מה עושים כשהעובד עושה לייק לפוסט שתומך בחמאס?

הניסיון להיאבק בטרור בכל כלי אפשרי, גם באמצעות הרשתות החברתיות, הגיע גם לזירת הלינקדאין. פוסט ויראלי שפורסם בנושא קרא לישראלים לדווח למנהלים בלינקדאין על עובדים שהביעו תמיכה בחמאס.

"שיטה ממש אפקטיבית לפגוע בתומכי חמאס ברשת: לגרום להם להיות מפוטרים. ‏אחרי שראיתם פוסט בפייסבוק או אינסטגרם של תומכי טרור תחפשו אותם בלינקדאין. אם הם עובדים בחברה בינלאומית גדולה - זה יכול לגרום לפיטורין שכן חמאס מוכרז כארגון טרור באיחוד האירופי וארה"ב", כתבה ליטל לייב דוידוף מראש העין.

הרעיון עלה במוחה אחרי שנתקלה ברשתות החברתיות בפוסטים רבים שתומכים בחמאס. "האמת שפשוט הייתי המון בטיקטוק וראיתי סרטונים של אמריקאים שמפרסמים סרטונים נגד ישראל, הייתי חייבת לראות מי אלו האנשים ההזויים האלו, חיפשתי אותם באינסטגרם ובפייסבוק, משם היה קל מאד לדעת היכן הם עובדים, שלחתי מייל ראשון לחברה וקיבלתי תשובה שהם יטפלו בנושא בחומרה", היא מספרת.

וזו לשון הפנייה שהיא המליצה לגולשים למנהלת הHR- בחברות בינלאומיות בצירוף צילום מסך ו/או קישור לפוסט/סרטון:

have noticed via Facebook that your worker supports the massacre, rape, and beheading of babies, children, and old innocent citizens. I’m expecting you to take action and operate against those expressions on social media. Thank you.

מאז שפרסמה את הפוסט בקבוצה של מנהלות בהייטק, היא מספרת שהמאמץ הפך לכדור שלג של כוח נשי ישראלי מדהים. "נשלחו המון פניות מהמון חברות בקבוצה, אני בטוחה שהצלחת לגרום לפיטורים", היא אומרת.

לימור (32) מתל אביב יצרה קשר עם אוניברסיטה בצרפת שבוחנת השעיית סטודנטית שהעלתה פוסט שתומך בטרור בו נכתב: "את הילדים שלכם לראות את הסרט הכי טוב בסופ"ש, תנו להם לצפות בתקווה" לצד תמונה של ילדים צופים בחדשות בטבח בישראל.

"זה אחד הפוסטים, שממש הכעיס אותי", מתארת לימור, "בדקתי איפה היא לומדת ושלחתי להם מייל בצור קשר שלהם באתר. כתבו לי תודה על הפניה, שהם לא יסבלו עידוד טרור ויטפלו בזה בחומרה".

פוגע במקום העבודה

עובדים ברחבי העולם מתבטאים כשהם תומכים במעשי טרור, והמעסיקים אובדי עצות. "ימים כואבים וקשים אלה, מביאים עימם מגוון רחב של דעות, עמדות והשקפות, שבעידן הדיגיטלי של היום, מוצאות את דרכן בנקל לרשתות החברתיות. לקוחות רבים פונים אליי מזועזעים למראה פרסומים של עובדיהם כנגד צה"ל, הזדהות עם ארגון הטרור חמאס ומעשיו, שמחה לאיד על פגיעה בחיילים או באזרחים ועוד", מתארת עו"ד נועה מוזס ממחלקת דיני עבודה במשרד עורכי דין ליפּא מאיר ושות', המתמחה בייצוג מעסיקים.

אז האם ניתן לפטר עובד על רקע התבטאותו ברשתות החברתיות? ואיפה עובר הגבול בין הבעת דעה להסתה שמצדיקה פיטורים?

"ככלל, למעסיק עומדת הזכות לנהל את עסקו כראות עיניו, ובכלל זה לפטר עובדים. עם זאת, ישנן הוראות בחוק ובהסכם, אשר מגבילות את המעסיק ואוסרות עליו לפטר עובדים מטעמים מסוימים. כך למשל, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על פיטורים של עובד בשל השקפת עולמו. כמו כן, מעסיק מחויב בחובת תום לב המונעת ממנו לפטר עובד משיקולים זרים", מסבירה מוזס.

"לעובד עומדת הזכות לחופש ביטוי, שהינה זכות יסוד מוגנת במדינתו, ואל לנו להסכים למציאות שבה מעסיקים יצמידו את חרב הפיטורים לצווארם של עובדים, המבקשים להביע עמדותיהם בשדות החברתיים", היא אומרת. "עם זאת, חשוב להבהיר – גם חופש הביטוי של העובד מוגבל. ברור לכל, כי הזכות לחופש הביטוי אינה יכולה להכשיר התבטאויות המהוות עבירה פלילית, כגון: הבעת הזדהות עם ארגון טרור, פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה לארגון טרור, הסתה לאלימות וכיוצא באלה. על כן, ברור שאם ההתבטאות מהווה עבירה פלילית, יהיו פיטורי עובד שכזה לגיטימיים".

ואולם, היא מחדדת כי מרבית ההתבטאויות אינן מהוות עבירות פליליות. אז מה עושים כשההתבטאות צורמת למעסיק, ובעת מלחמה הדברים מקבלים משמעות חמורה יותר?  "לא די בעובדה שהתבטאות העובד צורמת למעסיק, מפריעה לו או סותרת את השקפת עולמו. המבחן הקובע לצורך פיטורי עובד על רקע התבטאותו הוא – האם יש בהתבטאות משום פגיעה במעסיק או במקום העבודה. כחלק מיחסי העבודה בין עובד למעסיק, העובד חב חובות אמון מוגברות למקום העבודה ממנו הוא מתפרנס, וחובה זו כוללת גם את האיסור לפגוע בעסקו של המעסיק. פרסום של עובד, גם אם זה ברשת החברתית הפרטית שלו, עלול לפגוע בתדמית המעסיק ובאינטרסים שלו, שכן הקוראים עשויים לקשר בין העובד לבין המעסיק, ובכך לייחס את האמירה למעסיק".

אסור לזלזל בציבור

האם ישנה חשיבות לכך שמקום העבודה הוא ציבורי או פרטי? "בהחלט" מציינת עו"ד מוזס, לדבריה, עובד במגזר הציבורי נדרש לנהוג באיפוק ובריסון, ולהוות דוגמא כלפי כל הציבור שנזקק לשירותיו. "בתי הדין קבעו לא פעם, כי מעמדם של עובדי ציבור מחייב אותם ביתר שאת להימנע מהתבטאויות שעשויות לפגוע בחלקים מסוימים בציבור אותם הם משרתים. כמו כן, חופש הביטוי של עובדי ציבור מוגבל גם על ידי הוראות נציבות שירות המדינה ותקנוני משמעת".

כדוגמה היא מציינת, עיריית לוד פיטרה פסיכולוגית חינוכית, שהגיבה "כן ירבו" על פרסום בפייסבוק שבישר על נפילתם של 13 חיילי צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן". העובדת פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה לבטל את הפיטורים ולהחזירה לעבודה. בית הדין דחה את בקשתה וקבע שפיטורי עובדת ציבור, שזלזלה בהתבטאותה בערכים חינוכיים שעליהם היא מופקדת, מוצדקים.

האם צריך לערוך שימוע לעובד שפרסם התבטאויות חמורות שיכולות לעלות לכדי דברי הסתה לטרור או תמיכה בהם? "כן. זכות השימוע נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית, ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן משקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של העובד שעלול להפגע מההחלטה. זו גם ההזדמנות של המעסיק לברר מה הייתה הכוונה בהתבטאות שפורסמה, ושלא שגה בפרשנותו את ההתבטאות".

היא מסבירה כי מעסיק יכול לקבוע מדיניות להתנהלות עובדים ברשתות החברתיות:  "מעסיק רשאי לאסור בהודעה מראש לעובדיו על התבטאויות ברשתות החברתיות, אשר עשויות לפגוע בשמו הטוב ו/או באינטרסים הלגיטימיים שלו. על כן, אני ממליצה למעסיקים, קל וחומר בעידן של היום, להגביל את התבטאות העובדים ברשת באמצעות הסכמי העבודה האישיים שלהם".