התעלמו מממצאי בדיקת התלות של הקשיש שנערכה על ידי הביטוח הלאומי, טרם אושר לו להעסיק עובד זר - בשנת 2007. ממצאי הבדיקה מוכיחים שהקשיש היה מוגבל בלפחות שלושה הקריטריונים הנדרשים בפוליסת הסיעוד.

משפחתו של הקשיש לא ויתרה, והגישה תביעה כנגד כלל באמצעות עורכת הדין מאירה זוהר, בסכום כולל של מעל 200 אלף שקל. הם דרשו לקבל את מלוא תשלומי הסיעוד שהגיעו לקשיש בתקופה בה שילם שכר יקר לעובד הזר שהועסק בביתו.


בכתב התביעה טענה המשפחה שלא הקשיש ולא משפחתו היו מודעים לקיום הפוליסה, ובוודאי שלא להיקפה ולתנאיה ורק מסיבה זו לא מימשו אותה. מנגד, טענה חברת כלל שמרבית תשלומי הסיעוד הנתבעים התיישנו לנוכח חוק חוזה הביטוח שקובע תקופת התיישנות מקוצרת בת שלוש שנים בלבד.
בתגובה הסתמכה המשפחה על סעיף בחוק הקובע שכאשר נעלמו מעיני התובע עובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא תלויות בו, תחל תקופת ההתיישנות רק ביום בו נודעו לו עובדות אלו.

כדי לבסס את טענת החריג להתיישנות, הגישה עורכת הדין זוהר סדרה של בקשות לקבלת מסמכים מחברת "כלל", אשר במסגרתן עלה כי אין ברשות "כלל" כל אסמכתא המעידה על משלוח הפוליסה המלאה על תנאיה, למנוח, בעת שהוא צורף לביטוח הקבוצתי או בכל נקודת זמן אחרת, ומחדל זה הוא הפרה של תקנות הביטוח הקבוצתי שקובעות שעל המבטחת למסור לכל יחיד ויחיד מהקבוצה, את הפוליסה, והנטל להוכיח כי עשתה כן מוטל עליה.

בשלב זה הציע בית המשפט שחברת כלל תשלם 110 אלף שקלים כפיצוי לבני המשפחה. אולם בני המשפחה מסרבים לפשרה, ומתעקשים שהם זכאים למלוא התשלום מחברת הביטוח.

לדברי עורכת הדין זוהר, התביעה הנדונה, ממחישה בצורה מובהקת, את הצורך הדחוף בתיקון חוק חוזה הביטוח, כך שתקופת ההתיישנות לקבלת תשלומי סיעוד תעמוד על תקופת ההתיישנות הרגילה: שבע שנים, במקום שלוש שנים, והיא אף סייעה בניסוחה של הצעת חוק ברוח זו שהועלתה כבר לפני למעלה משנה.

לדבריה, הארכת ההתיישנות של קבלת תשלומי סיעוד כמוצע בהצעת החוק, היא חיונית בפרט בביטוח הקבוצתי של קופות החולים, שבמסגרתו מבוטחים רבים לא מודעים לביטוח או שאינן מודעים לתנאיו, וקבלת טענה להתיישנות הזכויות עליהם לא ידע המבוטח, משמעה הותרת סכומי כסף גדולים ששייכים למעשה למבוטחים, בכיסן של חברות הביטוח.