לאחרונה דווח על עודף בקופה הציבורית בגובה של 33 מיליארד שקלים. מה שמיד הביא לגל של כותרות ובעיקר בקשות לפזר את הכסף על שלל מטרות, כולן חשובות וראויות. הבעיה, בפועל לישראל יש חוב לא קטן עליו משלמים ריבית שגם היא לא קטנה כלל.
השנה חצה החוב הציבורי של מדינת ישראל את רף הטריליון שקלים. לשם השוואה, בשנת 2012 עמד החוב הציבורי של מדינת ישראל "רק" על 666 מיליארד שקלים. על החוב הזה, ממש כמו החוב שלכם, מדינת ישראל משלמת ריבית. זו הגיעה בשנת 2021 ל-40.9 מיליארד שקלים. רק הריבית. זה לא כולל החזרי חלקים מהחוב עצמו שרק ממשיך לתפוח בכל שנה.
כך למשל, בשנת 2020 מדינת ישראל שילמה ריבית בסך של 38 מיליארד שקלים. שנה קודם לכן, 2019, עמד סעיף הריבית לחוב של מדינת ישראל על 38.1 מיליארד שקלים ואם נלך עוד שנה אחרונה, 2018, תשלום הריבית על החוב עמד על 37.3 מיליארד שקלים.
למי אנחנו חייבים כל כך הרבה כסף? עיקר החוב מתחלק בין ארבעה גורמים: איגרות חוב הנמצאות בערבות של הממשל האמריקאי, איגרות חוב של הבונדס ואיגרות חוב רגילות. לאלה יש להוסיף הלוואות של מדינת ישראל מממשלות אחרות ועוד.
מנגד, יש לציין כי באחוזים שיעור הריבית על החוב מתוך התוצר נמצא בירידה. בשנת 2013 עמד אחוז הריבית שמדינת ישראל משלמת על החובות שלה על 3.9 אחוז מהתוצר. בשנת 2017 ירדנו ל-2.6 אחוז מהתוצר ואילו ב-2021 אז ישראל הגיעה לשיא בתשלום הריבית, עומד אחוז החוב לתוצר על 2.6 אחוז. בעיני כלכלנים רבים זו צריכה להיות הדרך בה בוחנים את היחס לחוב של מדינת ישראל במקום במספר השקלים שהמדינה משלמת. בכל זאת חוב של טריליון שקלים נשמע ממש מפחיד.
נחזור לעניין התשלום השנתי של מדינת ישראל על ריבית, כאמור כמעט 41 מיליארד שקלים. לצורך ההשוואה, תקציב הביטחון לשנת 2022 עומד על 59 מיליארד שקלים (לא כולל תוספות) ואילו תקציב משרד החינוך ומשרד הבריאות עומד על 69.5 ו-44.02 מיליארד שקלים בהתאמה. למעשה, סכום הריבית שמדינת ישראל משלמת בכל שנה גבוה יותר מהתקציב השנתי של רוב משרדי הממשלה, כמו למשל משרד הבינוי, שתקציבו פחות מ-20 מיליארד שקלים.
כיום יש לא מעט כלכלנים הטוענים, בניגוד לעבר, כי חוב ציבורי גבוה זה לא דבר רע. מנגד נזכיר כי רבים עדיין חושבים כי מדובר בדבר מסוכן. כך למשל נאמר בהקשר לחוב הציבורי של צרפת כי הוא "סיבה לדאגה, מפני שהוא מצמצם את מרחב התמרון התקציבי במקרה של האטה כלכלית", כפי שהסבירה בריאיון לפני כשנה נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד. לא מעט כלכלנים טוענים כי חוב ציבורי גבוה שואב כספים שהיו יכולים לשמש את המדינה להשקעות ופיתוח אפיקי השקעה מניבים.