יש כאלו שמחליטים להפוך לעצמאים כי הם מאמינים שהם יכולים להשתכר יותר, יש שלא מוצאים את עצמם כשכירים, ויש כאלו שפשוט לא מוצאים משרה מתאימה, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, חשוב להבין לאן נכנסים לפני שמחליטים לצאת לדרך עצמאית.
ההחלטה להפוך לעצמאים לא תמיד מלווה בניתוח מעמיק של הפלוסים והמינוסים. על מנת לסייע בהבנת משמעות המהלך הזה, חשוב להבין אילו זכויות מאבדים העצמאים לעומת השכירים, מה החובות של אלו מול אלו, ומה בכל זאת מקבלים העצמאים מהמדינה.
מצד אחד, המהלך הזה, שהוא אכן דרמטי ומשמעותי, מעורר פחדים רבים, כי קיימת לגביו אי וודאות מוחלטת בקרב הציבור. אך מצד שני, כשנכנסים לעובי הקורה ומכירים את הנושא לעומק, מגלים שהשד לא כל כך נורא כל כך, ועם ההכוונה הנכונה אפשר לצלוח את המעבר הזה בקלות ואף להפיק ממנו תועלת רבה.
כמו בכל צעד בחיים, גם כאן יש כמובן יתרונות וגם חסרונות שצריך להכיר לפני שיוצאים לדרך:
1. ניתוק הקשר מצינור החמצן של המעסיק – מיד לאחר עזיבת מקום העבודה יש לקחת בחשבון שאין ודאות שבחודש הבא תיכנס משכורת לחשבון הבנק.
2. שלב הביניים שבין ההתארגנות והוצאות ההקמה לבין קבלת התקבול הראשון.
3. שלב פתיחת התיקים ברשויות המס וההשלכות הנובעות מצעד זה.
4. קבלת החלטה על צורת ההתאגדות בעסק החדש: האם תהיה עוסק פטור או מורשה? חברה בע"מ? עמותה? חברה לתועלת הציבור (חל"צ)? לכל אחת מהדרכים יש יתרונות וחסרונות.
5. בחירת היועצים שילוו את העסק: יועצים עסקיים, רואה חשבון או יועץ מס.
6. קבלת אשראי לצורך הקמת העסק והרצתו.
כרואה חשבון, אתייחס רק לעניינים שקשורים להתנהלות מול רשויות המס ולענייני המיסוי שנובעים מהצעד הזה. המשימה הראשונה שעל עצמאי חדש לבצע היא פתיחת תיקים ברשויות המס: מע"מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה. מבחינת מע"מ, תצטרכו להחליט אם להיות עוסקים פטורים במקרה שהמחזור הצפוי לא יעלה על כמאה אלף ש"ח בשנה, ואז לא תצטרכו לשלם מע"מ, אך מאידך לא תוכלו לקבל החזרי מע"מ על הוצאות והשקעות. ככל שהעסק יתפתח והמחזור יגדל, ייתכן שתצטרכו לפתוח חברה בע"מ. במקרה שכזה יוטלו עליכם חובות דיווח רבות יותר, כגון ניהול הנהלת חשבונות כפולה, אבל הגמישות בניהול הכספים תהיה גדולה יותר. כך למשל תוכלו להשאיר חלק מהרווחים בחברה ולא למשוך אותם כמשכורת, ולהשתמש בהם לטובת ניהול העסק תוך חסכון במס.
כך או כך, כל אלה אינם נחלתו של העובד השכיר – הוא לא צריך לשקול אפילו נקודה אחת מכל אלו. אכן מדובר בכאב ראש לא קטן, אבל אסור לשכוח שיש גם יתרונות לא מעטים שבהם יזכה עובד שחליט לצאת לעצמאות, תרתי משמע – לצד העובדה שהוא הופך לעצמאי לפי ההגדרה המקובלת של בעל עסק, מכאן ואילך הוא גם הופך לאדון לעצמו, ואיש לא יאמר לו מה ואיך לעשות ביומיום.
למרות שקשה להשוות בין העבודה כשכיר וכעצמאי, ננסה להשוות בין הזכויות והחובות המוטלות על שניהם – ובסופו של דבר, אתם אלו שיכריעו.
לפניכם הפירוט המלא עם השוואה בין שכירים לעצמאים בכמה נושאים חשובים.
משכורת
ראשית, לשכיר יש ביטחון בקבלת שכר חודשי בעוד שלעצמאי אין כזה. כדי להשוות את שכרו לזה של שכיר, עצמאי יצטרך להרוויח (אחרי הוצאות) בערך כפליים ממנו, כי מהרווח עליו לשלם גם לקופות הפנסיה, לביטוח לאומי, למס ההכנסה ועוד.
בירוקרטיה
שכיר: למלא טופס 106
עצמאי: מיד לאחר רישום העסק במע"מ יש לפתוח תיק במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי. עסק חדש נדרש בד"כ להגיש הצהרת הון מייד לאחר פיחת העסק ולאחר מכן אחת למספר שנים וכן להגיש דוחות חודשיים ושנתיים לרשויות.
הוצאות רכב
שכיר: מי שמקבל רכב מהעבודה משלם השתתפות שיורדת מהמשכורת. 2.48% לחודש משווי הרכב כחדש.
עצמאי: יכול לכלול את העלות של הרכב והוצאותיו כהוצאות של העסק ולהנות מהקטנת מיסים. הרכישה מוכרת לאורך 7 שנים פחת. בנוסף 45% מההוצאות מוכרות. יש תכנוני מס נוספים שניתן לעשות.
קיזוז הוצאות
שכיר: אין
עצמאי: עלויות משרדיות, תקשורת, אינטרנט, ועוד, ציוד משרדי וכיוב' מקוזזים במע"מ. ובנוסף גם מוכרים כהוצאה ומגולמים בתשלום מס הכנסה. נניח שיש לי 3000 שקלים הוצאות אחסוך במס עד 50%.
סלולר
שכיר: לעיתים משולם על ידי המעסיק
עצמאי: הוצאה מוכרת במס
פנסיה
שכיר: מעביד משלם כ 13.3% וכן אבדן כושר עבודה בסדר גודל של 2.5% , והעובד משלם 5% מהשכר.
עצמאי: החל מחודש 1/2017 העצמאים נדרשים לחסוך לפנסיה 4.45% מההכנסה עד מחצית השכר הממוצע במשק (קרוב ל- 5000 שקלים) ו-12.55% על השכר שבין מחצית השכר הממוצע ועד גובה השכר הממוצע במשק. מעבר לזה , שיעור ההפקדה המינימלי יהיה בגובה 8.5% מהשכר הממוצע במשק. ניתן לבצע את ההפקדות באופן חודשי או אחת לשנה, מי שלא יפקיד את סכומי המינימום יאלץ לשלם קנסות. בנוסף כדאי לעצמאי לרכוש ביטוח כושר עבודה (נחשב הוצאה מוכרת).
קרן השתלמות
שכיר: זה לא חובה אלא חלק מהטבות. מקובל בין 2.5-5% שהמעביד משלם 2.5%.
עצמאי: העצמאי צריך לשם הכל מכספו. זה הוצאה מוכרת ובנוסף בעת משיכה (כעבור כ-6 שנים) ללא מס.
ביטוח לאומי
שכיר: המעסיק מתחלקים כ 7.5% כל אחד.
עצמאי: בעל העסק משלם הכל מכספו כאשר 52% מוכרים כהוצאה.
עבודה מהבית
שכיר: לא יכול לנכות הוצאות
עצמאי: רק במקרה שזה מקום העבודה היחיד: יכול לנכות הוצאות לפי החלק היחסי של השטח בו הוא משתמש לצרכי עבודה. בד"כ בין 25%-35% מההוצאה כגדון תקשורת, טלפון, ארנונה, ריבית משכנתא, חשמל, אחזקת בית, משכנתא, פחת וכדומה.
דמי אבטלה
שכיר: יוכל לקבל עד לתקופה של חצי שנה
עצמאי: אין
פיצויי פיטורין
שכיר: העובד זכאי לצבור שכר חודשי לכל שנת עבודה
עצמאי: אין
ימי מחלה
שכיר: זכאי לצבירה של יום וחצי מחלה לכל חודש עבודה (עד 30 יום בשנה. על חשבון המעסיק)
עצמאי: לא זכאי
ימי חופשה
שכיר: זכאי
עצמאי: לא זכאי
דיווח שנתי לרשויות המס
שכיר: לא חייב עד גובה שכר שנתי מסויים
עצמאי: חייב
חובת ניהול ספרי חשבונות
שכיר: אין
עצמאי: יש (חברה מחויבת בהנהלת חשבונות כפולה)
פגיעה בעבודה
שכיר: זכאי לתשלום מביטוח לאומי גם עבור 12 הימים הראשונים
עצמאי: אינו זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 12 הימים הראשונים של מחלתו, עקב התאונה.
הבראה
שכיר: זכאי
עצמאי: לא זכאי
גיבוי אירגוני
שכיר: בד"כ יש (הסתדרות וכדומה)
עצמאי: אין
העסקת עובדים
שכיר: אין
עצמאי: יש לעמוד ברגולציה מכבידה
חשיפה לסיכונים פליליים
שכיר: אין
עצמאי: יש במספר מישורים
חשיפה לפשיטת רגל
שכיר: אין
עצמאי: יש
מס הכנסה
שכיר: כעקרון אין הבדל בין שכיר לעצמאי
עצמאי: מס חברות עומד על 23%. בחברה שמרוויחה 30 אלף ש"ח בחודש ומחלקת את כל הסכום לבעלים כמשכורת, הבעלים ישלמו שיעורי מס רגילים החלים על עצמאי ושכיר (כולל ב"ל), שיכולים להגיע עד 50%. אם אותה חברה תשלם לבעלים משכורת של 15 אלף ש"ח, יישאר מספיק כסף בגינו ניתן יהיה ליהנות ממיסוי מופחת ורווחים שלא יחולקו יחויבו בשיעור 23% מבלי להצטרך לשלם ביטוח לאומי על היתרה הזו.
רו"ח יורם שיפר הוא שותף במשרד רואי החשבון זיו שיפר ושות', רואי חשבון