ישראל היא מהמובילות בעולם בתרומות איברים אלטרואיסטיות (מתורם חי לחולה נזקק. ר.מ.). הסיפורים על התרומות מתפרסמים מדי פעם בתקשורת ומעוררים הערכה ואהדה, וגם המדינה דואגת להקל על התורמים בהוצאות רפואיות ואחרות בעקבות התרומה. חברות הביטוח, לעומת זאת פחות אוהדות אותם.
עו"ד ינקי פפר תרם כיליה בתחילת השנה באמצעות עמותת "מתנת חיים" לאישה מבוגרת מהעדה האתיופית, ש עברה טיפולי דיאליזה במשך שבע שנים. הוא ביקש לפני כשלושה חודשים לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל לטובת נסיעה וענה על הצהרת בריאות כנדרש. כשהשיב בחיוב על השאלה – האם אושפזת בחצי השנה האחרונה, פירט לבקשת נציג חברת הביטוח כי עבר ניתוח בו הוצאה כיליה אחת שלו לטובת תרומה. התגובה שקיבל הפתיעה אותו, כשנאמר לו שיש בעיה לבטח אותו.
"לבסוף, הצלחתי לרכוש את ביטוח הנסיעות, אבל נאלצתי לשלם פרמיה כפולה", הוא מציין. "תורם כליה מוצא עצמו בעמדת נחיתות. לדוגמה, ביטוח טיסה לחו"ל יעלה לו יותר. התורם ירצה לבצע שינויים בפוליסות, יקשו עליו כי כביכול הוא מהווה איזשהו סיכון - וזה לא נכון".
הניסיון האישי המצטבר שלו אישית, גם בניסיון לשנות כיסוי ביטוחי בפוליסה אחרת, ושל תורמים אלטרואיסטים אחרים, הביא אותו לנקיטת צעד בנושא. הוא שלח מכתב לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת, בו כתב: "בעת רכישת פוליסות בריאות, פוליסות נסיעה לחו"ל או עדכון פוליסות קיימות ובעת קבלת שירותים נוספים, חברות הביטוח דורשות מתורמי הכליה להמציא מסמכים נוספים ולבצע בדיקות רפואיות שאין היא מבקשת בשגרה טרם רכישת פוליסות הביטוח השונות. הן מעלות את הפרמיות הנגבות עבור הפוליסות בצורה רוחבית ולעיתים הן מסרבות לבטח את התורמים ללא כל סיבה".
בורות של החברות
פפר, שותף במשרד עורכי דין מיתר, טוען במכתב כי הערמת הקשיים האמורים וקשיים נוספים על תורמי הכליה האלטרואיסטים לא רק שמנוגדת לדין, אלא שהיא מנוגדת להיגיון.
"על פרמיית הביטוח לגלם את 'הסיכון' שנוטלת על עצמה חברת הביטוח בעת שהיא מבטחת את לקוחותיה. לפיכך דווקא תורמי כליה אלטרואיסטים, אשר עוברים סינון רפואי מדוקדק טרם התרומה, הם מבוטחים חסרי סיכון כמעט לחלוטין", הוא טוען. "תורמי כליה עוברים מערך בדיקות בבתי החולים, לרבות בריאות נפשית ובדיקות פיזיות של כל המערכות בגוף, שאלונים, סקרים גנטיים וכו'. רק אם המועמד לתרומת כליה עובר את כל הבדיקות האלה, הוא בכלל יכול להיכנס לתהליך. לכן, כהנחת מוצא, התורם האלטרואיסט מהווה פחות סיכון לחברת הביטוח".
בעצם, טוען פפר, בתי החולים כבר עשו בשביל החתמים את העבודה. "הקונצנזוס הרפואי בכל העולם הוא שהפרוצדורה הזו, של תרומת כליה, אינה פוגעת בשום צורה ברמת החיים של התורם, בתוחלת חייו ואינה מסכנת אותו בשום צורה. הרי אם לתורם כזה היה קצה קצהו של סיכון, לא היו נותנים לו לתרום לאדם זר. לכן, האכזבה היא בעיקר מהבורות ומחוסר הידיעה של האנשים האלו בחברות הביטוח שמתייחסים אלינו כחולים או נכים על אף חוסר ההיגיון, הרושם הוא שישנה מדיניות רוחבית של חברות הביטוח, שנועדה להקשות על תורמי כליה ולהחמיר עמם, מסיבות שאינן מקצועיות ושאינן ענייניות".
בשיחה עמו מציין פפר, כי לא כל חברות הביטוח נוהגות כך, אבל רובן רואות במצבו סכנה. "התחושה היא בגדול אכזבה וגם הבנה שזה נובע מאיזושהי חוסר מודעות. לחתמים או מי שאחראי על התחום בחברות הביטוח, יש בורות כלשהי ביחס לקבוצה הולכת וגדלה של תורמי כליה. כשאני אומר בורות, התחושה שלי ושל עוד אנשים שאני מכיר מהעמותה של התורמים, היא שחברות הביטוח מסתכלות על התורם כסוג של נכה או חולה. אם יש לאדם כליה אחת כי הוא תרם אחת מהשתיים, אז הוא מהווה סיכון ביטוחי יותר גדול מהאזרח הממוצע. ההרגשה היא שהן לא ייקחו סיכון לעומת מבוטח רגיל שיש לו שתי כליות".
ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אליה גם הגיעו תלונות של תורמים, החלו לפעול בנושא. מהרשות נמסר: "מדובר בנושא מורכב אליו מגלה הרשות רגישות רבה. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תמשיך בבחינת הנושא ופתרונות אפשריים למצב שתואר ביחס לתורמים".
גם בעמותת "מתנת חיים" מטפלים מול חברות הביטוח במקרים שתורמים מתלוננים בפניהם על קשיים. מהעמותה נמסר: "אנחנו רואים שבאופן הדרגתי במשך השנים, חברות הביטוח מכירות יותר ויותר בחשיבות של פעילות מתנת חיים לתרומות איברים, פעילות שמצילה חיים ותורמת לחיסכון ניכר מאד למערכת הבריאות. אנחנו מאמינים שעם הזמן, חברות הביטוח יבואו עוד יותר לקראת תורמי הכליה כדי לשפר את חוויית התרומה ולהוקיר את הפעילות האלטרואיסטית המבורכת".