דמיינו אוליגרך שמחזיק בנכסים ובעסקים רבים ברוסיה, אבל יום בהיר אחד פוטין מחליט שמשהו לא מוצא חן בעיניו יותר, והוא מקפיא את כל חשבונות הבנק שלו לחמש שנים. על הנייר, לאותו אוליגרך יש נכסי עתק ועסקים שעובדים ומייצרים הכנסות בסדרי גודל של מיליונים, אבל בפועל אין יותר זרימה של מזומנים אליו – ואין לו אפילו כסף למסטיק.
זו כמובן דוגמה קיצונית, אבל היא ממחישה לנו כמה חשוב להשלים את התמונה שעולה מהדוחות הכספיים על הרווחיות והנכסים – עם הבנה מה המזומנים שזורמים בפועל פנימה והחוצה מהעסק. כבר לפי השם שלו אנחנו מבינים שדוח תזרים מזומנים הוא דוח שונה בנוף הדוחות הכספיים – כי הוא מבוסס על זרימת מזומנים להבדיל מבסיס הצבירה שעליו מבוססים שאר הדוחות, והוא ממש דומה לתנועה בחשבון העו"ש של החברה.
התפיסה היא שדוח תזרים מזומנים הוא דוח משלים ולא דוח שעומד בפני עצמו. אבל יש לו תפקיד חשוב כדוח משלים שמספק אינדיקציה לגבי איכות הנתונים בדוח רווח והפסד כי אנו מצפים שהרווחים יתורגמו במוקדם או במאוחר למזומנים.
לשיעור הראשון: מה אפשר למצוא בדוח כספי ומה הסכנה שמסתתרת בו
לשיעור השני: איך יודעים אם החברה מרוויחה, מפסידה או מסתירה נתונים?
לשיעור השלישי: איך אפשר לדעת מה מצבה הפיננסי של החברה?
לשיעור הרביעי: איך אפשר לקרוא דוח רווח והפסד ומה הוא מלמד
בואו נתחיל מהיכרות עם מבנה הדוח. הוא מחולק לשלוש קטגוריות: תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, תזרים מזומנים מפעילות השקעה ותזרים מזומנים מפעילות מימון.
התזרים מפעילות שוטפת מייצג בגדול את דוח רווח והפסד על בסיס מזומן – כלומר אם בדוח רווח והפסד הכנסות נרשמות על בסיס צבירה, אז בדוח תזרים מזומנים נרשמים רק התקבולים שהתקבלו מהלקוחות בפועל. למשל, אם בדוח רווח והפסד נראה בעלות המכר עלויות חומרי גלם לספקים שעדיין לא הסתיימה תקופת האשראי שלהן בסוף השנה, הרי שבדוח תזרים מזומנים הרישום יתבצע רק על בסיס התשלומים לספקים בפועל. תשלומים נוספים ששכיח לראות בפעילות השוטפת הם תשלומי שכר לעובדים ותשלומי מס. הקטגוריה השנייה היא תזרים מזומנים מפעילות השקעה – למשל תשלום על רכישה של רכוש קבוע או תשלום/תקבול על קניה/מכירה של השקעה בניירות ערך. הקטגוריה השלישית היא תזרים מזומנים מפעילות מימון – כאן נמצאת פעילות הגיוס של מקורות מימון – גם של ההון העצמי כמו הנפקת מניות וגם של ההון הזר כמו גיוס הלוואה או הנפקת אג"ח.
כדי להמחיש את ההבדל בין הקטגוריות ניקח חברה שיש לה משאית להשכרה עם נהג: תקבולי השכירות וכן תשלומי השכר לנהג והדלק ירשמו בקטגוריה של "פעילות שוטפת". התשלום החד פעמי של רכישת המשאית ירשם בקטגוריה של "פעילות השקעה", והלוואה שנלקחה למימון המשאית כמו גם ההחזרים עליה ירשמו בקטגוריה של "פעילות מימון".
גם תזרים מזומנים שלילי יכול להיות טוב
נרחיב על הקשר בין תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, לבין הרווח הנקי בדוח רווח והפסד. כעיקרון, הפער בין הרווח הנקי לבין התזרים מפעילות שוטפת נובע בעיקר מאותן הכנסות והוצאות שנרשמו בדוח רווח והפסד, אבל הן לא משקפות זרימת מזומנים. לצורך ההמחשה, נניח שחברה הוקמה בתחילת 2023, ובמהלך השנה מכרה מוצרים תמורת 10 מיליון שקל שהעלות שלהן הייתה 6 מיליון, ואין לה הוצאות נוספות. הנחה נוספת שניקח היא שהחברה מעניקה ללקוחות שלה אשראי של 90 יום, ומהספקים שלה היא מקבלת אשראי של 120 יום. בהנחה שהמכירות והקניות התחלקו שווה בשווה על פני השנה, המשמעות היא שנכון לסוף השנה התקבולים מהלקוחות בגין המכירות ברבעון האחרון עדיין לא התקבלו, בזמן שהתשלומים לספקים בגין הרכישות של המחצית האחרונה של השנה עדיין לא שולמו. לכן, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת יהיה גבוה יותר מאשר הרווח.
אפשר להבין מהדוגמה שככל שחברה מעניקה ללקוחות שלה פחות ימי אשראי ממה שהיא מקבלת מהספקים, המצב שלה יהיה טוב יותר מבחינה תזרימית. שימו לב, השורה התחתונה של הדוח שמסכמת את תזרימי המזומנים משלוש הקטגוריות ביחד, כלומר את סך השינוי ביתרת המזומנים במהלך התקופה, היא פחות חשובה. מה שיותר חשוב זה מה קרה בכל קטגוריה בפני עצמה.
בגדול, כמו שאתם רואים בדוגמה, היינו מצפים מחברה בשלה להפיק תזרימי מוזמנים חיוביים משמעותיים מהפעילות השוטפת שלה אבל זה לא בהכרח המצב לגבי שאר הקטגוריות. תזרים מזומנים שלילי מפעילות השקעה יכול להיות מצב טוב שמעיד על חברה שמשקיעה בעתיד שלה, וכנ"ל לגבי פעילות מימון – זה אומר שהחברה עומדת בהחזרים של ההתחייבויות שלה.
לעומת זאת, סביר להניח שבחברת סטארט אפ נראה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת ומפעילות השקעה, וזה הגיוני כי עוד אין לה הכנסות והיא חייבת להשקיע בעצמה, ומצד שני נראה תזרים מזומנים חיובי וגדול מפעילות מימון – כי הרי היא מגייסת משאבים כדי לממן את כל זה. המסקנה היא שהניתוח של דוח התזרים צריך להיות לכל מקרה לגופו.
כמו שכבר אמרתי יש תפיסה שלפיה דוח תזרים מזומנים הוא היחיד ש"נכון", כי על יתר הדוחות הכספיים אפשר להפעיל לכאורה מניפולציות חשבונאיות. אני האחרון שיגיד שלא יכולות להיות מניפולציות בדוחות הכספיים, אבל בניגוד למה שחושבים, דווקא הכי קל לתמרן את דוח תזרים המזומנים דרך הסטה של תזרימים מתקופה לתקופה. למשל אפשר להגדיל בקלות את התזרים מפעילות שוטפת אם דוחים את התשלומים לספקים לאחרי תאריך הדוח.
אגב, הסיפור של הקדמת תזרים מזומנים כדי להגדיל את התשלום שבזק שילמה לבעל השליטה בה, שאול אלוביץ, בגין הרכישה של יס, עומד במרכז כתב האישום שהפרקליטות הגישה כנגד, בין היתר, הדירקטורים בשתי החברות.
לסיכום, מה למדנו היום?
- דוח תזרים מזומנים שונה משאר הדוחות בזה שהוא משקף רק כניסה/יציאה בפועל של מזומנים לחברה, והוא לא ערוך לפי בסיס צבירה.
- מבנה הדוח מפריד מזומנים שיצאו/נכנסו לשלוש קטגוריות: פעילות שוטפת של העסק; פעילות השקעה; ופעילות מימון.
- כדי לדעת איך לפרש את דוח תזרים מזומנים צריך להבין באיזה שלב בחיי החברה היא נמצאת, באיזה ענף היא פועלת, ומה האסטרטגיה שלה.