נתחיל מהסוף: החלטתי לוותר לעיריית תל אביב ולא ללכת איתם למשפט על 15 השקלים שלטענתם אני חייב להם בגלל פיגורים בתשלום חוב ארנונה אותו שילמתי. גם לא על שני השקלים שהצטברו מאז הפנייה הראשונה שלי אליהם ועד מתן התשובה. ואפילו לא על 22 האגורות המחוצפות שהם הוסיפו כריבית פיגורים על הזמן שחלף מאז משלוח התשובה ועד הגעתה לתיבת הדואר שלי.
תגידו, מה יש לך באמת לריב על 17 שקלים, למה להיות קטנוני? ובכן, אני יכול לומר את אותו הדבר על עיריית תל אביב. שלא לדבר על זה שברמת הארנק זה אולי שולי, אבל ברמת העיקרון והשיטה – זה מרתיח.
עוד ב-mako כסף:
- למה ישראלים מוותרים על ההנחות שמגיעות להם?
- הביטוח ישלם על קריסת החניון ברמת החייל?
- מה עשו האנשים המצליחים בעולם בגיל 25
נחזור להתחלה: בתחילת חודש יולי קיבלתי לתיבת הדואר את חשבון הארנונה לחודשים יולי-אוגוסט. כאשר נכנסתי ב-10.7 לשלם אותו באתר דיגיתל - האתר של עיריית תל אביב - גיליתי כי קיים חוב שלא שולם על חודשים מאי-יוני. מכיוון שאני אדם מסודר ששומר את כל החשבוניות והקבלות בתיקייה מאורגנת, בדקתי וראיתי שאמנם לא שולם. ייתכן שהחשבון לא הגיע בדואר, אבל זה לא משנה. חוב זה חוב. ולכן כשהוצע לי באתר לשלם אותו בלחיצת כפתור, עשיתי זאת באותו הרגע וחשבתי שבכך נסתיים העניין.
ב-28.8 קיבלתי בדואר את תשובת העירייה שדחתה את בקשתי לביטול הסכום שהצטבר וכן שובר תשלום חדש. הקאץ': התאריך על המכתב היה ה-28.7 והתאריך האחרון לתשלום 30.7, יומיים אחרי. כלומר גם אם דואר ישראל (אין קרבה משפחתית לכותב) היה בשיא שלו, אין שום סיכוי בעולם שהמכתב היה מגיע בזמן כדי שאשלם במועד הנקוב. וזה כשאני נותן את הקרדיט שהמכתב אכן יצא בזמן ולא יום אחרי. במילים אחרות: עיריית תל אביב שלחה לי במודע דרישת חוב אותו לא הייתי יכול לשלם במועד הנקוב. וראו זה פלא – דואר ישראל אכן עמד בציפיות והניח בתיבתי את המכתב חודש אחרי שליחתו. ויש קאץ' שני: בזמן שחלף מרגע פנייתי ועד מתן התשובה התווספו עוד כשני שקלים של ריבית ופיגורים.
התקשרתי לעיריית תל אביב. ואז הגיע שיא החוצפה: מסתבר שבחודש שחלף מאז שליחת המכתב ועד הגעתו התווספו עוד כ-20 אגורות של פיגורים, על שובר שממילא לא היה מגיע בזמן, לריבית שגם ככה לא הייתה אמורה להיות, לחוב אותו שילמתי במקור, חודש וחצי קודם לכן.
לבטל? לא יכולים
אשת פניות הציבור שדיברה איתי הסבירה לי שהעירייה לא יכולה לבטל ריבית ופיגורים – שזו בדיחה עצובה כי כל מקום מתוקן יכול לעשות זאת בלחיצת כפתור – ואמרה שבינתיים הם יכולים "לסגור" את הסכום שהצטבר ולהעלות את הפנייה לוועדת הפנים, רק שאקח בחשבון שזה יכול לקחת שנתיים עד שאקבל תשובה, ובזמן הזה יצטברו – ניחשתם נכון - עוד ריביות ופיגורים, והאם לא חבל לי לקחת את הסיכון על סכום כל כך קטן. אז נכון שהסכום קטן יחסית, אבל אם אלו לא היו 17 שקלים אלא 170, או 540, או 1,700? איפה עובר הגבול? היא אמרה שתבדוק את הנושא שוב ושיחזרו אלי.
לפני יומיים חזרו אלי ובישרו לי שבקשתי נדחתה, שוב. בשיחה הזו נאמר לי שאני לא מנוי על שירות התשלומים המקוון של דיגיתל ולכן האתר מפנה אותי לתשלום באתר מיי-בילס, שם לא מופיעות היתרות המעודכנות. ובכן, בו-הו. זו לא הבעיה שלי שהעבודה שלכם עקומה. מבחינתי, אני נכנסתי לאתר של העירייה, ראיתי סכום של יתרת חוב ושילמתי על המקום. מדוע עלי לחשוב שהסכום שהופיע לא היה מעודכן לאותו רגע? הרי אנחנו מדברים על אתר אונליין. אני אמור לנחש שהסכום שהופיע שם לא כלל כבר את הריבית? למה אני צריך להיות אחראי לבעיות בירוקרטיות ו/או טכנולוגיות של עיריית תל אביב?
אני ממש רוצה להאמין שלא מדובר בשיטה ערמומית של העירייה לגבות בכל פעם עוד סכומון קטונצ'יק שלאט לאט מצטבר לו, כך שהחוב אף פעם לא יכול להימחק, אבל יש לי תחושה שלא כך הדבר, ושאני לא היחיד שזה קרה לו. למזלי כאמור, מדובר בסכום קטן יחסית, אותו הסכמתי לשלם מהחשש שימשיך וימשיך לתפוח.
אבל אני כועס, ואני רוצה את 17 השקלים שלי בחזרה. כולל ריבית ופיגורים.
"בתאריך 28-7-16, שלחה העירייה מענה לפנייתך למחלקת פניות הציבור, ובה צורפה דרישת תשלום מידי על הפרשי הריבית וההצמדה והוצאות האכיפה בלבד, תוך 3 ימים, בהם לא נצברת ריבית נוספת. העירייה פעלה ללא דופי, ועל כן אין כל הצדקה להחזר סכום ההפרשים".
יש לכם תלונה צרכנית? כתבו אלינו money@mako.co.il